1. המבקש, גרמאי האגוס, הגיש עתירה לבית משפט זה להורות למשיב, משרד הפנים, לבטל את הזימון שהוצא לו להתייצב במתקן השהייה "חולות". לאחר שהמשיב הגיש כתב תשובה, שלח המבקש בקשה לקבלת פרטים נוספים. עם קבלת הפרטים הנוספים סבר המבקש כי לא קיבל מענה לכל שאלותיו ומכאן הבקשה שבפני.
2. הבסיס לבקשה היא תקנה 11(א) לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א – 2000, הקובעת כי עותר רשאי לדרוש מהמשיב בעתירה מידע או מסמכים "לשם הבהרה או השלמה של נימוקים שבעובדה או בחוק, הנזכרים בכתב התשובה או הנוגעים להם".

באשר למטרתו של הליך זה, הובהר בפסיקה:

"אם הצד שכנגד סבור, שאחד מהנימוקים ­הן של חוק והן של עובדה - בתצהיר של הצד שכנגד לא הובא הצורה מושלמת, או שטעון הוא פירוש נוסף, יכול הוא לבקש מהמצהיר את השלמת הנימוק או את פירושו, וזאת אך ורק על-ידי השימוש בפרטים הנוספים, אשר יביאו להצגת מסכת העובדות הנוגעות לעניין כשהן שלמות ומפורשות. הפרטים הנוספים הם המכשיר היחידי, שבאמצעותו יכול בעל הדין לברר את העובדות, אולם עלינו לזכור, שמטרתם היא הבהרה וצמצום של העובדות שבעתירה ולא הרחבתו עד כדי פרישת היריעה המכסה את כל הנושא, ובוודאי שלא יתקבל על הדעת, שבאמצעות מכשיר הפרטים הנוספים יוכל המבקש להכות את הצד שכנגד ולהוציא ממנו את שיכול היה לקבל, אילו יכול היה לחקור אותו חקירה נגדית" (בשג"ץ 58/86 מורגנשטרן נ' מורגנשטרן (פורסם בנבו) (17.4.86; הרשם גילון)).

כמו כן, על הפרטים הנדרשים למלא אחר דרישת הרלבנטיות – דהיינו, כי הם נוגעים לפלוגתאות העומדות במרכזו של הדיון, ודרישת קיום המידע העדיף - דהיינו, כי לבעל הדין ממנו מתבקש המידע, יש ידע עדיף אודות המידע המתבקש (בג"ץ 3330/97 עירית אור יהודה נ' ממשלת ישראל, עמ' 3 (פורסם בנבו) (8.9.98; הרשמת אגמון); וכן ראה בג"ץ 6474/10 עיריית ראשון לציון נ' שר הפנים, עמ' 5-6 (21.3.13)).

המבקש סבור, כי הפרטים המבוקשים יאפשרו לצמצם את גדר המחלוקת ולהבהיר ולהשלים את הטענות העובדתיות שהועלו בכתב התשובה, ויש בהם כדי להשליך על ההכרעה בעתירה.

מנגד טוען המשיב, כי אין בפרטים המבוקשים כדי להביא לצמצום המחלוקת אלא להרחבתה וכי השאלות דורשות מהמשיב ראיות להוכחת טענותיה, בניגוד למטרתו של ההליך לקבלת פרטים נוספים. לשיטת המשיב, היה על המבקש לבסס את טענותיו טרם הוגשה העתירה ולא במהלך ניהולה באמצעות הליך זה.

אבחן טענות אלה ביחס לפרטים הנוספים המבוקשים.

1. המבקש מעוניין בפרטים נוספים ביחס לסעיפים 2.1-2.2 בבקשתו, כדלקמן:

2.1 כמה הוראות שהייה בוטלו מחמת שלא עמדו כלל בקריטריונים?

2.2 מהם הטעמים שגרמו עד היום לביטול הוראות שהייה של מי שעמד בקריטריונים, וכמה הוראות בוטלו לפי כל טעם?

שאלות אלה נשאלו בהקשר לטענת המבקש, כי הקריטריונים שנקבעו הינם שרירותיים ופגומים, שכן הם מקיפים כמות גדולה של אנשים מזו שמתקן חולות יכול להכיל. בנסיבות אלה, לטעמו, לא ברור מדוע נבחר דווקא הוא להישלח לחולות, מבין כלל האנשים העומדים בקריטריונים ועל כן מדובר באכיפה סלקטיבית ומפלה.

המשיב בתגובתו מציין, כי הוראות השהיה הוצאו ל - 5,638 שוהים ומתוכם ב - 838 מקרים ביטל הממונה על ביקורת הגבולות את ההוראה בשל נימוקים שהובאו בפניו, מה שמראה, כי המשיב מפעיל שיקול דעת ומבטל הוראות שהיה גם לאחר שניתנו, כאשר הוא סבור כי יש טעם לכך.

המבקש טוען כי השאלות נועדו, לבחון האם יתכן שהוראות השהיה בוטלו רק מאחר ומדובר באנשים שכלל לא עמדו בקריטריונים, ומשכך, אין מדובר כלל בהפעלת שיקול דעת פרטני; עוד מעוניין המבקש לדעת האם יתכן כי הוראות השהייה בוטלו מטעמים המצויים אף אצל המבקש עצמו, וכך לבסס טענת אפליה.

המשיב טוען, כי שאלה זו נוגעת לעניין שאינו במרכז המחלוקת ועל כן אינה תואמת את מטרותיו של ההליך לקבלת פרטים נוספים ונועדה להכביד שלא לצורך ולהאריך את הדיון ואין מטרתה קבלת הבהרות אלא תחליף לחקירה נגדית וניסיון לקבל ראיות שמטרתן להוכיח טענה הפוכה לטענת המשיב. עם זאת, מציין המשיב כי עד ליום 15.7.14 הוצאו 6,770 הוראות שהיה, מתוכן בוטלו הוראות השהיה ב - 1,347 מקרים, כאשר בפרק הזמן שנקבע עד להתייצבות הוצגו טעמים אשר הצדיקו הביטול. עוד טוען המשיב, כי לא ניתן להוציא מהמערכת הממוחשבת נתונים באשר לסיבה הספציפית שהביאה לביטול הוראת השהייה, ועל כן הדרך להשגת הנתונים בהם מעוניין המבקש תדרוש משאבים רבים ודחיה ממושכת של הדיון, תוצאה שאינה עולה בקנה אחד עם אופיו של ההליך המנהלי.

המשיב מפנה לעת"מ 5301-03-14, בו נשאלה שאלה זהה ובאותו מקרה נפסק ע"י כב' השופט לוי, כי יש לפרט האם ביטולי הוראות השהיה הינם בגין אי עמידה בקריטריונים ואם לא, מהם אותם טעמים אשר הצדיקו את ביטול הוראות השהיה. המשיב מפנה לתגובתו מיום 24.5.14, בעתירה הנ"ל וסבור שהתגובה שם טובה גם לענינינו ולפיה, "היו הוראות שהיה שבוטלו על אף עמידה בקריטריונים בשל טעמים מיוחדים שהצדיקו חריגה מן המדיניות... הטעמים שהביאו לביטול הוראות שהייה אצל מסתננים שעמדו בקריטריונים היו גיל מבוגר ומצב רפואי שאינו מאפשר שהייה במרכז השהיה. בשלב זה, בשל סד הזמנים הקצר, לא ברור באם ישנן נסיבות נוספות שהביאו לביטול הוראות שהייה שהוצאו למסתננים העומדים בקריטריונים".

1. לטעמי, די בתשובות שניתנו ואין לחייב המשיב במתן פרטים נוספים, מעבר לאלה שניתנו, במסגרת הבקשה לפרטים נוספים. אמנם, אין ספק כי הפרטים המבוקשים מצויים בידיעתו העדיפה של המשיב וכי המבקש יוכל להגיע לנתונים אלה רק באמצעותו. עם זאת, עדין יש לבחון האם הפרטים שטרם נענו על ידי המבקש הינם רלוונטיים לעתירה ויש בהם כדי לקדם את הדיון בה ולצמצם את יריעת המחלוקת.

מהנתונים שהוצגו, עולה, כי היו הוראות שהיה שבוטלו מאחר והשוהים לא עמדו בקריטריונים והיו כאלה שבוטלו על אף שעמדו בקריטריונים; כן פורטו חלק מהקריטריונים שהופעלו. המשיב, אמנם, לא פירט נתונים מספריים באשר למספר הוראות השהיה שבוטלו בשל כל סיבה ספציפית. עם זאת, כלל לא ברור כיצד יועילו למבקש הנתונים המספריים המדוברים, וזאת שעה שאין חולק, כי הוא עומד בקריטריונים שנקבעו ואף אינו נכנס לגדר הסיבות שפורטו, (כמפורט בתגובה שניתנה, כאמור, בעת"מ 5301-03-14) אשר בגינן בוטלו הוראות שהיה של אחרים.. מאחר ואין מדובר בנתונים העונים על דרישת הרלוונטיות לעתירה, הרי שאיני רואה מקום להטיל על המשיב את הטרחה המשמעותית הנדרשת על מנת לפלח כמה הוראות שהייה בוטלו בשל כל סיבה ספציפית.

1. עוד מתבקש בית המשפט להורות למשיב לענות לסעיף 4, בו נשאל -

4. האם הנתונים בדבר כמות האנשים שעומדים בקריטריונים עמדו בפני מקבלי ההחלטות בטרם קבעו את הקריטריונים?

לטענת המבקש, מענה על שאלה זו ישפוך אור על סבירות הקריטריונים ורמת שיקול הדעת המופעלת בעניינם. המשיב סבור, כי המדובר בשאלה שאינה רלוונטית, אך מעבר לנדרש ענה גם לגופו של עניין, כי הנתונים בדבר כמות האנשים שעמדו בקריטריונים אכן עמדו בפני מקבלי ההחלטות טרם נקבעו קריטריונים אלה. משקיבל המבקש תשובה לשאלה זו, מתייתרת הבקשה בעניין זה.

1. סוף דבר, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ט אב תשע"ד, 15 אוגוסט 2014, בהעדר הצדדים.