סגנית הנשיא ורדה וירט-ליבנה

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי בתל אביב (בתיקים המאוחדים סע"ש 33971-12-13, 34194-12-13, 34186-12-13, 34139-12-13, 34039-12-13, 34037-12-13, 34021-12-13, 34013-12-13, 33994-12-13; השופטת חופית גרשון-יזרעאלי; החלטה מיום 19.3.14), בה התקבלה טענת המשיבות לפיה על המבקשים לשאת בתשלום אגרה בגובה 1% משווי התביעה.

2. המבקשים הגישו תביעה בבית הדין האזורי נגד המשיבות, בה עתרו להפרשי שכר ולסעד הצהרתי. הסעדים שנתבעו הם תשלום מענק חג לכל אחד מהעובדים כפי שפורט ברשימה מצורפת, בסך כולל של 735,926 ₪. בנוסף עותרים המבקשים מבית הדין להורות למשיבות על קיום הוראות הסכם קיבוצי ו/או צו הרחבה ולשלם למבקשים מכאן ולהבא מענק חג של חודש ימים לשנה.

המשיבים הגישו בקשה לסילוק התביעה על הסף בשל אי תשלום אגרה, בה נטען כי היה על המבקשים לשלם אגרה כדין בשיעור של 1% מהסכום הנתבע. המבקשים טענו בתגובה כי הם שילמו אגרה כדין ובהתאם להוראות מזכירות בית הדין.

3. בית הדין האזורי קבע בהחלטתו כי אכן המבקשים לא שילמו אגרה כדין, והם חייבים בתשלום אגרה מלאה בגין תביעתם, בשיעור של 1% מסכום התביעה. נקבע, כי תשלום מענק חג, להבדיל מתשלום דמי חגים, אינו בגדר
"שכר" בהתאם להגדרת חוק הגנת השכר, אלא מדובר בתשלום נוסף שהוא הטבה לעובדים שמקורה בהוראות הסכם קיבוצי ואינו תשלום בגין ימי החג עצמם. בית הדין האזורי לא סילק את התביעה על הסף, אלא הורה על תשלום האגרה כפי שקבע.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפני.

4. בבקשת רשות הערעור נטען כי בית הדין האזורי טעה בהחלטתו, הואיל ומענק חג נחשב בגדר "שכר" בהתאם לחוק הגנת השכר, אשר כוללת גם תשלומים אחרים המגיעים לעובד עקב עבודתו ובמשך עבודתו. על פי הטענה, היה על בית הדין לבחון את מהות המענק – הזכאות לו נובעת מהסכם הדפוס הכללי וצו ההרחבה, ומדובר בתשלום קבוע הניתן לעובדים כחלק מתנאי עבודתם פעמיים בשנה, ואינו תלוי בכל תנאי זולת היות הזכאים לקבלו עובדים במפעל המשתייך לתעשיית הדפוס.

5. לאחר שעיינתי בבקשה ובחנתי את טענות המבקשים סבורני כי היא מצריכה תגובה. המשיבים יגיבו לשאלה מדוע המבקשים לא יקבלו פטור מתשלום אגרה עבור תביעתם הכספית, לאור טענתם כי הרכיב של מענק חג נחשב ל"שכר" לפי חוק הגנת השכר.

6. התגובה תוגש עד ליום 17.4.14. המבקשות יהיו רשאיות להגיב לתגובה עד ליום 23.4.14. בתגובותיהם יתייחסו הצדדים לאפשרות כי בית הדין ידון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור, בהתאם לתקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991.

ניתנה היום, ט' ניסן תשע"ד (09 אפריל 2014) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.