<#2#>

נוכחים:

ב"כ העוררת עו"ד עדי חביב

ב"כ המשיב עו"ד שאדי כבאה

המשיב הובא

פרוטוקול

ב"כ המבקשת: חוזרת על הודעת הערר, מציגה את התסקיר בעניינו ואת הרישום הפלילי. ביום 14.5.14 ניתנה החלטה על ידי כב' השופטת בן ארי (מצטטת מהחלטה) היא מורה על שליחתו לתסקיר מבחן, אתמול הגיע תסקיר שירות מבחן שמדבר על כך שיש מסוכנות מן המשיב וספציפית כלפי המתלוננת. שירות המבחן לא מספיק לדבר עם המפקחים המוצעים ועדיין ביהמ"ש מחליט לשחרר, ואני שואלת איך ביהמ"ש קבע כזה דבר ששלח לבחינת מסוכנות והגורם המקצועי שביהמ"ש ביקש להיעזר בו וקובע את המסוכנות וביהמ"ש משחרר? אחת המפקחות נחקרה בתיק זה, התיק בעניינה נסגר אך אי אפשר להתעלם מדבריה על המתלוננת מדובר במי שמשליכה את מעשיה משיב על המתלוננת, שמדובר במצב מעין זה מפקח כזה נפסל. מדובר בפיקוח לא הולם. דיברנו עם המתלוננת והיא מפוחדת, היא חוששת לחייה ולכן יש חשיבות לבחון את העניין ביתר שאת

עו"ד כבאה: יש דברים נוספים שביהמ"ש חווה, רואה ויודע מדי יום ובמקרה הספציפי יש בפי משהו שמייחד את המשיב, ביום ההחלטה שהפנתה את המשיב לתסקיר שירות מבחן הוגש כתב אישום ניסיתי לזרז את הטיפול במשיב, לא התווכחתי עם ראיות לכאורה. יש כאן נסיבות שבעטיין לא קראתי את התיק עד תום, המשיב נפטר לפני חודשיים הוא עבר טלטלה אדירה בבית, לעניין זה בקשתי שביהמ"ש יבחן את חלופת המעצר באולם, אביו נפטר לפני האירוע האחרון, האירוע היה בצער רב ובמערבולת רגשית גדולה. אני מנסה להראות שאת המסוכנות ניתנת לאיון. לא מדובר בבני זוג נשואים, לא מדובר במערכת זוגית כזו שכוללת ילדים, משק בית משותף, מדובר בחברים נפרדו, חודש וקצת נמצאים בפירוק הקשר זוגי, השפעת המעצר ניכרת על המשיב הצעיר, מעבר לזה משפחתו שהתנגדה לקשר היא תפקח עליו. אנו מנסים לבנות פיקוח שיאיין את המסוכנות. אכן קיבלנו תסקיר לא מלא, קיבלנו תסקיר שמדבר על האדם, שירות המבחן לא אומר ראיתי את האדם ואין לשחרר אלא הוא אומר שהוא רוצה לבדוק עוד חלופות. המסמך מלמד שאנו פנינו לשירות המבחן כדי לקדם את ההליך. אתמול היה צריך להיות פגישה של המפקחים בשירות המבחן. ביהמ"ש שרואה את מכלול הנסיבות, שירות המבחן ביטל את האם וביקש עוד מפקחים, בוחן את המפקחים ורואה אם הם מתאימים, ראה שהמפקחים המוצעים יאיינו את המסוכנות. ביהמ"ש מהדק את החלופה וקובע שני מפקחים בו זמנית, אני מכיר בתיקי רצח. בית משפט ביקש מעצר בית רחוק ומצאנו ברמלה, ואיזוק אלקטרוני. איך ביהמ"ש שגה כאן? ביהמ"ש רצה תסקיר ומשלא הוגש תסקיר מלא ביהמ"ש השלים את המלאכה. מדובר במספר אירועים של קשר חולה, יש לנו ראיות שהוא קצת רדף והיא קצת רדפה. אנו דנים חדשות לבקרים בעניינם של עבריינים כאלה שאין להם שום מקום נורמטיבי ושירות המבחן יודע איך לבחון, כאן יש לו עבר פלילי לא כבד במיוחד, אין לו עבר פלילי של תקיפת בת זוג יש כאן אדם שבבסיסו יש ערכים נורמטיביים, המעסיק שלו כאן באולם, הוא עובד, המעסיק שלו מוכן להוסיף את עצמו כמפקח עד התסקיר ביום 19.6. אני מנסה לחשוב האם החלטת ביהמ"ש היא כה שגויה שלא ניתן בחלופה שהוצעה לשחרר את המשיב. אני אומר לביהמ"ש שיש החלטה שמדברת על ניסיון רצח בפתח בית המשפט המחוזי בלוד, התסקיר לא המליץ שחרור.

בחלוף חודש וקצת מהמעצר יש לחשוב על השלב הבא. הוא לא ינזק פיזית אלא מאי? יש משפחה שלמה שממתינה כל יום אי אפשר להתעלם מהנתון הזה. אולי מהתסקיר שיש בפני ביהמ"ש אפשר ללמוד על המסוכנות, מה אנו מנסים למנוע את הקשר של המשיב למתלוננת. הוא אמר בשירות המבחן שאין לו את הטלפון של המתלוננת. החלופה שאני מציעה וביהמ"ש בחן אותה ומצאה אותה מתאימה יש פיקוח על שיחות הטלפון. המשטרה התקשרה אל המשיב וביקשה שיתייצב בגין חקירה של תקיפת המתלוננת, אילו באמת חששנו היה כזה שינצל את הפרק הזמן שהוא בחוץ שאין עליו אף אחד הוא היה הולך ופוגע בה ומנסה לאיים עליה או מנסה להתקשר אליה כי הוא יודע שהמשטרה מחפשת אותו, הוא לא עשה זאת. הוא הגיע למשטרה והתייצב.

ב"כ המבקשת: כל הנסיבות שמציג חברי לא השתנה הנתונים הם היו מונחים בפני בית משפט קמא.

<#3#>

החלטה

1. ערר על החלטת בית המשפט השלום (כב' השופטת מעין בן ארי מיום 9.6.14) לפיה הורתה על שחרור המשיב בתנאים ובין היתר במעצר בית מלא ובפיקוח שתי מפקחות לצד איזוק אלקטרוני, איסור קשר עם המתלוננת וערבויות כספיות.

2. נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו חמישה אישומים שעניינם תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש, איומים ופגיעה בפרטיות בחמש הזדמנויות שונות במשך תקופה של כשנתיים ימים, מהלך היות המשיב והמתלוננת בני זוג. על פי הנטען בכתב האישום, על רקע הודעת המתלוננת למשיב כי היא מעוניינת לסיים את הקשר ביניהם, נקט המשיב באלימות כלפי המתלוננת במספר הזדמנויות ובין היתר סטר על לחיה, היכה בה במכת אגרוף במספר הזדמנויות בחלקי גוף שונים, ובין היתר בעינה הימנית וגרם לה לחבלה, ניסה לחנוק אותה. בהזדמנות אחרת גרם לנפילתה, היכה בה במכת אגרוף, איים עליה שיפרסם תמונות עירום שלה, במועד אחר היכה במכת אגרוף חזקה בפניה, והמתלוננת פונתה לבית חולים. במועד אחר איים המשיב על המתלוננת כי יהרוג אותה, התחקה אחריה והטרידה, במועד נוסף סטר לה, דחפה, כתוצאה מכך נפלה המתלוננת, קיבלה מכה בראשה בהיותה שרועה על הארץ, בעט בה המשיב בבטנה והיכה אותה במכות אגרוף בחלקי גוף שונים, במועד אחר התפרץ המשיב לחדר בו שהתה המתלוננת ודחפה ונגח בראשה באמצעות ראשו, לאחר שנפלה בעט בה בחלקי גופה והיכה בה מכות אגרוף.

3. במועד הגשת כתב האישום 14.5.2014 הורה בית משפט קמא על מעצר המשיב עד החלטה אחרת ועל קבלת תסקיר שירות המבחן, בקובעו כי אינו מתעלם שחלק מהמעשים ישנים בזמן, וכן בנסיבותיו האישיות של המשיב וקשייו נוכח אובדן אביו בעת האחרונה, עם זאת קבע בית משפט קמא כי מדובר במעשים שלכאורה התפרסו על פני זמן, כאשר כוללים איומים ואלימות, ונודע צורך משמעותי לבחון את רמת המסוכנות הנשקפת מהמשיב, והן את החלופה המוצעת על ידי הגורמים המקצועיים. ביום 9.6.2014 נתקבל תסקיר שירות המבחן. השירות התרשם כי המשיב מתאר את יחסיו עם המתלוננת באופן שטחי וכי ניכרת עמדה מבטלת ומטשטשת משמעות התלונה, תוך קושי להעמיק במשמעות הפגיעה וקושי להתייחס לאופי האישומים, להתמשכות ההתנהגות הפוגענית לאורך זמן ולקושי בויסות עצמי. עוד התרשם השירות מניתוק רגשי, מנטייה להדוף שיח רציני אודות כך ומהעדר הרתעה מעונש מותנה. השירות סיכם התרשמותו, כי קיים סיכון להישנות התנהגות בעייתי מהמשיב בכלל וכלפי המתלוננת. לא עלה בידי השירות להיפגש עם המתלוננת, ביחס לחלופה המוצעת סבר השירות כי אמו של המשיב אינה ערוכה לפיקוח כמפקחת יחידה, בנסיבות המתוארות בהעדר קשר עם המתלוננת, התמונה בדבר התמונה החלקית בדבר הדינמיקה הזוגית ביקש השירות לדחות את הדיון כדי להשלים הערכת הסיכון ולבחון חלופה מתאימה להפחתתו.

4. בית משפט קמא התרשם משתי מפקחות אחרות שהוצעו, אחות המשיב ובת דודתו, קבע שהבינו את חובות הפיקוח והדיווח ובשים לב לחלוף הזמן מריחוק החלופה ומתנאים נוספים שקבע הורה על שחרור המשיב בתנאים שפורטו לעיל.

5. לאחר שבחנתי את נימוקי הערר, את החלטת בית משפט קמא, את מהות העבירות המיוחסות למשיב, את עוצמת האלימות, הישנות העבירות, התפרסותן על פני תקופה לא מבוטלת, סבורני שיש טעם בעמדת העוררת. צדק בית משפט קמא בקביעתו בהחלטתו מיום 14.5.2014, כי קיים צורך משמעותי בנסיבות העניין בבחינת רמת המסוכנות הנשקפת מהמשיב ובבחינת החלופה המוצעת על ידי הגורמים המקצועיים. דא עקא, שטרם היה סיפק בידי הגורמים המקצועיים לגבש עמדתם, קיבל בית משפט קמא החלטתו. לא זו אף זו, התמונה המתקבלת מממצאי הביניים בתסקיר שירות המבחן מיום 8.6.2014 אינה מעודדת ואין בה כדי להפחית בשלב זה את המסוכנות הנשקפת מהמעשים המיוחסים למשיב ביחד עם עברו הפלילי והתרשמות השירות. זאת ועוד, בעבירות מסוג זה של אלימות כלפי בן זוג קיימת חשיבות משמעותית בקבלת עמדת המתלוננת. בית משפט קמא לא נימק את הצורך בוויתור על נתון חשוב זה. בנוסף, קיים קושי אף באישור האחות כערבה, לאור מעורבותה בתיק החקירה.

6. הלכה היא שתסקיר שירות המבחן בגדר המלצה בלבד, וההחלטה הסופית נתונה תמיד לשיקול דעת בית המשפט. עם זאת, בנסיבות המתוארות היה מקום להיעתר לבקשת השירות ולדחות הדיון במיוחד כשמדובר בפרק זמן קצר יחסית, ולאפשר לשירות לגבש הערכת הסיכון ולבחון החלופה המתאימה ורק לאחר מכן לייתן החלטה.

7. לאור כל האמור, הערר מתקבל. אני מורה על מעצר המשיב עד החלטה אחרת. הדיון יוחזר לבית משפט קמא שייתן החלטתו לאחר קבלת תסקיר שירות המבחן. יש להניח שהשירות יעשה כל מאמץ להגיש את התסקיר עד מועד הדיון הנדחה בבית משפט קמא.

<#4#>

ניתנה והודעה היום י"ב סיוון תשע"ד, 10/06/2014 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי קרן ביטון