06 אפריל 2014

לפני:

כב' הרשמת כרמית פלד

משיב לצרכי אגרה: היועץ המשפטי לממשלה

באמצעות פרקליטות מחוז תל אביב

החלטה

1. המבקש הגיש בקשה לפטור מתשלום האגרה (להלן: "הבקשה"). הבקשה הוגשה במסגרת תביעה ע"ס 187,787 ₪ שהגיש המבקש כנגד המשיבה, לתשלום פיצוי בגין הפרת הפרטיות, פגיעה בשכר, פיטורים שלא כדין, עגמת נפש, אי ביצוע הפרשות פנסיוניות, ניכוי שכר, פדיון חופשה, החזר הוצאות נסיעה ופיצוי בגין אפליה בניגוד לדין.

2. במסגרת הבקשה הצהיר המבקש כי אין בבעלותו דירה או רכב. המבקש, אשר עובד למחייתו ומשתכר סכום ממוצע של כ- 7,500 ₪ נטו, הצהיר כי כל הוצאותיו החודשיות השוטפות, לרבות תשלום דמי שכירות, אחזקת דירה, החזר הלוואה, מזון, נסיעות, הוצאות תקשורת, ביטוח רפואי ותמיכה בבנו החייל הינן בסך של כ- 7,300 ₪ לחודש, כך שהוצאותיו כמעט שוות להכנסותיו. המבקש צירף תדפיס חשבון בנק וציין שאין לו קרובי משפחה היכולים לתמוך בו כלכלית.

3. הנתבעת לא הגיבה לבקשה. היועץ המשפטי לממשלה מתנגד לבקשה וטוען, בין השאר כי על המבקש להמציא מסמכים המאמתים את חוסר יכולתו הכלכלית ומשלא עשה כן דין הבקשה להידחות מטעם זה כלשעצמו. לטענת היועץ המשפטי לממשלה על המבקש היה לצרף אישורי בנק המעידים על קיומם או היעדרם של תוכניות חסכון, קופות גמל, פקדונות ביטוח חיים וכיוצ"ב מקורות, אשר בגינם יתכן וניתן לקבל הלוואה נוספת לצורך מימון האגרה. המבקש לא צירף תדפיסי כרטיס אשראי ואף לא פירט את אופן מימון שכר טרחת באי כוחו. כמו כן לא צורפו אסמכתאות המעידות על התשלומים השוטפים בהם נושא המבקש דוגמת חשבונות מים, חשמל, גז וכו'. היועץ המשפטי לממשלה מציין כי מתלושי השכר של המבקש עולה שהוא מקבל מדי חודש החזר הוצאות נסיעה בסכום גבוה יותר מזה הנטען על ידו כהוצאה וכי בנסיבות הענין ראוי היה לפנות למוסד בנקאי למימון הלוואה לצרכי תשלום האגרה.

4. בתנאים להענקת הפטור מתשלום אגרה מפורטים בתקנות בית הדין לעבודה (אגרות) השתס"ח -2008, כדלקמן:

"2(א) בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית הדין, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החדשים שקדמו לתאריך הבקשה; הבקשה והתצהיר יהיו לפי הטופס שבתוספת השניה.

(ב) הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית הדין שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית הדין שההליך מגלה עילה, רשאי בית הדין לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית הדין יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם בלבד.

5. דהיינו, על בית הדין לבחון את יכולתו של המבקש לשלם אגרה, וכן האם ההליך מגלה עילה, וכל זאת על פי הקריטריונים שנקבעו בתקנה 12 האמורה.

6. מדובר בשני תנאים מצטברים, אשר הנטל ההוכחה ביחס אליהם מוטל על המבקש (בש"א 675/09 פלקסר נגד נשיץ ברנדס).

7. פטור מתשלום אגרה ניתן במקרים חריגים. בין היתר, נקבע בפסיקה כי תנאי למתן פטור הוא שהמבקש יפרוש בפני בית המשפט את מלוא התמונה בנוגע למצבו הכלכלי הנטען (רע"א 7532/07 פרחי נגד מזרחי טפחות; בש"א 294/89 אליאס נ' שחר).

8. בבש"א 128/89 מצא נגד מצא, נפסק, בין היתר, כי בקשה המוגשת בלא פרטים מלאים ומהימנים אינה מעמידה את התשתית הראייתית הדרושה כדי לדון בבקשה, ודינה להידחות מטעם זה בלבד.

9. לאחר עיון בבקשה, בתגובה לבקשה ובמכלול המסמכים שהוגשו לתיק בית הדין מצאתי כי דין הבקשה להידחות.

10. מעיון בתצהיר המבקש ובנספחיו לא שוכנעתי כי המבקש הינו חסר יכולת כלכלית, המונעת ממנו לשאת בתשלום אגרה בסך של כ- 1,800 ש"ח.

11. מדובר באדם העובד למחייתו ומשתכר שכר העולה משמעותית על שכר מינימום, בסכום ממוצע של כ- 7,500 ₪ נטו לחודש. על שולחנו של המבקש סמוך, לכל היותר, בנו החייל. למבקש אין חובות כבדים וחריגים, זולת החזר הלוואה אחת לבנק, שבגינה משולם החזר חודשי סביר.

12. מעיון בתדפיסי חשבון הבנק של המבקש, לרבות פירוט ההוצאות המפורטות בתדפיסים וטיבן, לא עולה כי מצבו הכלכלי הינו חריג באופן שיש בו כדי לאפשר למבקש פטור מתשלום אגרה. יתרה מזאת, ומבלי להידרש לסוגיית טיב הוצאותיו של המבקש, המבקש עצמו אינו טוען כי הוצאותיו עולות על הכנסותיו. ההיפך הוא הנכון.

13. המבקש אינו מיוצג ע"י עו"ד מהלשכה לסיוע משפטי ולא ברור האופן בו מממן המבקש את שכ"ט עורכי דינו. בהקשר זה אציין עוד כי ראוי היה לנסות ולהשיג מימון לצורך תשלום אגרה ממוסד פיננסי (ר' בש"א 2404/03 (מחוזי י-ם) חולית (2000) ניקוי חול וצביעה בע"מ נגד מדינת ישראל).

14. למעלה מן הצורך, יצויין כי אכן המבקש לא פרש את מלוא התמונה ביחס למצבו הכלכלי. המבקש לא צירף תדפיס כרטיסי אשראי, לא פירט את אופן מימון שכ"ט עו"ד, לא צירף אסמכתאות המעידות על הוצאות גבוהות להן טוען בגין תשלומי חשמל ארנונה, מים וגז וכו'. בהתאם להלכה פסוקה טעם זה של היעדר פירוט מלא, כשלעצמו, די בו כדי לדחות את הבקשה.

15. משלא הוכח כי המבקש נעדר יכולת כלכלית, לא ראיתי לנכון להידרש לשאלה האם ההליך מגלה עילה.

16. מהטעמים המפורטים לעיל, הבקשה לפטור מאגרה נידחית.

17. המבקש רשאי לשלם את האגרה בשני תשלומים שווים. הראשון בתוך 14 ימים מהיום והשני תוך 30 ימים לאחר מכן. לא תשולם האגרה כאמור, תימחק התביעה.

18. המזכירות תשלח לתובע שוברים מתאימים לתשלום.

19. בנסיבות הענין, אין מקום לחיוב בהוצאות בגין הבקשה.

ניתנה היום, ו' ניסן תשע"ד, (06 אפריל 2014), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.