<#2#>

נוכחים:

בשם התובע עו"ד מחג'אנה מוחמד עלי

בשם הנתבעת עו"ד כחלון

שמאי מטעם מע"צ מר אזר

פרוטוקול

ב"כ התובע:

בעקבות כתב ההגנה שהגיש חברי, פנינו לשר התחבורה במכתב מיום 19.7.14, בהתאם להוראות פסק הדין רוטמן. קבלנו תשובה ביום 11.9.14 כי העניין שלנו עבר לוועדה שתבחן את כל נסיבות התיק ותשיב לנו. מאז ועד היום אין לנו תשובה עניינית לגבי הבקשה.

לכן, אין לי ברירה אלא לצרף את השר כנתבע בתיק.

ב"כ הנתבעת:

בפסק דין רוטמן היה על התובע להגיש פניה לשר כדי לקבל עמדת השר. על פי אותם קריטריונים שמנחים את השר. פסק הדין קובע שככל שהתשובה של השר שלילית או אינה מתקבלת על דעתו של התובע, הוא יוכל לצרף את השר להליכים המשפטיים האלה – כך נפסק בפסק הדין, כשאלה שבגררה. פסק הדין אומר במפורש שהשר יתבע כשאלה שבגררה, זה על מנת להקל על התובעים שלא יפתחו הליך חדש בעתירה המנהלית.

על מנת לייעל - חברי אכן פנה לשר, התשובה לפנייה תיקח עוד חודשים. לכן אין טעם לצרף עתה את השר מאחר וישנם עוד הליכים מקדמיים שיש לעשותם לפני צירוף השר, כמו למשל הבעיה של אי הוכחת זכויות בחלק מהחלקות. לא הוכח שחלוקת חלקה 46 הינה בתוקף.

ב"כ התובע:

אני אודיע תוך 21 יום האם בדעתי לצרף את בעלי הזכויות האחרים לנכס.

ב"כ הנתבעת:

לגבי חלקה 12, יש הערת אזהרה לטובת מוחמד טאהא. בנוסף – ישנו פסק דין על בעלותו של התובע. זה מופיע בנסח הטאבו. ה.פ. 361/98 בית משפט בנצרת.

ישנו פסק דין רוטמן שקובע תשלום מהמטר הראשון למשל בהעדר השבחה, לטענתנו הוא אינו בר תכולה רטרוספקטיבית. החוק תוקן בשנת 2010 – מאז חלה על הפקעות חדשות לצורכי דרכים, פקודת הקרקעות. עד אז חלה פקודת הדרכים ומסילות הברזל, שלפי סעיף 7 – פטורה המדינה מתשלום פיצויים מהמטר הראשון, כאשר לנפקע זכות לפנות אל השר בבקשה לתשלום מן החסד למרות הפטור. פס"ד רוטמן קבע כי במקרים בהם למשל יתרת המקרקעין לא הושבחה בשל ההפקעה, העדר שיקול דעת לשר, המחייבו לשלם תשלום מן החסד במקרה זה. מכאן, לאור פס"ד הנ"ל חייב התובע להקדים פנייה אל השר בבקשה לתשלום מן החסד. אם יסרב השר או שהחלטתו אינה מקובלת על הנפקע, רשאי הוא לתבוע את השר או לצרפו להליכים תלויים ועומדים כפי שזה היום מכוח שאלה שבגררה. לאחריו ניתן פסק ארידור, הקובע כי בניגוד להלכה הקודמת, לפיה עילת התביעה בגין פיצויי ההפקעה אינה מתיישנת, קבע פסק דין זה הלכה חדשה לפיה תחול התיישנות ונתן ארכת חסד ותקופת מעבר בת 3 שנים מיום פס"ד להגשת תביעות.

הטענה שלנו היא שאינך יכול להתגבר על תביעה שהתיישנה בגין 25 אחוז ראשונים באמצעות הלכת ארידור, וזאת למה, כי הלכת רוטמן אין לה תכולה רטרוספקטיבית. פס"ד ארידור גם מאפשר העלאת טענת שיהוי גם כאשר טרם חלפה תקופת ההתיישנות. ישנה אמרת אגב של השופטת נאור שקבעה שאם חלפו 25 שנה מיום תפיסת החזקה, אז בוודאי שחלה טענת שיהוי. והנימוק – כי אם על מנת להשיב קרקע ששינתה את יעודה שהמדינה אינה עושה בה שימוש לשם המטרה שהופקעה, חלפו 25 שנה, לא יכול הנפקע לבקש את הקרקע בחזרה, לכן גם לא עניין של פיצויים.

חברי לא הוכיח את תביעת הפיצויים שלו בעניין הנזק. הוא לא צירף חוו"ד שמאי.

ב"כ התובע:

אני אמציא לחברי חוו"ד דעת של מומחה, היא כרגע בהכנה. אמציא זאת תוך 30 יום.

<#3#>

החלטה

א. התובע יגיש חוו"ד מטעמו תוך 30 יום מהיום.

ב. התובע יודיע עמדתו באשר לזכויות הרשומות ואינן רשומות, האם בדעתו לצרף את בעלי הזכויות האחרים, או האם אתייחס לזכויותיהם בדרך אחרת. במיוחד, יודיע התובע באשר לשתי הערות הרשומות על חלקה 12, מה משמעה של ההערה הרשומה על פי צו בית המשפט, ומהן זכויותיו של מר טאהא לזכותו רשומה הערת אזהרה.

ג. בנסיבות הקיימות יש להמתין להחלטת השר.

ד.

<#4#>

ניתנה והודעה היום י' חשוון תשע"ה, 03/11/2014 במעמד הנוכחים.