בפניי בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן כנגד הנתבע ביום 12.11.15 בהעדר התייצבות ("פסק הדין"). בגדרי פסק הדין נקבע כי התביעה מתקבלת באופן חלקי והנתבע חוייב לשלם לתובע סך של 100,000 ₪ בצירוף הוצאות משפט.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי מן הדין להורות על דחיית הבקשה.

עם זאת, לפנים משורת הדין, אורה על קבלתה בכפוף להפקדה.

אין מחלוקת כי ההחלטה בה נקבע מועד הדיון, הומצאה לידי ב"כ הנתבע בדואר רשום עם אישור מסירה. על כן, אין מדובר על בקשה לביטול מחובת הצדק, ויש לבחון האם הבקשה עומדת בקריטריונים שעל בית המשפט לשקול בבואו לדון בביטול פסק דין על פי שיקול דעתו. התנאים לביטול מעין זה הם סיבת המחדל הדיוני וסיכויי הטענות לגוף העניין, כאשר על פי הפסיקה לתנאי השני משקל רב הרבה יותר.

בענייננו, באשר לסיבת המחדל הדיוני, נטען כי העדר ההתייצבות לישיבת ההוכחות נגרם "עקב טעות משרדית גרידא" בעטיה לא נרשם מועד הדיון ביומן. איני רואה צורך להידרש לתנאי זה שכן כמפורט להלן ממילא התנאי הנוסף והחשוב יותר איננו מתקיים. עם זאת, מן הראוי להדגיש כי אין זו הפעם הראשונה בה ניתן כנגד הנתבע פסק דין בהעדר בשל מחדל דיוני. תביעה זו הוגשה תחילה במסגרת תיק 18070-03-13 - תביעה זהה שהוגשה בבית משפט השלום בנצרת. גם בגלגול הקודם ניתן כנגד הנתבע פסק דין בהעדר הגנה, ולאחר מכן בוטל.

באשר לתנאי השני - על פי הפסיקה, על המבקש לתמוך את בקשתו בתצהיר ולהתכבד ולפרט בה את הטענות, לא רק לעניין סיבת המחדל הדיוני אלא גם לגופו של עניין. לבקשה לא צורף תצהיר של המבקש עצמו לתמיכה בבקשה (צורף רק תצהיר של ב"כ המבקש לעניין המחדל הדיוני), ודי בנתון זה כשלעצמו על מנת להביא לדחיית הבקשה. יתרה מכך; גם בבקשה עצמה למעשה לא טען הנתבע דבר וחצי דבר באשר לסיכויי ההגנה, פרט לאמירה כללית ובלתי מפורטת לפיה הוא חוזר על האמור בכתב הגנתו, ופרט לכך שלשיטתו "סיכויי הגנה אינם פחותים מסיכויי התביעה". בגדרי בקשה לביטול פסק דין, אין די באמירות כלליות כגון אלה, או בטענות הנטענות באופן כללי בכתב הגנה. יש צורך להיכנס לעובי הקורה, לפרט את הטענות ולדון בהן, ואף לבססן בראיות לכאורה. דבר מאלו לא נעשה.

כך, למשל, אם ישנה טענה לפיה התרגום של הפרסום מערבית לעברית אינו מדוייק, כפי שנטען בכתב ההגנה, יש להבהיר ברחל בתך הקטנה מה בדיוק שגוי בתרגום שצורף, ואף קמה ציפייה לכך שהנתבע יצרף תרגום נכון לשיטתו. משלא הובהר מה הטעות הנטענת בתרגום, קל וחומר לא צורף תרגום ע"י הנתבע, יש לצאת מנקודת הנחה כי התרגום מערבית לעברית שצורף לתביעה הוא תרגום נכון, וכי גם הנתבע ככל הנראה מבין זאת.

הגם שלא נטענו טענות קונקרטיות המגובות בתצהיר שיש להידרש להן, ובבחינת למעלה מן הצורך, בחנתי בעיון את הפרסום נשוא התביעה. בזהירות המתבקשת (שהרי התיק עשוי להתנהל) יצויין כי נראה לכאורה שהנתבע אינו עורך כל אבחנה בכתב ההגנה בין הביקורת החריפה שהעביר על ספרו של התובע לבין אמירות שהן בבחינת היגד עובדתי, ובעיקר האמירה לפיה התובע קיבל ב"פרוטקציה" את התפקיד החינוכי הבכיר בו כיהן. הטענה המרכזית של הנתבע בדבר הבעת דעה לגיטימית יכול ותהא רלבנטית לאמירות מהסוג הראשון (הביקורת), אך ביחס לאמירה מהסוג השני ("פרוטקציה") ספק רב אם טענה מעין זו עשויה להקים הגנה.

למרות האמור, ולאור המגמה בפסיקה להעדיף בירור טענות לגופו של עניין, אני מורה כי פסק הדין יבוטל בכפוף לכך שהנתבע יפקיד בקופת בית המשפט, תוך 30 יום מהיום, סכום כולל של 17,340 ₪. יופקד הסכום הנ"ל, יבוטל פסק הדין, סך של 2,340 ₪ יועבר ע"י המזכירות לידי התובע כתשלום הוצאות שנגרמו לו בשל המחדל הדיוני מצד הנתבע וללא קשר לתוצאות המשפט, וסך של 15,000 ₪ יישאר מופקד בתיק להבטחת התשלום ככל שיזכה התובע בתביעה או בחלקה. לא יופקד הסכום הנ"ל, תידחה הבקשה לביטול ופסק הדין ייוותר על כנו.

5129371המזכירות תמציא החלטה זו לב"כ הצדדים גם בדואר רשום ותביא התיק לעיוני ביום 11.4.16

ניתנה היום, כ"ט אדר א' תשע"ו, 09 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.