זו בקשה לרשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחדרה (השופטת הבכירה פנינה ארגמן) מיום 2.6.14 לפיה נדחתה בקשת המבקש לסעד זמני של עיכוב הליכי מכירת נכס המקרקעין. המשיבים 1,2,4,5 מתנגדים לבקשה.

הלכה ידועה ומושרשת היא כי ערכאת הערעור אינה מתערבת בהחלטותיה של הערכאה הדיונית בכל הנוגע לסעדים זמניים, אלא במקרים חריגים (ראו: רע"א 8526/09 בניני בנק בע"מ נ' דרור הדרום חברה לפיתוח בע"מ, פסקה 23 (18.3.10); רע"א 3041/12 מגנזי תשתיות בע"מ נ' החברה הכלכלית לפיתוח בית אריה, (14.6.12); רע"א 6558/13 קראיס נ' דדון (8.1.14); רע"א 3882/14 סאלם נ' ולכינסקי (5.6.2014); רע"א 2640/14 ד.א. מעלה הכרמל בע"מ נ' אסתר רמתי (16.6.14).

המקרה הנדון אינו המקרה החריג שבו יש ליתן רשות ערעור על החלטה בענין סעדים זמניים. מדובר במכר שהושלם כבר בדצמבר 2013, וההמבקש לא הגיש כל בקשת רשות ערעור על כך. באפריל 2014 הגיש הליך נוסף, ולא אדון כעת בשאלה אם זה ההליך הנכון שהיה יכול להגיש, ובמסגרתו ביקש את הבקשה לסעד זמני. אין בהגשת הליך מאוחר זה כדי לאפשר למבקש לפתוח מחדש את המכר שהושלם לבסוף, שלושה חודשים קודם לכן, 15 שנה לאחר שניתן פסק דין על פירוק השיתוף. רוב הטענות שטען המבקש כבר נדונו שוב ושוב על ידי ערכאות שונות (והליכים אלה גרמו לחלק נכבד מהעיכוב במכירה) והדיון בהן הסתיים.

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה לרשות ערעור. המבקש ישלם למשיבים 1-2 ולמשיבים 3-4, לכל קבוצה בנפרד, הוצאות משפט בסך 3,540 ₪. המזכירות תעביר למשיבים, מחצה על מחצה, את העירבון שהופקד, על חשבון ההוצאות.

ניתנה היום, ה' אלול תשע"ד, 31 אוגוסט 2014, בהעדר הצדדים.