<#2#>

נוכחים:

מטעם המאשימה: עו"ד צפריר

מטעם הנאשם: בעצמו וב"כ עו"ד עבוד ניזאר

פרוטוקול

הסנגור: אבקש להגיש ראיות לעונש. מגיש מכתב מאלוף משנה יום טוב חזן מנהל אתר הנצחה במוזיאון גולני, וכן מכתב המלצה ממפקדו לשעבר, וכן מכתב משלישת גדוד 12.

התובע טוען לעונש: אני מבקש להפנות לתסקיר בפסקה הראשונה בעמוד השני – שם מתואר מה קרה ואיך היה המעבר, ואני מפנה לפסקה האחרונה בעניין ההרשעה.

כתב האישום המתוקן מונח בפני בית משפט ובזה הודה הנאשם והורשע. הערך המוגן הוא הסדר הציבורי, וכל מילה שאני אומר על החיבור בין אלימות של נוער ואלכוהול מיותרת כי הכול נאמר. אלימות אלכוהול צעירים ופאב, הכול נאמר על כך.

לעניין נסיבות הביצוע, שהן ספונטניות מצד אחד, ומהעבר השני לנאשם יש חלק מרכזי בספונטאניות הזו. ולכן, אני לא רואה בכך נסיבות מקלות. המתחם לטעמנו הוא בין 3 ל -10 חודשי מאסר. נסיבותיו של הנאשם נמצאות בחלק הנמוך של המתחם. אני גם לא רואה נסיבה לחרוג מן המתחם, אני לא חושב שהמסמך שהוגש מטעמו של יום טוב חזן הוא אמירה ראייתית שמאפשרת להימנע מהרשעה על פי הדיון והפסיקה הנוהגת ואני מבקש להרשיע את הנאשם, לפסוק עונש ראוי במסגרת המתחם ומאסר על תנאי וכן פיצוי למתלונן.

הסנגור טוען לעונש: הנאשם בחר להודות בכתב אישום מתוקן, התיקון הן בבחינת העובדות והן בהוראות החיקוק היה מהותי, עסקינן בבחור צעיר בן 19 בזמן ביצוע העבירות, הנאשם יליד 22.2.95, ביום האירוע הנאשם היה בן 19 שנים, וכמובן שזו הסתבכות ראשונה עם רשויות החוק, אין לו תיקים פתוחים, היה בגולני והוא לוחם שהשתתף במלחמת צוק איתן, וזה מצא ביטוי במסמכים שהוגשו ובתסקיר. בין למשפחה נורמטיבית, התסקיר הודה והביע חרטה כנה ואמיתית על התנהגותו, שירות המבחן התרשם בצורה הכי מפורשת שהסיכון להישנות עבירות דומות בעתיד הינו נמוך, אין לו אופי עברייני, מדובר באירוע חריג שהסתיים בסיום בילוי עם חבריו, הנאשם גם היה נתון בשעתו תחת השפעת אלכוהול כמו יתר משתתפי האירוע, מדובר במכה אחת ולא באלימות מתמשכת, מדובר באירוע שלנאשם ייתכן תרומה שעולה על תרומתו של המתלונן, אך הנאשם אינו היחיד שגרם לאירוע, ייתכן שחש סכנה לחייו ופעל תוך הפעלת שיקול דעת מוטעה. כאשר הוא הודה במסגרתו של הסדר טיעון הוא לא הורשע בגין והופנה לשירות המבחן. שירות המבחן בתסקירו המליץ בסופו של יום כי עניינו של הנאשם יסתיים בשל"צ של 240 שעות ולעניין ההרשעה, שירות המבחן לא בא בהמלצה לבית משפט מהסיבה הפשוטה כי הנאשם לא הציג ראיה או מסמך כלשהו שהרשעתו בדין עלולה לפגוע בו ובעתידו. מדובר בבחור צ עיר, עדיין משרת בצבא, ולכן לא הייתה לו יכולת מעשית להציג ראיה שהוא הולך ללמוד בעוד שנה או שהוא רוצה להתקבל לגופים מסוימים שככל שיגיע אליהם עם הרשעה, הדלת תיסגר בפניו. בדיון האחרון, נדחה עניינו של הנאשם להיום במטרה לבוא בדברים עם התביעה בעניין זה, הצלחנו לגייס מכתב לפיו הנאשם מתעתד ורוצה להמשיך את דרכו הצבאית ולתרום את חלקו בעניין זה, ואני סבור כי גיוסו ליחידה לאבטחת אישים כפי שהוא מבקש לעשות, תימנע ככל שהוא יורשע. אני סבור שנוכח נסיבותיו האישיות, גילו הצעיר וכאשר הפסיקה ברורה, מתייחסים לנאשם כאל בגיר צעיר כאשר ניתן מעמד בכורה לשיקולי השיקום, לאור אופיו של הנאשם, חלוף הזמן ונסיבות ביצוע העבירה, אני סבור כי יש לבחון בעניינו אפשרות סיום עניינו ללא הרשעה בדין, תוך הטלת של"צ. אני מגיש לבית משפט שני פסקי דין, אכן מדובר בפסקי דין של בתי משפט השלום, שם לדעתי מדובר בעבירות שעולות בחומרתן על העבירה כאן, בתיק הראשון זה הסתיים ללא הרשעה, ובתיק השני בוטלה הרשעתו של נאשם והוטל עליו של"צ, מדובר בבחור שדקר את אחיו מ ספר דקירות על עניין של מה בכך. בפסק דין זה יש פירוט רחב היקף של רמת הענישה המקובלת במקרים דומים, ואני סבור שענייננו פחות חמור מהעניינים שנדונו כאן, ובית משפט החליט לסיים את העניין ללא הרשעה בדין, ולכן אני סבור כי גם המעשה וגם נסיבות הנאשם והעבירה המיוחסת לו, יכולים להביא את בית משפט הנכבד לידי מסקנה כי מן הדין לבחון אפשרות העניין ללא הרשעה. לסיום, שמעתי את דברי חברי לעניין מתחם הענישה, אני סבור כי המתחם אליו טען חברי מוגזם במידה מסוימת, אניס בור כי תיקים כאלה במקרים מסוימים יכולים להסתיים אף בהטלת של"צ ללא הרשעה. נתונה לבית משפט סמכות לפי תיקון 113 לסטות מהמתחם שהציג חברי לצרכי שיקום, וענייננו מצדיק סטייה מן המתחם על כך שיוטל עליו של"צ ללא הרשעתו בדין. אציין כי במסגרת התיק הנאשם היה נתון במעצר למשך 4 ימים. לאחר מכן שוחרר לתנאי מעצר בית מלאים עד ליום 3.4.14, ומהמועד הנ"ל התאפשר לו לחזור לשירותו הצבאי עם הגבלות עד היום שמנעו ממנו השתתפות במסיבות ויציאות.

הנאשם טוען לעונש: לפני שנתיים אני יצאתי לבלות אחרי 17 ימים בבסיס, רק על מנת לבלות את שישי שבת בבית, יצאתי למועדון והייתי שתוי, עשיתי טעות ואני מודה בה ואני לא אחזור על זה יותר. יש לי רק 12 שנות לימוד, וזו הדלת היחידה שיש לי. אני מבקש שלא להרשיע אותי.

<#3#>

החלטה

נדחה למתן גזר דין ליום 22.5.16 שעה 9:30.

הנאשם מוזהר בחובת התייצבותו. <#4#>

ניתנה והודעה היום י"ב ניסן תשע"ו, 20/04/2016 במעמד הנוכחים.