טוען...

החלטה על בקשה של מבקש 1 דחייה על הסף

אמיר סלאמה27/09/2014

מספר בקשה:3

בפני

כב' השופט אמיר סלאמה

מבקשת

רשות מקרקעי ישראל

נגד

משיב

יורם שנלר

החלטה

1. בפניי בקשה לדחיית התביעה על הסף, מחמת חוסר סמכות עניינית.

כללי

2. המשיב (אשר למען הנוחות ייקרא "התובע"), הגיש לבימ"ש זה תובענה שכותרתה "בקשה למתן צו עשה". הסעד המבוקש בתובענה הוגדר ע"י התובע באופן הבא: "להורות למשיבה לרשום את הזכויות במקרקעין הידועים כג"ח 7731/99 (להלן – "הנכס") על שמו של המבקש ויתר בעלי הזכויות כפי שיפורט להלן".

3. על פי הנטען בכתב התביעה, הזכויות בנכס האמור, המצוי בחדרה, היו שייכות להוריו המנוחים של התובע, אשר העבירו לתובע ולאחרים את הזכויות, בין בהעברה ללא תמורה ובין בדרך של ירושה.

נטען שהתובע פנה למבקשת, אצלה מנוהל הנכס, וביקש לרשום את הזכויות בנכס על שמו ועל שם אחרים. המבקשת, כך נטען, נאותה תחילה לרשום את הזכויות, אך בהמשך ביקשה מהתובע להציג אישור של החברה המשכנת, שיכון ובינוי, כתנאי לביצוע הרישום. התובע פעל להשגת אישור שיכון ובינוי, אך האחרונה טענה, בסופו של דבר, שהנכס לא מופיע בספריה, ומשכך ביקש התובע מהמבקשת להשלים את רישום הזכויות בנכס ללא אישור שיכון ובינוי. משמיאנה המבקשת לעשות כן, הגיש התובע את התובענה שבנדון.

4. בכתב ההגנה טענה המבקשת, כי הנכס האמור הינו בבעלות הקרן הקיימת לישראל, וכי הוא נמצא בניהולה של המבקשת. הנכס, כך נטען, הוחכר בשנת 1954 להוריו של התובע. בחוזה החכירה צויין כי אין להעביר את זכויות החכירה בנכס ללא ההסכמה של חברה בשם "ניר חברה להתיישבות עובדים עברים בע"מ". נטען כי שיכון ובינוי נכנסה לנעליה של חברת ניר הנ"ל, ולפיכך נדרשת הסכמת שיכון ובינוי לצורך העברת זכויות החכירה למבקש. נטען כי חברת שיכון ובינוי הינה, למעשה, חברה משכנת; היא זו שאחראית על ניהול המידע ביחס לנכס; ומעמדה הוא כשל "טאבו קטן".

המבקשת הטעימה כי אישור של חברת שיכון ובנוי אודות הזכויות בנכס מיועד, בין היתר, לבדוק האם קיימות בנכס זכויות נוגדות של אחרים.

עמדתה העקרונית של המבקשת הינה, אפוא, שאישור של שיכון ובינוי בדבר הזכויות בנכס הינו מהותי לצורך העברת זכויות החכירה בנכס על שם התובע (ועל שמם של אחרים).

הבקשה לסילוק על הסף

5. לטענת המבקשת, דין התביעה להיות מסולקת על הסף, מחמת חוסר סמכות עניינית.

לשיטתה, לבית משפט השלום אין סמכות עניינית לדון בתובענה, נוכח הוראות סעיף 51(א)(3) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן – חוק בתי המשפט), הקובע כי אין לבית משפט השלום סמכות לדון "בתביעות בדבר חכירה לדורות ובתביעות אחרות הנוגעות למקרקעין".

6. התובע התנגד לבקשה.

לשיטתו, ההליך אינו עוסק בבעלות או בחכירה במקרקעין, אלא בהחלטת המבקשת שלא לרשום את זכויותיו בנכס. לדבריו, אין מחלוקת במקרה הנדון על הבעלות במקרקעין, ואין מחלוקת על זכותו להירשם כחוכר.

לטענת התובע, התובענה עוסקת בזכויותיו החוזיות בנכס, ובהשלמת הרישום ביחס לקיומו או אי קיומו של אישור מצד שיכון ובינוי. נוכח האמור, כך לשיטת התובע, יש לבית משפט השלום סמכות עניינית לדון בתובענה.

7. בתשובה לתגובה שהגיש התובע, הדגישה המבקשת שמדובר בסעד שכל כולו עוסק בשאלת רישום זכויות במקרקעין. המבקשת הוסיפה כי זכאותו של התובע להירשם כבעל זכות חכירה במקרקעין הינה שנויה במחלוקת, והכרעה בה נתונה לסמכות בית המשפט המחוזי.

דיון והכרעה

8. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי לבית משפט זה אין סמכות עניינית לדון בתובענה דנן.

להלן נימוקיי.

9. סעיף 51(א) לחוק בתי המשפט דן בהיקף סמכותו העניינית של בית משפט השלום.

סעיף קטן (ג) של אותו סעיף קובע כדלקמן:

"תביעה בדבר חזקה או שימוש במקרקעין או בדבר חלוקתם או חלוקת השימוש בהם, יהיה שוויו של נושא התביעה אשר יהיה; אך בית משפט השלום לא ידון בתביעות בדבר חכירה לדורות ותביעות אחרות הנוגעות למקרקעין"

הנה כי כן, ככל שעסקינן בתביעות הנוגעות למקרקעין, הוגבלה סמכותו של בית משפט השלום לדון בתובענות שעניינן "חזקה או שימוש במקרקעין או בדבר חלוקתם או חלוקת השימוש בהם". תביעות אחרות הנוגעות למקרקעין, לרבות תביעות בדבר חכירה לדורות, הוחרגו בצורה מפורשת מגדר סמכותו של בית משפט השלום.

10. התביעה שבנדון נוגעת לסיפא של סעיף 51(א)(3), העוסקת, כאמור, במקרים שהוחרגו מגדר סמכותו של בית משפט השלום.

עסקינן בתביעה המעוררת מחלוקת ביחס לזכויות החכירה של התובע במקרקעין, ולפיכך מדובר בתביעה בדבר חכירה לדורות. אף אם היינו מניחים שזכותו של התובע כבעל זכות חכירה אינה שנויה במחלוקת (ואין הדבר כך, כעולה מעמדת המבקשת), וכי המחלוקת נוגעת לצורך בקבלת אישור של חברת שיכון ובינוי לצורך רישום זכויות במקרקעין על שם התובע, הרי שבכל מקרה אין המדובר בתביעה הנוגעת לחזקה או שימוש במקרקעין, אלא בתביעה אחרת הנוגעת למקרקעין, עליה חלה הסיפא של סעיף 51(א)(3) הנ"ל.

11. אין לקבל את טענת התובע לפיה מדובר בתביעה הנוגעת לזכויות חוזיות, להבדיל מזכויות "קנייניות" במקרקעין.

כאמור, עצם זכותו של התובע להירשם כחוכר במקרקעין שנוי במחלוקת. מכל מקום, התובע עותר לקבלת סעד שמשמעותו מתן גושפנקא להיותו בעל זכויות חכירה במקרקעין, וסעד שכזה מצוי בסמכותו של בית המשפט המחוזי. כידוע, מבחן הסעד הוא המבחן העיקרי לקביעת הסמכות העניינית. משכך, אין נפקות לאבחנות אותן מנסה התובע לעשות באשר להגדרת עילת התביעה כעילה העוסקת בזכויות אובליגטוריות לעומת זכויות "קנייניות", כאשר ברור שלפי מבחן הסעד הסמכות נתונה לבית המשפט המחוזי.

סוף דבר

12. הסמכות העניינית לדון בתובענה שבנדון נתונה לבית המשפט המחוזי.

משכך, ולאור האמור בסעיף 79(א) לחוק בתי המשפט, אני מורה על העברת התובענה לבית המשפט המחוזי בחיפה.

13. המשיב יישא בהוצאות המבקשת בגין בקשה זו, ללא קשר לתוצאות ההליך, בסך 1,000 ₪, אשר ישולם בתוך 30 ימים, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד מועד התשלום בפועל.

14. המזכירות מתבקשת לדאוג להעברת התיק לבית המשפט המחוזי בחיפה.

ניתנה היום, ג' תשרי תשע"ה, 27 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.

החלטות נוספות בתיק
תאריך כותרת שופט צפייה
27/09/2014 החלטה על בקשה של מבקש 1 דחייה על הסף אמיר סלאמה צפייה
21/10/2014 החלטה על בקשה של מבקש 1 צירוף / מחיקה / שינוי / הוספת בעלי דין מנחם רניאל צפייה
06/11/2014 הוראה לתובע 1 להגיש כתב תביעה מתוקן מנחם רניאל צפייה
11/12/2014 הוראה לנתבע 2 להגיש תגובה המשיבה מס' 2 מנחם רניאל צפייה
25/12/2014 החלטה על בקשה של תובע 1 מתן פסק דין בהעדר הגנה מנחם רניאל צפייה
28/12/2014 החלטה שניתנה ע"י דר' מנחם רניאל מנחם רניאל צפייה
02/02/2015 החלטה שניתנה ע"י דר' מנחם רניאל מנחם רניאל צפייה
03/02/2015 החלטה על בקשה לעיון מחדש מנחם רניאל צפייה
11/02/2015 פסק דין שניתנה ע"י דר' מנחם רניאל מנחם רניאל צפייה