1. מונחת לפני בקשה לפטור את המבקשים מתשלום אגרת המשפט ומהפקדת ערבון נוכח מצבם "הכלכלי העגום".

2. לאחר שנתתי דעתי לנימוקי הבקשה, לתגובת המשיבה 1 ולעמדת המשיב 2 (ביחס לבקשה לפטור מאגרה בלבד), באתי לכלל דעה כי דין הבקשה לפטור מאגרה להתקבל, בעוד דין הבקשה לפטור מהפקדת ערבון להידחות.

המסגרת הנורמטיבית

3. סמכות בית המשפט לפטור בעל דין מתשלום אגרת המשפט מעוגנת בהוראת תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז – 2007 (להלן: "תקנות האגרות") ומהפקדת ערבון בהוראת תקנה 432 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות").

4. בשתי הבקשות כאחת מוטל על המבקש הנטל להוכיח שניים-

א. העדר יכולת כלכלית לשאת בתשלום;

ב. כי ההליך נשוא הבקשה מגלה עילת תביעה.

5. "השיקולים המופעלים לצורך פטור מאגרה" ו"לפטור מהפקדת העירבון דומים במסגרתם החיצונית. ... לצורך שני סוגי הפטורים האמורים, נשקלים יכולתו הכספית של מבקש הפטור, וסיכויי ההצלחה בהליך שבגינו מתבקש הפטור ..." (בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי).

6. עם זאת, נוכח התכליות השונות המונחות בבסיס החיוב בתשלום האגרה ובהפקדת ערבון מנגנון האיזונים בין השיקולים השונים בפטור מאגרה שונה מזה שבפטור מערבון.

בעוד ש"האגרה נועדה להשיג מספר תכליות שהעיקריות בהן הן: סיוע במימונם של שירותי המשפט שהמדינה נותנת לאזרחיה והרתעה מפני תביעות סרק ומפני הגשת תביעות מנופחות בהיקפן, היוצרות עומס על המערכת ומכבידות על ניהולם של הליכים משפטיים ראויים, וסיומם תוך זמן סביר" ו"בכך, פניה ... מופנות לתכלית ציבורית כללית, שעניינה אינטרס כלל-מערכתי מובהק", הרי ש"הערבון נועד להגשים תכלית אחרת – הגנה על בעל-הדין שכנגד, הזכאי להבטחת הוצאותיו בגין עירובו בעליך שיפוטי שכשל. הערך המוגן בהטלת הערבון הוא אינטרס לגיטימי של בעל-הדין שכנגד, להבדיל מאינטרס מערכתי-כללי, המאפיין את תכליתה של אגרת המשפט" (בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי).

7. כך יוצא ש"בעוד שבענין האגרה, די בסיכוי כלשהו להצליח בהליך כדי להצדיק פטור, לעניין פטור מערבון נדרש סיכוי בעל ממשות גדולה יותר כדי להצדיק פטור ...

פטור מאגרה כהליך המתברר כהליך סרק גורם לפגיעה שנזקה מתפזר על שכם הציבור כולו; פטור מערבון בהליך סרק גורם לפגיעה ישירה בבעל הדין שכנגד, הנושא לבדו בעלויותיו של הליך-הנפל.

מכאן השוני במשקלים הניתנים לגורם סיכויי ההליך בכל אחד מן המישורים האמורים" (בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי).

8. שוני זה "במשקל שיש לייחס לסיכויי ההליך בין שני המצבים, כנגזר מהתכלית השונה הטמונה בכל אחד מהם, מביא לכך שפטור מאגרה אינו גורר באופן אוטומטי פטור מערבון, ותתכנה תוצאות שונות לשתי בקשות הפטור...." (בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי).

מן הכלל אל הפרט

9. על פי הבקשה המבקשים – המערערים, הינם זוג מבוגר, המבקשת בת 69 והמבקש ניצול שואה בן 76, סובלים ממצב בריאותי לקוי (המבקש נדרש לטיפול סיעודי), מתגוררים בדירה בבעלותם ברח' מבצע נחשון 74/35 בבאר שבע, המותאמת לצרכיו של המבקש שהינו נכה (150%), עליה רובצת משכנתא בסך של 60,000 ש"ח בהחזר חודשי של 2,000 ₪.

הנכס נשוא הערעור היווה את מקור פרנסתם במשך שנים רבות וכיום הם מתקיימים רק מקצבאות הביטוח הלאומי בסך כולל של 4,502 ₪ (המבקשת בסך 2,205 והמבקש בסך 2,297 ₪).

למבקשים אין נכסים נוספים ו/או תכניות חסכון והם אף מתקשים לעמוד בהחזרי המשכנתא.

לשיטתם "סיכויי הערעור טובים למדי" זאת משבית משפט קמא "קבע כי התיק יתנהל בלא הופעה בפניו, ובכך שלל למעשה כל אפשרות לקיום בירור עובדתי (חקירה על תצהירים)" ואף "לא נעתר לבקשה לצרף ראיות נוספות", חרף העובדה כי "במסגרת ערעור על החלטת רשם הוצאה, ניתן להביא ראיות חדשות גם כאלו שלא היו בפני רשם ההוצאה לפועל".

10. המשיבה 1 מתנגדת לבקשה.

לטענתה המבקשים אינם עומדים במבחנים שנקבעו למתן פטור מהפקדת ערבון, הן מן הטעם שלא השכילו להוכיח העדר יכולת כלכלית לשאת בהפקדת הערבון והן מן הטעם כי ההליך אינו בא בגדר אותם מקרים בהם תינתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי", רשות ערעור הניתנת אך במשורה באותם מקרים בהם מועלית סוגיה עקרונית או משפטית החורגת מגדר המחלוקת שבין הצדדים.

כמו כן, ציינה המשיבה 1 כי המבקשים טרם שילמו את ההוצאות שנפסקו נגדם במסגרת תיק ההוצאה לפועל (סעיף 48 לתגובת המשיבה).

11. היועץ המשפטי לממשלה הותיר את ההחלטה בבקשה למתן פטור מתשלום האגרה לשיקול דעתו של בית המשפט (סעיף 5 לתגובת היועמ"ש).

21. למקרא תצהירה של המבקשת על צרופותיו נחה דעתי כי  יכולתם הכלכלית של המבקשים מוגבלת ביותר.

הכנסתם החודשית מקצבאות ביטוח לאומי עולה כדי סך כולל של 4,502 ₪, כך שהם נאלצים לקבל סיוע במוצרי מזון ותרופות מעמותות שונות.

צו התשלומים שנקבע לאחר חקירת יכולת לפיו על כל אחד מהמבקשים לשלם סך של 75 ₪ לחודש מאושש את טענתם בדבר מצבם הכלכלי הקשה, טענה שלא נסתרה.

12. עם זאת, אין די בעצם הוכחת העדר יכולת כלכלית כדי להעניק את הפטורים המבוקשים ובעוד שבבקשה לפטור מאגרה נדרשים המבקשים להוכיח כי תביעתם מגלה עילה, בבקשה לפטור מערבון נדרשים הם להוכיח כי סיכוייו של ההליך אותו יזמו להתקבל.

"בעוד בענין האגרה, די בסיכוי כלשהו להצליח בהליך כדי להצדיק פטור, לעניין פטור מערבון נדרש סיכוי בעל ממשות גדולה יותר כדי להצדיק פטור ... "

(בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי) (ההדגשה שלי – ש.י.)

13. במקרה שבפני לא שוכנעתי שסיכויי הערעור כה גבוהים כהערכת המבקשים ועולים כדי הרף המצדיק לפוטרם מהפקדת ערבון תוך חשיפת המשיבה לאפשרות שהוצאותיה בהליך, ככל שיפסקו, לא ישולמו.

טענותיהם של המבקשים בהליך זה התבררו ונדחו בשתי ערכאות - הן בהוצל"פ והן בבית המשפט השלום בתל אביב -יפו (ראה: רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3), 123).

14. כמו כן ראוי ליתן את הדעת לעובדה כי המבקשים לא שילמו, עד כה, את הוצאות המשפט בהן חויבו בהוצאה לפועל (פס"ד מיום 12.06.2013 בתיק הוצל"פ 01-07868-13-8), עובדה אשר יש בה כשלעצמה טעם בחיובם בהפקדת ערבון.

סוף דבר

לאור כל האמור ולאחר איזון כלל האינטרסים הצריכים לענין פוטרת אני את המבקשים מתשלום אגרת המשפט ומחייבת אותם בהפקדת ערבון בסך של 5,000 ₪, אשר ישולם בארבעה תשלומים חודשיים שווים ועוקבים החל מחודש יוני 2014 .

אי תשלום אחד מהתשלומים יחשב כאי תשלום ערבון לענין הוראת תקנה 431 לתקנות.

החלטה זו ניתנה על ידי בתפקידי כרשמת.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים כמקובל.

ניתנה היום, כ"ה אייר תשע"ד, 25 מאי 2014, בהעדר הצדדים