04 אפריל 2021

לפני:

סגנית הנשיאה, השופטת אריאלה גילצר – כץ

החלטה

לאחר שעיינתי בבקשה לביטול תוספת הפיגורים ובתגובת המאשימה להלן החלטתי:

1. לפניי בקשה לביטול תוספת פיגורים בסך 1,500 ₪ בגינה חויב הנאשם מס' 2, מר מיכאל חיים וולף. הנאשם מס' 2 טוען כי בטעות שילם את שובר חודש 2.21 בחודש 1.21 ואת שובר חודש 1.21 בחודש 2.21 וכי השימוש בשובר שגוי אינו בגדר איחור בתשלום.
2. המאשימה הודיעה בתגובה כי עם מתן גזר הדין היא חדלה להיות צד לעניין וכי גביית הקנסות נעשית על ידי המרכז לגביית קנסות. משכך, אין לה עמדה בעניין.
3. סעיף 69 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 מסמיך את בית המשפט לפטור אדם מתשלום תוספת פיגור על אי תשלום קנס, כאמור בו: "בית המשפט או הרשם רשאים לפטור אדם, על פי בקשתו, מתשלום התוספת, כולה או מקצתה, אם שוכנעו שהיו סיבות סבירות לאי תשלום הקנס או חלק ממנו במועד הקבוע".
4. סמכות מקבילה מסורה למנהל מרכז הגבייה, מכוח הוראת סעיף 5ג לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995. בהתאם לפסיקה קיימת עדיפות למרכז לגביית קנסות ביחס לביטול והפחתה של תוספת הפיגורים שעה שהוא "הגורם שבידיו מירב הכלים המתאימים לטפל בבקשה ממין זה", לעומת הערכאה השיפוטית, שיכולתה בהקשר זה היא מוגבלת (ראו: ע"פ (ארצי) 9149-12-18 מרכז סיעודי נאות השרון בע"מ – מדינת ישראל פסקה 9 (17.7.2019)).
5. עם זאת, במקרה דנן, בדומה למקרה כאמור בתיק ע"פ 9419-12-18, לא מתנהל בעניין הליך במרכז לגביית קנסות, מזכירות בית הדין היא שהנפיקה את השובר לתשלום תוספת הפיגורים והפנייה בבקשה לביטול תוספת הפיגורים הוגשה במועד סמוך יחסית למועד מתן גזר הדין ומועד התשלום בגינו הוטלה תוספת הפיגורים. משכך, מצאתי לנכון לחרוג מהכלל ולדון בבקשה.
6. לגופו של עניין, הגעתי לכלל מסקנה כי אכן יש לבטל את תוספת הפיגורים ואנמק.
7. ביום 9.11.2020, ניתן פסק דין לפיו חויב כל אחד מהנאשמים בקנס כספי בסך מצטבר של 15,000 ₪. לבקשת הנאשמים ובהסכמת המאשימה נקבע כי הקנס ישולם בחמישה תשלומים חודשיים שווים ורצופים (משמע, כל נאשם ישלם 3000 ₪ כל חודש) וכי התשלום הראשון יהיה ב-9.12.2020.
8. מבדיקה בנט המשפט עולה כי הנאשם מס' 2 שילם את השובר שהיה אמור להיות משולם עד ליום 10.1.21, ביום 8.2.21 (הוא השובר ששולם באיחור) ואילו השובר שהיה אמור להיות משולם עד ליום 9.2.21, שולם במועד מוקדם יותר - ביום 3.1.21. מן האמור ניתן להסיק כי אכן הייתה טעות שעניינה כך נראה תשלום בגין השובר הלא נכון (יתר התשלומים בוצעו במועד).
9. בנסיבות אלו סבורני כי אכן השימוש בשובר הלא נכון אינו בגדר איחור בתשלום ויש לבטל את תוספת הפיגורים שהוטלה עקב האמור.
10. בהתאם לכך, המזכירות מתבקשת לבטל את השובר לתשלום תוספת הפיגורים.

ניתנה היום, כ"ב ניסן תשפ"א, (04 אפריל 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.