לפני ערעור על חומרת העונש שגזר בית משפט לתעבורה מרכז, בתיק 7468-04-14 מיום 20.7.15.

המערער הורשע על פי הודאתו בנהיגה בשכרות בניגוד לסעיף 62(3) לפקודת התעבורה .

העונש שהוטל - מאסר לתקופה של 3 חודשים שירוצה בעבודות שירות, פסילת רישיון בפועל למשך 30 חודשים בניכוי הפסילה המנהלית, מאסר על תנאי בן 10 חודשים למשך 3 שנים, פסילה על תנאי לתקופה של 10 חודשים למשך 3 שנים.

מכאן הערעור.

בנימוקי הערעור:

1. זו עבירת שכרות ראשונה למערער.

2. בית משפט החמיר עם המערער לאור העובדה כי מדובר בעבירה ראשונה של נהיגה בשכרות וניתן היה להסתפק בהטלת מאסר על תנאי, שיש בו לאפשר אופק שיקומי.

3. הפסילה שהוטלה על המערער ממושכת ונמצאת ברף העליון של הפסיקה. היה מקום להסתפק בפסילה קצרה מזו שהוטלה.

4. הוגש תסקיר קצין מבחן שבבית משפט קמא המליץ על עבודות של"צ בהיקף של 150 שעות.

5. בית משפט מפנה לפסיקה של מספר תיקי תעבורה בבית משפט שלום וערעור תעבורה בבית משפט מחוזי במסגרתם נגזרו על נאשמים בשכרות בפעם השנייה או בפעם הרביעית ללא שהוטל מאסר בפועל.

6. עברו התעבורתי של המערער כלל אינו מכביד.

טיעוני בא כוח המשיבה:

יש לדחות הערעור. בית משפט קמא הביא בשיקוליו הודאת המערער המיידית. בית משפט התייחס להמלצת שירות המבחן אך מצא לדחותה. בעברו של המערער 8 הרשעות קודמות בתעבורה.

דברי המערער:

במסגרת הדיון בערעור ביקש המערער לומר דברים לבית המשפט. מדבריו בפרוטוקול עולה כי מודה בעבירה, מודה על כך שלא היו נפגעים עקב ביצוע עבירה זו. כיום עוסק בניהול נדל"ן, פרילנסר של שתי חברות: האחת שמתעסקת בשימור והשנייה בבנייה למגורים. אין לו הורים שיוכלו לסייע לו במהלך תקופת ריצוי מאסר בעבודות שירות. יציאתו לעבודות שירות תוציא אותו ממעגל העבודה, לא יוכל לשוב ולהשתלב בה. בעברו למד עבודה סוציאלית, עבד בשיקום ילדים חריגים בשחייה ולאחר מכן עבד בעיריית תל אביב כמדריך נוער בסיכון. יכול לתרום לחברה באופן שהציבור יצא נשכר.

לגופו של עניין.

טרם הדיון בערעור הופנה המערער לקבלת תסקיר קצין מבחן נוסף ובו המלצה לעבודות של"צ של 180 שעות במרכז לקידום ילדים ונוער ביפו בתפקיד עוזר מדריך אותן יבצע בכל יום שלישי בשעות אחר הצהריים, 4 שעות מדי פעם.

עיון בגזר הדין מלמד על גזר דין מנומק, אשר בחן התסקירים שעמדו לפניו בין היתר להיותו של המערער, על פי האמור בתסקיר מיום 27.11.14, חשוף למצבי סיכון לשתייה מופרזת ונהיגה לא זהירה סביב בילויים וקשרים חברתיים, ביכולתו של המערער להפיק תועלת מהליך שיקומי בתחום מניעת נהיגה תחת השפעת אלכוהול ולצד צו מבחן לשנה יוטלו עבודות של"צ.

גזר הדין עצמו נסמך על פסיקת בית המשפט העליון ופסיקת בתי משפט מחוזיים לרבות בית משפט זה, מהם עולה כחוט השני, כי מתחם הענישה הראוי וההולם לעבירת הנהיגה בשכרות בנסיבות עניינו של המערער, הוא מאסר בפועל לצד פסילה לתקופה ממושכת.

לא אוכל לומר כי נפלה טעות בהחלטת בית משפט קמא.

לאחר ששמעתי המערער ולאור האמור בכלל תסקירי קצין המבחן שהוגשו לבית משפט קמא ולפניי, עברו התעבורתי הכולל עבירה בעבר של נהיגה תחת השפעת אלכוהול, מצאתי בנסיבות העושה והמעשה ליתן משקל נוסף לפן השיקומי.

נוכח כך משך תקופת המאסר תעמוד על 3 שבועות לריצוי בעבודות שירות; תקופת הפסילה בפועל תקוצר ל-24 חודש בניכוי תקופת פסילה שרוצתה קודם למתן גזר הדין; אני מטילה צו מבחן לשנה ואני מטילה 180 שעות של"צ שיבוצעו אחת לשבוע בכל יום שלישי, 4 שעות במרכז לקידום ילדים ונוער ביפו. על קצינת המבחן לשוב ולדווח לבית המשפט.

יתר רכיבי גזר הדין בעינם.

ניתן היום, י"ג אדר ב' תשע"ו, 23 מרץ 2016, בנוכחות המערער וב"כ הצדדים.