<#1#>

נוכחים:

ב"כ המבקשת עו"ד עדי חביב

ב"כ המשיב עו"ד שאדי כבהא

המשיב הובא באמצעות שב"ס

פרוטוקול

ב"כ המשיב: אני לא משלים עם הדברים, קשה לי להשלים עם עמדה כה נחרצת של שירות המבחן, המקובעת כבר מהיום הראשון. שירות המבחן עדיין מטיל ומיישם מבחנים שהפסיקה כבר מזמן אמרה שהם לא רלבנטיים. לא יכול להיות שמי שלא מודה בביצוע העבירה, התסקיר לא ימליץ על שחרורו בגלל שהוא לא מודה בביצוע העבירה (מקריא מהתסקיר). אם המשיב אומר שהוא לא זקוק לטיפול כי לא ביצע את העבירות, לא ניתן לזקוף זאת לרעתו. הם עדין חוזרים על זה, שיגידו שהם לא נותנים בו אמון כי אין חלופה שתאיין את מסוכנותו, אך הם פגשו בו, הם אמרו שהמפקחים בסדר, הבעיה היא כנראה איתו, אבל הם לא כתבו את זה. הייתי מצפה לעצור את זה שם, שהם פגשו אותו וראו אותו ואין חלופה שתאיין, אך הם בחנו עוד חלופות. אני מפנה להחלטת המחוזי, שלא קבע מסמרות, ראה את התסקיר ולמרות זאת לא אמר שאין חלופה שיכולה לאיין את מסוכנותו, אלא ביקש לקבל את עמדת המתלוננת. מה עמדת המתלוננת תוסיף ? שהרי אמרה שהיא לא חוששת מפניו. עדיין יש לנו הוראות חוק, שאומרות לנו שצריך להעדיף שחרור, התיק הזה גם לא זועק מעצר, אלו המילים של ביהמ"ש המחוזי. קיבלנו 3 תסקירים המדברים על כך שהוא מסרב לקבל טיפול. לא יכול להיות שביהמ"ש מבקש להפנות את המשיב לשירות המבחן בשלישית, לבחינת חלופת מעצר, ושירות המבחן מתנה זאת בטיפול שהוא לא מעוניין בו. שירות המבחן לא אומר שיש סיכוי שהוא יפר או שהמפקחים לא אסרטיביים אלא רק תולים את זה בכך שהוא לא רוצה טיפול. שירות המבחן מדבר על המפקחים, אני הפניתי בדיון הקודם להחלטת ביהמ"ש העליון בתיק הרבה יותר חמור מזה, כשהתסקיר של שירות המבחן לא ממליץ, מאותם נימוקים, וביהמ"ש אומר שאם החלופה טובה והנאשם מכחיש, זו המתכונת. המחוזי כאן קבע ששיקול הדעת בסופו של דבר הוא בפני מותב זה. אני מבקש שביהמ"ש יראה מה שאני מצליח לראות מהתסקיר – יש קשר זוגי, הם לא נשואים, הקשר הזה היה לא בריא בלשון המעטה, הייתה שם אלימות, נפרדו. הם לא נפרדו סתם, אלא נותקו האחד מהשנייה, שירות המבחן אני לא יודע אם בתרגיל או באופן תמים ביקש לקבל את מספר הטלפון של המתלוננת, המשיב אמר שאין לו את המספר שלה. בשביל להשיג אותה היו צריכים להשיג אותה דרך המשטרה. אין לו קשר עם המתלוננת. המתלוננת אומרת שהיא לא חוששת מפניו, זה פרמטר שמתאים לשחרור. המשיב אומר שהוא לא מודה בביצוע העבירות, ולאור כך שירות המבחן לא ממליץ. אני סבור שהיום במרחק כה רב מיום ביצוע העבירות – החלופה שיש לי להציע, שנבדקה על-ידי שירות המבחן והמפקחים נמצאו טובים וראויים, כולל אזיק אלקטרוני, הפקדה כספית, ריחוק גיאוגרפי ופיזי מהמתלוננת וחלוף הזמן המשמעותי ביותר, והעובדה שאנחנו נמצאים בפתח פגרה שתסחוף אותנו בעוד כמה חודשים, העיקר הוא שהתיק הוא לא תיק של מעצר עד לתום ההליכים, המחוזי התייחס לכך.

ב"כ המבקשת: המחוזי החזיר את התיק לבימ"ש קמא לקבלת תסקיר. בניגוד לדברי חברי, שירות המבחן מסרב להמליץ על שחרור – כיוון שקיימת רמת סיכון. לעניין האיזוק האלקטרוני, יש פה גם עניין טכני שאין מכסות לאיזוק, וגם שירות המבחן אמר את דברו בעניין הזה, שאין באיזוק כדי למנוע את ההפרה ולהפחית את הסיכון לאורך זמן. בעניין המפקחים – המחוזי אמר דברו לגבי אחת המפקחות. לאור התסקירים אנחנו מתנגדים לשחרור.

<#2#>

החלטה

נגד המשיב הוגש כתב אישום האוחז חמישה אישומים בגין עבירות של תקיפה, איומים, ופגיעה בפרטיות.

יש להפנות להחלטתי מיום 9.6.14 במסגרתה ראיתי להורות על שחרורו של המשיב בתנאים מגבילים הדוקים הכוללים פיקוח אנושי ואלקטרוני. במסגרת ערר שהוגש לבית משפט המחוזי הנכבד (עמ"ת 16710-06-14) הוחלט כי יש להמתין לתסקיר שירות המבחן, על מנת שניתן יהיה לבחון את רמת המסוכנות הנשקפת מהמשיב ולבחון את החלופה המתאימה.

בהתאם להחלטה האמורה, מונחים לפניי ארבעה תסקירים של שירות המבחן. מתסקיר מיום 8.6.14, שהונח לפני עוד בדיונים הקודמים, עלה כי המשיב מתייחס באופן שטחי למעשים המיוחסים לו ואף סירב לשוחח על הנושא עם שירות המבחן. השירות התרשם כי קיים סיכון להישנות התנהגות בעייתית ואולם לעת ההיא טרם שוחחו עם המתלוננת, ומכאן שלא היה מנוס מלדחות את הדיון. מתסקיר מיום 17.6.14, שהתקבל לאחר החלטת בית המשפט המחוזי, כאמור לעיל, שוחח שירות המבחן עם המפקחים המוצעים ולא ראה להמליץ המלצה סופית, שכן גם לעת ההיא טרם שוחחו עם המתלוננת. יש לציין שהשירות מציין שמדובר באנשים רציניים המכירים את המיוחס למשיב ואשר מבינים את החשיבות של הרחקתו מהמתלוננת. מתסקיר מיום 26.6.14 עולה כי שירות המבחן התרשם כי המשיב מתאר את יחסיו עם המתלוננת באופן שטחי, הוא אינו מעוניין להעמיק בבחירותיו ומתקשה להתייחס למשמעות בחירתו לקיים קשר זוגי בניגוד לעמדת משפחתו. שירות המבחן התרשם, פעם נוספת, מסיכון להישנות התנהגות בעייתית כלפי המתלוננת. משיחה עם המתלוננת עלה כי לאורך התקופה המשיב פעל באובססיביות כלפיה והיא התקשתה להציב לו גבולות. המתלוננת אף מסרה כי המשיב נהג לעקוב אחריה. לאור האמור, שירות המבחן התרשם מרמת סיכון שלא ניתן להפחיתה ללא הליך טיפולי אינטנסיבי. על אף הדברים האמורים, ניתנה למשיב הזדמנות נוספת על מנת שהשירות יבחן אפשרות להדק את הפיקוח האנושי בפיקוח אלקטרוני. מהתסקיר שמונח לפני היום מיום 7.7.14, עולה כי נוכח רמת הסיכון, ההתרשמות מיחס אובססיבי, לא ניתן להורות על שחרורו של המשיב לפיקוח האנושי, כאשר פיקוח אלקטרוני מהווה כידוע אמצעי טכני בלבד, המחזק את הפיקוח האנושי.

לחובתו של המשיב הרשעות קודמות בין היתר בעבירות של החזק סכין, גניבה, איומים ועבירות סמים. יתר על כן, לחובתו מאסר מותנה בן 4 חודשים בגין עבירת איומים.

אינני סבורה כי המלצת שירות המבחן, שניתנה במסגרת ארבעה תסקירים, נעוצה כל כולה בהתרשמות השירות מעמדתו של המשיב בנוגע לאישומים המיוחסים לו. השירות פרס את התרשמותו בנוגע לרמת הסיכון בנוגע לתסקירים, והסביר המלצתו בכלל הפרמטרים, לרבות לאחר שיחה עם המתלוננת. לכל זאת יש להוסיף את העבר הפלילי ואת המאסר המותנה.

עוד ראיתי להדגיש, כי בעבירות מעין אלה, בהן מואשם המשיב, נודעת חשיבות רבה להמלצת שירות המבחן, ביתר שאת כאשר כאמור הדיון הוחזר לבית משפט זה על מנת לקבל את המלצת שירות המבחן.

לאור האמור אני מורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים.

נקבע לדיון מקדמי לפי סעיפים 143 ו-144 לחוק סדר הדין הפלילי בפני כבוד השופט עוזיאל ליום 11.8.14 בשעה 09:00.

המשיב יובא לדיון באמצעות שב"ס.

עד לאותו מועד יבואו הצדדים בדברים בניסיון לצמצם מחלוקות.

המזכירות תוודא קביעת המועד ביומן וזימון המשיב באמצעות שב"ס.

יש לאפשר 5 שיחות טלפון לרבות למכשירים סלולאריים על חשבון המדינה.

<#3#>

ניתנה והודעה היום י"ב תמוז תשע"ד, 10/07/2014 במעמד הנוכחים.