מבוא

לפניי בקשה לפטור המבקש מהפקדת ערבון על סך של 10,000 ₪ בשל בקשת רשות ערעור שהוגשה על ידו על פסק דין בית משפט השלום בפ"ת (כב' הש' נ. שטרנליכט) מיום 21.1.14 (להלן- פסק הדין) שדחה בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל.

המבקש מנמק את בקשתו במצבו הכלכלי הקשה, גילו המתקדם ומצב בריאותו הרופף וכן בסיכויים טובים שבקשת רשות הערעור תתקבל.

המשיבה מתנגדת לבקשה כשלטענתה המבקש לא עומד בתנאי הפסיקה למתן פטור מערבון, הן בכל הקשור להוכחת מצבו הכלכלי והן באשר להוכחת סיכויי בקשתו.

ההלכה הפסוקה

תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן- התקנות) קובעת כי על המערער מוטלת חובה לערוב את הוצאות המשיב בערעור.

על המבקש פטור מעירבון להוכיח שני תנאים מצטברים, האחד העדר יכולת כלכלית להפקיד העירבון והשני סיכויים טובים להצלחת ההליך. שני התנאים הנ"ל הם מצטברים ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי לדחות את בקשת הפטור. לפי תקנה 427, נקודת המוצא היא כי המערער חייב לערוב את הוצאות המשיב ולכן פטור מעירבון הוא חריג לכלל כאשר נטל השכנוע בדבר קיום הצדקה לתתו מוטל על מבקש הפטור. כאשר בוחן בית המשפט מתן פטור מהפקדת עירבון, ניתן משקל לשני שיקולים נוגדים. מחד, זכות הגישה לערכאות שהיא זכות בעלת אופי חוקתי, ומנגד, הצורך להגן על בעל הדין שכנגד מפני חיסרון כיס כדי שלא יוותר בסופו של יום ללא יכולת להיפרע את הוצאותיו (ראה בש"א 1528/06 יוסף ורנר ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי (2007)).

המבקש פטור מהפקדת עירבון עקב חוסר יכולת חייב לתת מידע מלא ומפורט על מצבו הכלכלי לרבות על הכנסתו והכנסת בני משפחתו בתקופה האחרונה וכן על רכושו ורכוש בני משפחתו (ראה ע"א 6217/99 אהרון קורן ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (2000)).

בנוסף, על המבקש פטור מעירבון להראות כי ניסה לגייס את כספי העירבון מקרובי משפחתו וכי הדבר לא עלה בידו. כמו כן, העמדת ייצוג משפטי בהליכי הערעור אינו עולה לכאורה בקנה אחד עם הטענה בדבר דלות כלכלית (ראה ע"א 6860/09 אסתר ריבק נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז חיפה (2009)). ככל שהמבקש מיוצג על ידי עורך דין פרטי, עליו להסביר כיצד הוא מממן את שכר טרחת עורך דינו (רע"א 4830/12 מפלגת הירוקים – למען ישראל ירוקה – לאיכות הסביבה נ' ירון נהרי (2012)).

דיון

בבקשה נטען כי המבקש הוא אדם מבוגר בין 70, חסר אמצעים, ללא כל נכסים בארץ, אשר מתקיים ממשכורת בסך 4,500 ₪ מעבודתו כשכיר ומקצבת זקנה מהמוסד לביטוח לאומי על סך של 2,014 ₪. המבקש נשוי ולטענתו יחסיו עם אשתו מעורערים ויש להם חשבונות בנק נפרדים כשהיא זאת שנושאת ברוב הנטל הכלכלי מתוך כספים שצברה בטרם הכירה את המערער וכן מכספי ירושה. עם זאת, לטענת המבקש, אף הוא נושא בחלק מהוצאות הבית לרבות בשכר הדירה. המבקש מפרט את מצבו הרפואי שהוא בכי רע ומציין שהוא נאלץ לשלם סך של 1,900 ₪ בחודש במסגרת צו תשלומים שנפסק לו בתיק הוצאה לפועל. המבקש מוסיף כי לבקשת רשות ערעור שהגיש סיכויים טובים להתקבל והיות ובקשתו היא בעלת חשיבות חוקתית, ניתן לדון בה אף אם מדובר בדיון בגלגול שלישי.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים לא שוכנעתי בדבר העדר היכולת הכלכלית של המבקש להפקיד את העירבון.

בבקשה דחופה לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ שהגיש המבקש בלשכת ההוצאה לפועל בפתח תקוה ביום 23.5.13 טען המבקש, בין היתר, שיצא לאחרונה מן הארץ לארצות הברית על מנת לבלות עם בתו ונכדיו את חג הפסח האחרון ושב ארצה לאחר כשבועיים (סעיף 17 לבקשה). עוד טען, שיש לו חמישה ילדים, מתוכם בין המתגורר בסין עם משפחתו, בת המתגוררת בארצות הברית עם משפחתה ושלושה ילדים נוספים המתגוררים עם משפחתם בישראל. המבקש ציין כי מעת לעת הוא יוצא מחוץ לגבולות ישראל לתקופה קצרה כל פעם על מנת לבקר את ילדיו ונכדיו המתגוררים בחו"ל (סעיף 22 לבקשה). ביום 11.7.13 הגיש המבקש הודעת הבהרה ובקשה נוספת לביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ במסגרתה ביקש לקבוע מנגנון קבוע ליציאתו מן הארץ לצורך ביקור ילדיו ונכדיו הגרים בחו"ל. עוד הודיע באותה בקשה כי הוא מתכנן לצאת לסין בחודש יולי 2013. בנוסף, בסעיף 15 לבקשה ציין שיש לו בת נוספת המתגוררת בארצות הברית שגם אותה הוא צפוי לבקר במהלך השנה (2013). ביום 13.7.13 נתנה כבוד רשמת ההוצל"פ גב' טלמן-בולטין החלטה ולפיה עולה מבקשות החייב שהוא טס לאחרונה לחו"ל מספר פעמים ולא טען כי גורם אחר מממן עבורו את הטיסות הנ"ל. המבקש הגיש ככל הנראה בקשה נוספת בעקבות החלטה זו וביום 15.7.13 ניתנה החלטה נוספת על ידי כבוד רשמת ההוצל"פ המתייחסת לטענה חדשה של המבקש שעלתה בבקשה לעיון חוזר מטעמו, כי את כרטיסי הטיסה רכשה עבורו אשתו ולא הוא בעצמו.

ממכלול הדברים עולה כי המבקש טס לחו"ל ליעדים כמו סין וארצות הברית מספר פעמים בשנה, כל פעם לשבועיים (לפחות בשתי הטיסות שפירט את מועדיהן), ומטבע הדברים כל נסיעה כזו כרוכה בהוצאה משמעותית של אלפי שקלים ולמעלה מכך. נדמה כי גם כאלה שאינם טוענים לקשיים כלכליים אינם נוסעים בהכרח לבקר את בני משפחתם ביעדים כה רחוקים מספר פעמים בשנה. מצב דברים זה אינו מתיישב עם טענתו של המבקש לחיים בדלות כלכלית, גם אם מדובר בנסיעות לביקור ילדיו ונכדיו.

לא שוכנעתי גם לקבל את טענת המבקש כי אשתו היא המממנת את נסיעותיו לחו"ל אך אינה מוכנה לממן את ההליכים המשפטיים. בהקשר זה אציין שמהחלטות רשמת ההוצל"פ עולה שהמבקש טען לראשונה שאשתו מממנת את טיסותיו לאחר שהחלטת הרשמת התייחסה לכך שלא טען זאת בבקשה קודמת וניתן לתמוה מדוע לא ציין זאת מלכתחילה. גם לגופה של טענה, לא שוכנעתי לקבל את האבחנה שמנסה ליצור המבקש בין סיוע כספי לצורך כזה ולא אחר שנותנת לו אשתו (המתגוררת עמו באותה דירת מגורים) וגם חלוקת ההוצאות ביניהם לגבי מימון הוצאות התא המשפחתי לא הובהרה עד תום. לא שוכנעתי גם מטענת המבקש כי ניסה לפנות לבני משפחתו וחבריו על מנת לנסות לגייס את סכום העירבון וכי ניסיונות אלה העלו חרס ובהקשר זה המבקש לא פרט דבר כמו למשל מועדי פניות, אל מי פנה וסורב וכדו'. מדובר בטענה כללית שאינה מפורטת. בנוסף ולמעלה מן הנדרש, העמדת ייצוג משפטי על ידי המבקש בענייננו ללא מתן פרוט בדבר מקור המימון של שכר טרחת עורך דינו אף היא אינה עולה בקנה אחד עם העדר יכולת כלכלית ופוגעת במשקל טענתו.

עולה מן האמור – המבקש לא עמד בדרישות הדין לעניין פטור מערבון, כך לא הוכיח כדבעי העדר יכולת כלכלית להפקיד את העירבון ובכל הנוגע לסיכויי הבקשה העיקרית, מצב הדברים שמדובר בדיון בגלגול שלישי מכביד על סיכויי הבקשה להתקבל.

בנסיבות אלו הבקשה לפטור מהפקדת ערבון - נדחית.

לפנים משורת הדין הנני מאריך למבקש את המועד להפקדת הערבון עד ליום 18.5.14. המבקש יודיע לתיק בית המשפט בכתב מיד עם הפקדת הערבון על הפקדתו וזאת עד ליום 18.5.14 שאם לא כן ירשם הערעור לדחייה.

5467831משימה למתן החלטה ליום 20.5.14.

ניתנה היום, ד' אייר תשע"ד, 04 מאי 2014, בהעדר הצדדים בסמכותי כרשם.