1. לפניי בקשה לפסיקת הוצאות בגין אי התייצבות לפגישת מהו"ת.
2. תיק זה הופנה לפגישת מהו"ת בהתאם לתקנות בפרק ז1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.
3. המגשר דיווח על אי התייצבות כדין של הנתבע 2 (התייצב רק בא כוחו) וביקש לפסוק הוצאותיו בשל כך בהתאם לתקנה 99ז(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי. לטענת המגשר, הובהר לו על ידי התובע כי נוכחותו של הנתבע 2 הינה קריטית להמשך ניהול הגישור.
4. בתגובה שהוגשה נטען שהנתבע 2 התכוון להתייצב בעצמו לפגישה אולם במועד הפגישה הוא חש ברע ומצבו לא אפשר לו להגיע לפגישה ועל כן לא התייצב. הנתבע 2 צירף אישור מחלה לתיק, לפיו הומלץ לו על מנוחה בין התאריכים 7.1.16- 9.1.16.
5. כמו כן נטען, כי לפגישה התייצב בא כוחו, ומטעם הנתבעת 1 התייצב בנה (בשל גילה ומצבה). נטען כי הנתבעים מסרו את המידע המבוקש ודנו בשאלות השנויות במחלוקת, והנתבעים הביעו הסכמתם לנהל גישור בתיק.
6. לנוכח הנסיבות האמורות, אני מוכנה להניח שאי ההתייצבות לא נבעה מזלזול בהוראת התקנות או בזמנו של המגשר אלא בשל נסיבות שלא ניתן היה להודיע להם למגשר קודם לפגישה. בא כוחו של הנתבע 2 התייצב לפגישה והנתבעים הביעו הסכמתם להמשיך לנהל את הליך הגישור והתחייבו שהנתבע 2 יתייצב לכל ישיבות הגישור שיקבעו להבא. לפיכך, החלטתי במקרה זה להימנע מחיוב הנתבע 2 מהוצאות.
7. התובע מתבקש להודיע עד ליום 14.2.16 האם הוא מסכים להליך גישור בתיק זה.
8. לעיוני ביום 15.2.16

ניתנה היום, כ"ה שבט תשע"ו, 04 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.