מבוא:

1. פסק דין זה עניינו תביעה שהגישה הגב' כוכבה שלו (להלן: "התובעת") בחודש יוני 2014, נגד המועצה האזורית באר טוביה (להלן: "הנתבעת") והעומד בראשה, מר שור דרור (להלן: "הנתבע"). בתביעה ביקשה התובעת סעד הצהרתי האומר כי החלטת הנתבעת מיוני 2014 על סיום המינוי שניתן לה ביום 14.3.2013 לתפקיד סגן רביעי למנהל התיכון האזורי המקיף באר טוביה (להלן: "בית הספר"), בסוף שנת הלימודים תשע"ד (להלן: "ההחלטה") – בטלה. בנוסף ביקשה התובעת סעדים הצהרתיים המכוונים להבטחת המשך העסקתה בתפקיד סגן המנהל. לבסוף התבקש בית הדין לחייב את הנתבעים, יחד ולחוד, בפיצויי על עוגמת הנפש שנגרמה לתובעת בעקבות ההחלטה בסכום של 50,000 ₪.

2. עם התביעה הוגשה בקשה לצו לשעה שנועד למנוע את מימוש ההחלטה עד להכרעה בתביעה לגופה. בדגש על מאזן הנוחות – החשש מהפגיעה במרקם היחסים בבית הספר וכפועל יוצא מכך, פגיעה אפשרית בעשייה החינוכית המתקיימת בין כתליו – ומתוך שאיפה להכרעה מהירה בתביעה לגופה, ניתן הצו המבוקש בהחלטת בית הדין מספטמבר 2014.

3. בהחלטה מספטמבר 2014 נקבע עוד, כי מאחר והתביעה מחייבת הכרעה בשאלת מהות משרת סגן המנהל בבית ספר והליכי איוש משרת הסגן – סוגיה בעלת השלכות רוחב החורגות מהמקרה הפרטי של התובעת; יצורף ארגון העובדים היציג, במקרה זה ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים, כצד להליך. כן התבקשה עמדת משרד הפנים, שהוא הרשות השלטונית המבקרת את הליכי הקבלה והמינוי של עובדים ברשות מקומית בשאלה העומדת להכרעה. בהתחשב בהיקף העדויות שנשמעו בהליך הזמני, נקבע גם כי העדויות שנשמעו והמסמכים שהוגשו בהליך הזמני יהוו בסיס להכרעה בתביעה לגופה.

4. בדיון תזכורת שהתקיים ביום 5.11.2014 הודיעו הצדדים כי אין להם עניין בראיות נוספות על אלה שנשמעו והוגשו בהליך הזמני. בהתאם התבקשה ההכרעה בתביעה לגופה על יסוד עדויות בהליך הזמני, תוך מתן זכות להשלמת טיעונים בכתב.

5. על רקע הדברים לעיל ניגש לבירור התביעה ונפתח בהצגת הצדדים הישירים להליך וטענותיהם, כלהלן.

הצדדים:

6. התובעת, הגב' שלו כוכבה, היא מורה להתעמלות בעלת רישיון הוראה המועסקת כמורה בבית הספר מספטמבר 2001.

7. הנתבעת, המועצה האזורית באר טוביה, היא רשות מקומית אשר על פי הסיווג שהנהיג משרד הפנים מסווגת כרשות איתנה. הנתבעת היא הבעלים והמפעיל של בית הספר.

8. הנתבע, מר שור דרור, הוא ראש המועצה המכהן של הנתבעת. הנתבע נבחר לתקופת כהונה נוספת בבחירות לראשות הנתבעת שהתקיימו בדצמבר 2013, בתום התמודדות מול בן הזוג של התובעת, מר מנשה סמירה.

טענות הצדדים:

9. בתביעה שבפנינו נטען כי התובעת מונתה לתפקיד סגנית מנהלת בית הספר – ב"משרה קבועה" שאיננה מוגבלת בזמן או למשימה חולפת - בהליך המותווה בחוזר מנכ"ל משרד החינוך למינוי סגן מנהל בית ספר הקובע מתי וכיצד ימונה סגן מנהל בבית הספר.

10. בהקשר זה מפנה התובעת לחוזר מנכ"ל משרד החינוך לפיו ניתן למנות סגן מנהל בבית ספר, על פי מפתח שנקבע בהתאם למספר כיתות הלימוד בבית הספר. החוזר קובע עוד, כי משרת סגן מנהל פנויה תפורסם על גבי לוח המודעות הבית ספרי, תוך ציון הכישורים הנדרשים מהמועמד. כאמור בחוזר, למשרה רשאי להגיש מועמדות, כל מורה בבית הספר העומד בכישורים שנקבעו על פי החוזר. המועמד יבחר בידי וועדת בחירה בת שני חברים – מנהל בית הספר והמפקח על בית הספר (סעיף 2.1 לחוזר מנכ"ל משרד החינוך, נוהל מינוי מנהלים וסגני מנהלים במוסדות חינוך רשמיים (להלן: "חוזר מנכ"ל משרד החינוך").

11. התובעת הוסיפה כי בעניינה התקיימו הליכי החוזר במלואם. לעניין זה טענה התובעת, כי על פי המפתח שנקבע בחוזר מנכ"ל משרד החינוך, ניתן למנות בבית הספר ארבעה סגני מנהל; ולפיכך אין פסול בעובדה כי נבחרה כסגן מנהל רביעי בבית הספר. לגרסת התובעת, המשרה לה מונתה פורסמה בלוח המודעות והיא הייתה רשאית להגיש מועמדות לאותה משרה, מכוח היותה מורה בבית הספר. התובעת הוסיפה, כי נבחרה לתפקיד בהחלטה משותפת של מנהל בית הספר והמפקחת על בית הספר, כמתחייב מהוראות החוזר.

12. לטענת התובעת, משנקבעו הליכי מינוי של סגן מנהל על פי המתווה הקבוע בחוזר מנכ"ל משרד החינוך, אין היא צריכה את אישור משרד הפנים ו/או את אישור הגורמים הפנימיים במועצה לאיוש המשרה; ובהתאם המינוי הוא מינוי כדין.

13. בתביעה נטען עוד, כי ההחלטה על סיום עבודתה כסגנית מנהל בית הספר, התקבלה משיקולים פסולים, ניסיון לפגוע בתובעת על רקע התמודדות בן זוגה לראשות המועצה מול הנתבע. עובדה הבאה לביטוי בין היתר, במועד העלאת הטענה נגד מינויה כסגנית מנהל בית הספר.

14. על פי התביעה, נפל פגם בהליך השימוע שבוצע קודם לקבלת ההחלטה בשל האופן הלקוני בו פורטו העילות בזימון לשימוע (ראה: סעיף 73 לסיכומי התובעת); בסירוב הנתבעת לדחות את קיום השימוע מבלי שיש נימוק ענייני לסירוב (ראה: סעיפים 71-72 לסיכומים); ובתוך כך שוועדת השימוע מקיימת בירור עם צדדים שלישיים (המפקחת ומורה מתוך צוות המורים בבית הספר), ולא מביאה את תוצאות הבירור לידיעת התובעת, באופן שיאפשר לתובעת להגיב לדברים (ראה: סעיף 76 לסיכומים).

15. אליבא התובעת, הפגמים בהליך השימוע באים לביטוי בהחלטה שהתקבלה בתום השימוע על סיום העסקתה בתפקיד סגן מנהל. לעניין זה טענה התובעת, כי הנימוקים המפורטים בהחלטה אינם מתיישבים עם העובדות כהווייתן, שעה שהנימוקים כוללים בין היתר את הטענה כי התובעת איננה מחזיקה ברישיון הוראה, עובדה שאין בה ממש; ואת הטענה כי המפקחת לא השתתפה בהליך בחירת סגן המנהל, טענה שהוכחשה על ידי המפקחת.

16. נקצר ונאמר, כי לגרסתה של הנתבעת מינוי התובעת לתפקיד סגן מנהל בטל מעיקרו, משלא התקבל אישור הגורמים המוסמכים בנתבעת לאיוש משרת סגן מנהל רביעי בבית הספר.

17. הנתבעת הוסיפה, כי הליך מינוי התובעת כסגן מנהל, רצוף פגמים, במידה המחייבת את ביטול המינוי. בהקשר זה נטען כי לא פורסם מכרז לתפקיד סגן מנהל בית הספר ובו פירוט הכישורים הנדרשים מהמועמד; לא התקיים נוהל מסודר בפני וועדת הבחירה ובכלל זה לא נוהל פרוטוקול דיון בפני הגוף הבוחר ולא ניתנה החלטה מנומקת לבחירה בתובעת.

18. הנתבעת דחתה את טענות התובעת לפגמים בהליך השימוע, תוך שהיא מפנה לעובדה כי התובעת הייתה מיוצגת בהליך השימוע, אשר הוקלט בזמן אמת על ידי התובעת ובא-כוחה.

19. לגרסת הנתבעת ההחלטה על סיום העסקתה כסגן מנהל רביעי, התקבלה משיקולים ענייניים המפורטים בהחלטה, אלה כוללים את העובדה כי משרת סגן רביעי בבית הספר לא אושרה על ידי הגורמים המוסמכים, העובדה כי המינוי לסגן רביעי היה לשנה אחת שהסתיימה בסוף אוגוסט 2014; ועל רקע הפגמים בהליך המינוי המצוינים לעיל.

20. הנתבעת הוסיפה כי ייחוס השיקול הפוליטי לנתבע ולפיו קבלת ההחלטה על סיום העסקתה של התובעת בתפקיד סגן מנהל רביעי, על רקע העובדה כי בן זוגה הוא יריב פוליטי של הנתבע, פסול לכשעצמו ומעיד על חוסר תום הלב של התובעת.

לעניין זה טוענים הנתבעים, כי הפוסל במומו פוסל, שעה שהתובעת מבקשת להקנות לעצמה חסינות - להמשיך ולהחזיק במשרה אליה מונתה שלא כדין - תוך היתלות בעובדה כי בן הזוג הוא יריב פוליטי של הנתבע.

21. בשלב זה אין בדעתנו להביא את עמדת ארגון העובדים ועמדת המדינה, בנוגע להליכי איוש משרת סגן מנהל בית ספר, עמדות להם נדרש בשלב בירור הטענות לגופן.

22. אשר על כן, נפנה להלן להצגת העובדות אשר ישמשו לצורך בירור והכרעה בתביעה.

העובדות:

23. כמצוין לעיל, התובעת היא מורה להתעמלות בעלת רישיון הוראה המועסקת בבית הספר מאז ספטמבר 2001.

24. הנתבעת היא רשות מקומית הבעלים והמפעיל של בית הספר אשר מנה בתקופה הרלוונטית לתביעה, פברואר 2013 – כ-67 כיתות אם תקניות. בכובעה זה נושאת הנתבעת באחריות התקציבית הכרוכה בהפעלת בית הספר הבאה לביטוי בעדותו של מר ברנע, מנהל בית הספר, בפנינו. כך בתשובה לשאלה על חלקה של הנתבעת בתקצוב העסקת סגן רביעי בבית הספר; והשיב העד:

"מלכתחילה משרה זו, כמו משרות אחרות, מתוקצבות על ידי המדינה. מצד שני, לא הבאתי לכאן תחשיבים. יש לנו מועצה אזורית שמודעת ומתקצבת את בית הספר והמשמעות היא שאם משרתו של המנהל חורגת ממה שהמדינה מאשרת, המועצה האזורית משתדלת להשלים את החסר" עמ' 3 לפרוטוקול מיום 24.8.2014, שורות 7-10.

25. בהתחשב בגודלו של בית הספר מאפשרים הוראות חוזר מנכ"ל משרד החינוך למנות עד שישה סגנים למנהל בית הספר, זכות אשר בפועל לא מומשה. כך שמענו כי ניתן היה למנות סגן רביעי כבר בספטמבר 2007 ולמעט בשנה אחת – משרת הסגן הרביעי לא אוישה עד למינוי התובעת במרץ 2013.

26. ביום 25.2.2013 הוציא מנהל בית הספר הודעה לציבור המורים על כוונתו למנות סגן מנהל רביעי לבית הספר. על פי ההודעה, מורה מעונין רשאי להגיש מועמדותו לתפקיד עד ליום 12.3.2013. ההודעה לא פרטה את הכישורים הדרושים מהמועמד.

אין חולק כי התובעת הייתה מבין המורים שהגישו מועמדותם לתפקיד הסגן.

27. בחירת התובעת כסגן רביעי, נעשתה בשיתוף המפקחת מטעם משרד החינוך; ובנקודה זו נביא את עדותה של הגב' אהובה אילן אשר בעת הרלוונטית עבדה במשרד החינוך והחזיקה בתפקיד המפקחת הכוללת של בית הספר. על פי העדות הייתה הגב' אילן שותפה "בבישול של ההצעה וזה אומר שישבתי בכמה ישיבות לפני ודיברנו על האפשרות" והוסיפה כי: "הוא (מנהל בית הספר מר ברנע, הוספה שלי-ט.מ.), מינה וועדה שכוללת את הסגניות ואותי והסכמתי לפני כן וגם הסכמתי בוועדה להחלטה, והייתי חלק מההחלטה למנויה של המבקשת" עמ' 8 לפרוטוקול הדיון מיום 24.8.2014, שורות 23-24).

28. ודוק. וועדת הבחירה שעל פי העדות המצוטטת לעיל, כללה את המנהל עצמו, המפקחת הכוללת של בית הספר והסגניות, לא קיימה פרוטוקול לישיבותיה ובתום דיוניה, לא הוציאה החלטה מנומקת להעדפתה את התובעת לתפקיד סגן מנהל, על פני האחרים.

29. ביום 14.3.2013 קיבלה התובעת הודעה עליה חתום מנהל בית הספר על מנויה כסגן רביעי בה נאמר:

"בזאת אני ממנה אותך לתפקיד סגן המנהל לקראת שנת הלימודים תשע"ד" נספח 3 לבקשה.

30. נטען בפנינו, כי מינוי התובעת לתפקיד סגן רביעי, היה מינוי זמני לשנה. טענה זו אין בידינו לקבל, מהנימוקים שנפרט להלן:

א. בפשט הדברים, בהודעת המינוי אין ביטוי לטענה כי המינוי הוא מינוי זמני לשנה אחת.

ב. הטענה כי מדובר במינוי זמני, נשללה בצורה מפורשת בעדותה של המפקחת, הגב' אילן, אשר לדעת כולם נטלה חלק בהליכי המינוי. בהקשר זה נשאלה הגב' אילן ובתשובה לשאלה השיבה:

"... והיה מינוי לא בפועל כפי שנקרא, לא מינוי לשנה" עמ' 9 לפרוטוקול מיום 24.8.2014, שורות 4-5.

ג. המסמכים שצורפו, ובפרט התכתבויות שבין התובעת למנהל בית הספר במהלך החודשים מרץ ואפריל 2014, שעניינן תחומי האחריות המיועדים לתובעת במסגרת תפקידה כסגן מנהל לקראת שנת הלימודים תשע"ה, אינם מתיישבים עם הטענה שעלתה בהליך זה, לפיה מדובר במינוי זמני. כך לדוגמא פותח מר ברנע את מכתבו לתובעת מיום 3.3.2014 במשפט הבא:

"אני מפרט כאן את הצעתי המתוקנת בקשר לתוכן תפקידך כסגנית המנהל בשנה הבאה" (סעיף 1 לנספח 5 לבקשה).

31. גורמי כוח אדם בנתבעת לא היו שותפים להחלטה למינוי סגן רביעי ולא היו מודעים למינוי, עד לחודש יולי 2013, מועד הגשת דוחות שכר על ידי בית הספר, לגזברות. לעניין זה מבקשים אנו להפנות להודעת דוא"ל של הגב' אסתר עמוס, מנהלת מדור שכר וכוח אדם בגזברות הנתבעת, מיום 1.8.2014, נספח ו' לתגובה.

"שלו כוכי? מדוע אין דיווחים בגין שעות פרונטליות ובדוח רשום – סגנית, מי מינה אותה? והאם עברה מכרז (הדגשה שלי, ט.מ.)".

בתשובתו לפניה האמורה, מאשר מנהל בית הספר במכתב מאוגוסט 2013, את העובדה כי ההחלטה על מינוי סגן רביעי ועל בחירת התובעת התקבלה ללא יידוע ושיתוף גורמי כוח האדם בנתבעת, כדלקמן:

"אני מיניתי את כוכי לתפקידה במסגרת חלוקת התפקידים בבית הספר, לפי זכאותו של בית הספר לסגן רביעי ועל דעת המפקחת. בהקשר לכך פרסם בית הספר מכרז פנימי ואת ההחלטה גיבשנו בהתייעצות של חברי הוועדה לעניין מכרז זה – הסגניות הוותיקות ואני, כאמור – על דעת משרד החינוך".

32. התכתבות בין הגב' עמוס למנהל בית הספר מר ברנע, ועדותו של מר ברנע בפנינו, מאשרים טענה אחרת של הנתבעים לפיה: משנודע לגורמי כוח האדם בנתבעת על מינוי התובעת לתפקיד סגן מנהל רביעי, לא השלימו ולא הסכימו גורמי כוח אדם בדיעבד למינוי. לעניין זה נפנה לעדותו של מר ברנע:

"ש. בסמוך לאחר אוגוסט 2014 (צ"ל 2013, הוספה שלי-ט.מ.), מתי התקיימה פניה של המועצה אליך?

ת. אני דיווחתי על המינוי לאחר שנעשה בתיאום עם המפקחת, כפי שתיארת אצלך ולא היה מכתב או כל צעד פורמאלי של המועצה כלפי לאורך הזמן, משיחות לא רשמיות עם אנשי מועצה שונים, שאינני יכול לשחזר כרגע, לאורך הזמן ידעתי את חוסר הנחת של המועצה מכך שמיניתי סגן מנהל מבלי להביא את זה לאישור המועצה. לו ידעתי מראש שזו ציפייתה של המועצה הייתי פונה אליה מבעוד מועד (הדגשה שלי-ט.מ.)" עמ' 3 לפרוטוקול מיום 24.8.2014 שורות 27-32.

33. עם זאת ועד לזימון התובעת לשימוע עליו (ועל כך מיד) לא הובאו ההסתייגויות ממינוי התובעת לתפקיד סגן מנהל רביעי, לידיעתה.

34. בדצמבר 2013 התקיימו בחירות לראשות הנתבעת, בסיומן נבחר הנתבע לראשות המועצה 2 לתקופת כהונה נוספת.

35. במכתב מיום 24.4.2014 (נספח 7 לבקשה) זומנה התובעת לשימוע נוכח האפשרות לסיים את העסקתה בתפקיד סגנית מנהל בית הספר.

36. בעקבות הוצאת מכתב השימוע שנקבע ליום 15.5.2014, ביקשה התובעת את דחיית תאריך הישיבה ונדחתה. כך יצא כי בסופו של יום התקיים השימוע במועד שנקבע ואליו התייצבה התובעת, עו"ד יהל סגל מטעם התובעת, והגב' פנינה הרוש נציגת ארגון המורים.

37. לאחר שמיעת טענות התובעת וחרף התנגדות הגב' הרוש, התקבלה ההחלטה מיום 19.5.2014, על סיום העסקתה של התובעת בתפקיד סגנית המנהל החל מיום 31.8.2014. ההחלטה מתבססת על הנימוקים הבאים (לאו דווקא בסדר הצגתם לעיל):

א. פגם בהליך המינוי הבא לביטוי בעובדה כי מינוי התובעת למשרת הסגן נעשה ללא שיתוף הנתבעת ובלי שניתן אישור לאיוש תפקיד סגן רביעי למנהל בית הספר.

ב. פגמים בהליך הבחירה הבאים לביטוי בפרסום המשרה, מבלי לציין את הכישורים הנדרשים מהמועמד לתפקיד הסגן ובחירת התובעת בידי וועדת בחירה שבזמן אמת לא ישבה בהרכב שנקבע בחוזר המנכ"ל.

ג. העדר רישיון הוראה שהוא תנאי סף מהמועמד למשרת סגן.

ד. סיום העסקה בנימוק כי מדובר היה במינוי זמני.

38. בעקבות ההחלטה הוגשה הבקשה והתביעה בהליך הזמני, נשוא פסק דין זה.

דיון והכרעה:

39. אין בדעתנו לחזור כאן על טענות התובעת מזה והנתבעת מזה, הנוגעים להליכי מינוי התובעת לתפקיד הסגן ומניעי הנתבעים שבבסיס ההחלטה לסיים את העסקתה בתפקיד סגן מנהל רביעי בבית הספר, בסוף שנת הלימודים תשע"ד. משכך את הדיון בכשרות המינוי ונפקות ההחלטה לסיומו, נפתח בבירור מהות משרת סגן מנהל, נפנה משם לבירור הליך מינוי סגן מנהל משלב קבלת ההחלטה על תקן המשרה ועד לקבלת ההחלטה לאיושה. מצוידים בתובנות אליהן נגיע, נבחן את כשירות מינוי התובעת כסגן רביעי למנהל בית הספר על בסיס העובדות הנוגעות למינויה שפורטו לעיל. לבסוף נדרש לטענת התובעת לפגמים בהליך השימוע ולמניעים פסולים/פוליטיים בהחלטה לסיים העסקתה בתפקיד סגן המנהל.

תפקיד הסגן:

40. הצורך בבירור מהות משרת סגן המנהל מתעורר בהקשר לפנינו לאור ההבנה המשותפת של הצדדים לפיה הליכי התקינה ואיוש משרות ברשויות מקומיות, אינן חלות על מורים עובדי הנתבעת המועסקים בבית הספר ועל מנויים בתוך צוות המורים לתפקידים בעלי אופי פדגוגי. מאידך מסכימים הצדדים כי המשרות המנהלתיות בבית הספר (מזכירות ואנשי אחזקה לדוגמא), כמו גם משרת המנהל כפופים לכללים הנהוגים ברשויות המקומיות בסוגיות התקינה והאיוש.

על רקע זה טען ארגון המורים כי:

"תפקיד סגן מנהל בית הספר הוא תפקיד פדגוגי הניתן למורים מצוות בית הספר בלבד; וככזה אינו טעון מכרז או קבלת אישור נחיצות משרה ובהיבט זה חוזר מנכ"ל מ החינוך עוסק בוועדת בחירה ולא וועדת מכרזים וקובע מי יהיה בוועדת הבחירה ואין בגדר אלה עובדי מועצה.

בהיבט זה אין כל מקום להבחנה שעושה המדינה בתגובתה בין תפקידים דוגמת ריכוז שכבה או חינוך כיתה לבין תפקיד של סגנית מנהל. גם התוספת המשולמת בגין תפקיד זה הינה גמול ניהול ואין המדובר במשרה חדשה" סעיף 9ג' ו-ד' לסיכומי ארגון העובדים.

העמדה הנגדית באה לביטוי בעמדת משרד הפנים שהוא בדעה כי:

"סגני מנהלים בניגוד למורים אינם מוחרגים מהכללים בנוגע לקבלת עובדים לעבודה במועצות מקומיות ואזוריות" עמ' 27 לפרוטוקול מיום 5.11.2014 שורות 13-14.

מכאן נגזר כי יצירת משרת הסגן איננה בסמכות מנהל בית הספר ונדרש מכרז לאיושה.

41. נקדים ונאמר כי, בחינת מאפייני משרת סגן המנהל כפי שהם משתקפים בתקנון שירות עובדי הוראה, מחייב את דחיית עמדת ארגון המורים הרואה בתפקיד סגן המנהל כשווה לכל תפקיד פדגוגי אחר שממלא מורה בבית הספר. מסקנה זו באה לביטוי בשיוך משרת סגן המנהל בתקנון במשרות הניהול; והיא תולדה של שניים ממאפייני משרת סגן המנהל – הליך הבחירה והזכות לקביעות – אלה מבדילים את משרת הסגן ממטלות בתחום הפדגוגי שממלאים מורים בבית הספר לצד עבודת ההוראה, כגון רכז שכבה וחינוך כיתה; וכאן נפרט.

42. תקנון שירות עובדי הוראה מסווג את עובדי ההוראה לקטגוריית- גננות, מורים בבתי הספר היסודיים, מורים בחטיבות הביניים; ובחטיבות העליונות ועובדי הוראה במשרות ניהול. בסיווג זה משרת סגן המנהל היא משרת ניהול (כמפורט בפרק 7 לתקנון עובדי הוראה), ומכאן שבראיית תקנון שירות עובדי הוראה, עובדי הוראה בתפקיד סגן המנהל אינם מורים הנושאים בתפקיד בעל אופי פדגוגי נוסף להוראה פרונטלית; אלא להבדיל מדובר בקטגוריה אחרת של עובדי הוראה.

43. שיוך סגן המנהל לקטגוריה אחרת ושונה ממורה בתקנון עובדי הוראה, איננה סמנטית, אלא היא ביטוי למהות – הבאה לביטוי בהליך הבחירה ובזכות לקביעות.

44. כך בשונה ממורים הממלאים תפקידים פדגוגיים בבית הספר לצד עבודתם כמורים (דוגמת מחנך כיתה ורכז שכבה, דוגמאות שהציע ארגון המורים), שהם מינויים של מנהל בית הספר (ראה: פרק כללי 1.12 לתקנון סעיף 1.12.1); מינוי סגן מנהל (גם במצבים בהם הבחירה היא מתוך צוות המורים בבית הספר) הוא מינוי שנעשה במתווה שנקבע בתקנון והבחירה במועמד איננה בסמכות המנהל - אלא בידי וועדת בחירה כמפורט בהוראות חוזר מנכ"ל משרד החינוך (הוראות שהוכנסו בפרק 7 לתקנון שירות עובדי הוראה תת פרק, 3).

45. תקנון שירות עובדי הוראה קובע, כי מינוי סגן הוא לתקופת ניסיון של שלוש שנים ובסיומה המועמד זוכה ל"קביעות" שמשמעותה בין היתר, כי:

"הסמכות להעברת סגן מנהל קבוע מתפקידו היא בידי וועדה פריטטית כמקובל כלפי עובדי הוראה קבועים" פרק 7 תחת הכותרת "סגן מנהל" סעיף 7.3.4, תקופת ניסיון בקביעות להפסקת עבודה, סעיף קטן 5

להבדיל, קובע התקנון כי מורים הממלאים לצד עבודת ההוראה תפקידים פדגוגיים, אינם זכאים לזכות לקביעות. כך בפרק 1.12 סעיף קטן (1)(ב) נקבע:

"מינוי בעל תפקיד הוא לשנת לימודים אחת, אין חזקה לעובד הוראה על תפקיד זה".

46. הוא שאמרנו. סיווג משרת סגן בקטגוריה של עובד הוראה במשרת ניהול, להבדיל מ"מורה", הליכי בחירת הסגן והזכות לקביעות – הינם סממנים שכל אחד בנפרד וכולם במצטבר מבטאים את העובדה כי מינוי של עובד הוראה לתפקיד סגן מנהל, הוא מינוי למשרה של סגן מנהל והוא איננו עוד תפקיד שממלא מורה במסגרת עבודתו כמורה לצד עבודת ההוראה.

­הליכי איוש משרה ברשות מקומית איתנה:

47. מצוידים בהבנה כי איוש משרת סגן מנהל משמעותה איוש "משרה", נפנה בנקודה זו לבירור הליכי איוש משרה ברשות מקומית ומינוי סגן מנהל במציאות בה בית הספר הוא בבעלות הרשות המקומית; ונושא משרת הסגן, הוא עובד הרשות.

48. ככלל, איוש משרה ברשות מקומית דוגמת הנתבעת שהיא רשות מקומית איתנה, הוא הליך דו שלבי המפורט בהנחיות משרד הפנים מדצמבר 2010 - "הנחיות בדבר קליטת עובדים במועצות המקומיות והאזוריות" נספח א' להודעת המדינה (להלן: "הנחיות משרד הפנים").

49. בתמצית יאמר, כי הליך האיוש של משרה במועצה מקומית איתנה, מחייב בשלב ראשון את אישורם של המזכיר והגזבר לקיומה של משרה פנויה (כתחליף לאישור נחיצות משרה על ידי משרד הפנים הנדרש בצו המועצות המקומיות (נוהל קבלת עובדים לעבודה) תשל"ז-1977 (להלן: "צו המועצות המקומיות")). ובשלב שני הליך בחירת המועמד, כרגיל במכרז. על שני שלבים אלה נפרט מיד.

50. כאמור לעיל, השלב הראשון בהליך איוש משרה ברשות מקומית איתנה, - הוא אישורם של המזכיר וגזבר הרשות לקיומה של משרה פנויה. תנאי זה איננו בעל אופי טכני, אלא להבדיל, הוא תנאי מהותי, בהיותו תחליף לאישור נחיצות משרה הקבועה בתקנה ותכליתו להבטיח התנהלות תקציבית אחראית של הרשות המקומית בתחום כוח האדם. להמחשת הדברים נפנה לאישור הנדרש בהנחיות משרד הפנים מהמזכיר, לפיו על המזכיר להתייחס לסוג המשרה נשוא האישור (משרה מוניציפאלית, משרה ייעודית או משרה סטטוטורית) ואת העובדה ש"היקף המשרה ותנאי הכשרות תואמים את הוראות החוק והנוהל"; ולאישור הנדרש בהנחיות משרד הפנים מגזבר הרשות, אשר בין היתר נדרש לאשר כי "אין מניעה תקציבית לאיוש משרה זו החל מתאריך זה והמשרה מתוקצבת בתקציב הרשות המקומית המאושר".

51. השלב השני באיוש משרה, נקבע בצו המועצות המקומיות המתווה "דרכים לאיוש משרה בתקן" ולפיו דרך המלך לאיוש משרה פנויה, הוא דרך המכרז (בין אם הוא פנימי ובין חיצוני). נוסיף כי הצו פוטר מחובת מכרז משרות מורים (סעיף 9(א) סעיפים קטנים 1 ו-2); והוא מתייחס במפורש לחובת המכרז באיוש משרות מנהל בית ספר, מנהל חטיבת ביניים, ומנהל בית ספר מקיף. הצו שותק בנוגע לאיוש משרת סגן מנהל.

הליכי איוש משרת סגן מנהל ברשות איתנה:

52. לעיל עמדנו על הליכי איוש משרה ברשות מקומית איתנה, וכעת נדרש לשאלת היחס בין אלה להוראות חוזר מנכ"ל משרד החינוך הקובע באילו מצבים ניתן למנות סגן מנהל בית ספר, ולהליכי איוש המשרה.

53. "הקביעות" של משרת הסגן, לצד האחריות המוטלת על הרשות המקומית כלפי בית הספר ולזכויות ממלא משרת הסגן שהוא עובד הרשות, מחייבים את המסקנה לפיה הוראת הוראות חוזר מנכ"ל משרד החינוך קובעים באילו מצבים ניתן למנות סגן/סגני מנהל בית הספר; אינם מפקיעים את זכותה של הרשות, המעסיקה, להחליט על איוש משרת הסגן (היותה של משרת סגן פנויה) במצבים בהם הדבר ניתן במסגרת חוזר מנכ"ל משרד החינוך. ושני טעמים לדבר: האחד, זוהי זכות יסוד של המעסיק הנושא באחריות על העסקתו של העובד, להחליט על קיומה של משרה פנויה לאיוש. השני, היא עולה מהנחיות משרד הפנים המחייבות את המזכיר במתן אישור על משרה פנויה, גם במצבים בהם המשרה מתוקצבת על ידי גורמים חיצוניים (משרות ייעודיות).

54. לגישתנו, אין לגזור מהעובדה כי צו המועצות המקומיות איננו מתייחס במפורש לאיוש משרת סגן מנהל בדרך של מכרז את המסקנה כי משרת סגן מנהל פטורה ממכרז. להבנתו בחירת המחוקק בהליך המכרז כדרך המלך באיוש משרה ברשות ציבורית ועקרונות היסוד של המשפט המנהלי הבאים לביטוי בהליך המכרז - מחייבים להכיר בהליך המכרז כהליך הנכון לאיוש משרת סגן המנהל בהעדר פטור מפורש מחובת קיום מכרז למשרה האמורה (דוגמת הפטור למורים הקבוע במפורש).

55. נוסיף כי גם אם תאומץ עמדת התובעת וארגון המורים לפטור מחובת מכרז באיוש משרת סגן מנהל, עדיין העקרונות שהמכרז מגלם על שוויון ושקיפות, חייבים לקבל ביטוי מלא בהליך בחירת סגן מנהל. בהקשר זה נפנה להוראה בצו האומרת כי גם שמדובר באיוש משרה במצבים הפטורים ממכרז המפורטים בצו, והם אינם משרות אמון במובהק, איוש המשרה ייעשה "בהליך בחירה שוויוני הגון ושקוף ככל האפשר, לפי סוג המשרה" סעיף 9(ב) לצו.

56. ובטרם נשלים פרק זה נוסיף, כי מקביעת חוזר המנכ"ל לפיה הגוף הבוחר את המועמד לתפקיד סגן המנהל, מורכב ממנהל בית הספר והמפקחת הכוללת, נציגת משרד החינוך – אין ללמוד על הדרת הרשות מההחלטה למינוי סגן למנהל. זאת משיש לקרוא את הוראות חוזר המנכ"ל לאיוש משרת הסגן, כדרות בכפיפה עם הנחיות משרד הפנים על איוש משרה, וצו המועצות המקומיות על מינוי עובד ברשות ציבורית למשרה פנויה, בהליך של מכרז. לפיכך קביעת הגוף הבוחר את סגן המנהל בחוזר מנכ"ל החינוך, איננה שוללת את עיקרון המכרז. בהתאם מנהל בית הספר שהוא עצמו עובד הרשות, מבטא את עמדת הגורם המקצועי ברשות בוועדת הבחירה שנקבעה בחוזר מנכ"ל משרד החינוך, שמסמכותה להצביע על המועמד הראוי למשרה.

57. סיכומו של דבר – משרת סגן מנהל בית ספר היא משרה שאיושה מוסדר בחוזר מנכ"ל משרד החינוך, ובהנחיות משרד הפנים וצו המועצות המקומיות. חוזר מנכ"ל משרד החינוך קובע באילו מצבים ניתן למנות סגן מנהל. ההחלטה על איוש משרת הסגן במצבים בהם מאפשר חוזר מנכ"ל משרד החינוך מינוי הסגן, היא בסמכותה של הרשות המקומית ובעניין זה עליה לפעול בהתאם להנחיות משרד הפנים, הנוגעים לאיוש משרות - קבלת אישור קיומה של משרה פנויה לאיוש ואיוש המשרה בהליך של מכרז בפני גוף שהרכבו נקבע בחוזר מנכ"ל משרד החינוך (ולחילופין בהליך בחירה שוויוני, הגון ושקוף).

בחינת כשרות מינוי התובעת לתפקיד הסגן:

58. אם נחזור לעובדות מינוי התובעת, נמצא כי הליך המינוי פגום בשני המישורים עליהם עמדנו לעיל: אישור הרשות לקיומה של משרה פנויה; והליך בחירה במכרז ולחילופין "בהליך שוויוני הגון ושקוף".

59. לעניין זה נזכיר את עדותו של מנהל בית הספר, לפיה לא שיתף את הנתבעת בהחלטה למנות סגן מנהל רביעי לבית הספר. ומכאן שלא התקיימו הוראות החוזר לאישור משרת סגן המנהל העומדת לאיוש. הוראות המחייבות את אישורם של המזכיר והגזבר לקיומה של משרה פנויה.

60. כפי שאמרנו, העדר אישור בעלי הסמכות בנתבעת – המזכיר והגזבר – למשרה פנויה של סגן מנהל רביעי לבית הספר, הוא פגם מהותי היורד לשורש הליך המינוי. שהרי כל עוד לא אושרה קיומה של משרה פנויה במתווה הקבוע בחוזר, אין הרשות המקומית ובעלי תפקיד ברשות (מנהל בית הספר במקרה שלפנינו), מוסמכים לקלוט עובד במשרה. על רקע האמור לעיל, השלמה עם מציאות בה מאוישת משרה אשר לא אושרה כמשרה פנויה לאיוש במתווה שקבעו הוראות החוזר, היא מתן גושפנקא להליך שנעשה בחוסר סמכות תוך פגיעה בסדרי מנהל תקין.

61. מהעובדות הנוגעות להליך מינוי התובעת עולה, כי לא התקיים הליך בחירה סדור לאיוש משרת הסגן לו נבחרה. כך לדוגמא, לא פורטו הכישורים הנדרשים מהמועמד למשרת סגן המנהל בהודעה שהפיץ מנהל בית הספר לציבור המורים להצגת מועמדותם לתפקידך, לא נערך פרוטוקול בוועדת הבחירה שבחרה בתובעת ואין החלטה המנמקת את הבחירה בתובעת, מבין המתמודדים לתפקיד, בפרט כאשר לטענת המפקחת כולם מועמדים ראויים (ראה: עמ' 8 לפרוטוקול מיום 24.8.2014, שורות 23-24). במציאות זו הליך הבחירה בתובעת הוא ההפך הגמור "מהליך שוויוני הגון ושקוף".

62. מסקנה זו בדבר היותו של הליך הבחירה פגום, באה לביטוי בעדויות ששמענו על מקצתן נעמוד כאן. כך על הליך המינוי העידה המפקחת הגב' אילן, במילים אלה:

"זה בית ספר מאוד גדול, הוא רשאי אם אני זוכרת, לשישה סגנים. יש בבית הספר 2,000 תלמידים בערך. בשנים האחרונות היו מספר מינויים, כשעלה השם של כוכי פתחו מכרז פנימי בתוך בית הספר לתפקיד של סגנית רביעית ואני הייתי בבישול ההצעה, זה אומר שישבתי בכמה ישיבות לפני ודיברנו על האפשרויות והציעו מספר אנשים את עצמם לתפקיד וכוכי נבחרה. אני מכירה את כוכי הרבה שנים והיא בהחלט הייתה ראויה כמו גם שאר האנשים" עמ' 8 לפרוטוקול שורות 19-24.

וטוען מנהל בית הספר בעדותו, כי הליך בחירת התובעת, אשר בזמן אמת הוצג כמכרז, איננו כזה; וכך סיפר:

"שאני מביט על התצהירים של ראש המועצה ואני רואה שהתצהירים מתייחסים למועמדת למכרז אני לא חושב שניהלנו מכרז. חוזר מנכ"ל משרד החינוך מתייחס למינוי סגן כנוהל או כהליך"

63. לגישתנו גוף ציבורי ומנהל תקין אינם יכולים להשלים עם מציאות שבה "נפתח מכרז" כשעולה שם של מועמד לקידום, לקיום הליך המוצג בפני המועמדים למשרה כי הליך בחירה שוויוני והוא לדעת הגוף הממנה איננו "מכרז"; בבחירה של מועמד מתאים מבין רשימת מועמדים שכולם מתאימים, ללא הנמקה.

64. נוסיף כאן. לא נחה דעתנו מהעובדה כי העדויות והמסמכים מלמדים כי מלכתחילה מונתה התובעת תפקיד סגן שלא במינוי זמני. עמדה ממנה חזר מנהל בית הספר במגעיו מול הנתבעת ובדיון זה. כך מעדותו בפנינו עולה כי דעתו היום היא שנוכח עמדת הרשות שיש לבטל את מינוי התובעת, שוב אין צורך מבינוי סגן רביעי בבית הספר. עמדה ממנה משתמע כי מנוי סגן רביעי לא היה מסיבות ענייניות, אלא למטרת קידום התובעת. בהקשר זה העיד המנהל:

"... ולא הסכמתי עם היוזמה החדשה, האומרת שהמועצה צריכה לאשר מינוי כזה, אני מקבל על עצמי את הכלל הזה ואנהג על פיו, אבל המועצה או הטילו עלי חובה למנות סגן מנהל רביעי ולכן בחרתי לשקף את בחירתי על ידי כך שלא בחרתי מועמדים כלשהם לתפקיד... אני עדיין מבקש שהמבקשת עצמה תהיה שותפה לחלוקת העבודה הזו, אבל אין צורך בסגן רביעי" עמ' 2 לפרוטוקול מיום 24.8.2014 שורה 28 עד עמ' 3 שורה 5.

65. הוא שאמרנו, כי הליך הבחירה במסגרתו נבחרה התובעת בתפקיד סגן מנהל רביעי בבית הספר, נפלו פגמים היורדים לשורש ההליך.

נפקות הפגמים שנפלו בהליך המינוי:

66. בכל האמור לעיל לא ביקשנו ואין לראות כהטלת דופי בתובעת, בעבודתה החינוכית ובעובדת היותה ראויה לתפקיד הסגן. עם זאת, מהמקובץ עולה כי נפלו פגמים היורדים לשורש המינוי של התובעת לתפקיד הסגן הרביעי בבית הספר, משהתקבלה החלטה לאיוש משרת הסגן בחריגה מסמכות והמשרה אוישה בהליך פסול.

67. על רקע הפגמים שנמצאו בהליך המינוי, אין מקום להתערב בהחלטה על סיום המינוי; ובהקשר זה נביא מפסק הדין בעניין ע"ע 48783-05-12, פלוני נ' מדינת ישראל, שם אישר בית הדין הארצי החלטה לביטול הליך מינוי עקב ניגוד עניינים מצד הבכיר שקיבל את ההחלטה על המינוי האומר כי: "האינטרס הארגוני בדבר קיומו של הליך מינוי שוויוני, הוגן ושקוף הוא מן הראשונים במעלה בהתנהגותו של גוף ציבורי בכלל ובהליכי מכרז בפרט". סעיף 24 לפסק הדין.

פגמים בהליך השימוע וטענות לשיקולים פסולים:

68. את הדיון בפרק ההכרעה של פסק הדין, נסיים בטענות התובעת לפגמים בשימוע ולנקמנות על רקע יריבות פוליטית שבין הנתבע לבן זוגה של התובעת. נקמנות אשר היא, לטענת התובעת, עומדת בבסיס ההחלטה על הפסקת העסקתה בתפקיד הסגן.

69. הטענות לפגם בשימוע מתמקדות בסירוב לדחות את ישיבת השימוע, כך שתתאפשר נוכחותו של יו"ר הארגון, מר אורן, בשימוע וייצוג התובעת בידי בא-כוחה בהליך זה. בטענה למכתב זימון לשימוע לקוני ולא מפורט ובהעדר שימוע נוסף המתחייב בעקבות מידע מעודכן שהועבר לנתבעת, המתייחס להיותה בעלת רישיון הוראה.

בקצירת האומר, לא מצאנו ממש בטענות אלו מהנימוקים שיפורטו להלן.

70. במהלך השימוע הייתה התובעת מיוצגת על ידי עו"ד והשימוע התקיים בהשתתפות הארגון המקצועי; ומכאן שלא ניתן לטעון לפגיעה בזכות התובעת לייצוג בהליך השימוע במועד שנקבע לקיומו, באופן המחייב את ביטול ההליך בשל הסירוב לדחות את מועד השימוע.

טענות הנתבעת על הפגמים בהליך המינוי היו ידועים לתובעת במועד השימוע; ככל שנזקקה התובעת להבהרות ופרוט נוסף, היה עליה לפנות ולבקש את הפרוט הנוסף, בטרם השימוע.

ההחלטה שהתקבלה בתום השימוע מפרטת טעמים מצטברים למסקנה לפיה יש לסיים את העסקתה של התובעת בתפקיד הסגן. המידע שהתקבלה לאחר ישיבת השימוע ולפיו התובעת מחזיקה ברישיון הוראה, בעוד שוועדת השימוע סברה אחרת (על בסיס נתונים שהיו בידה באותה עת), היא עובדה שאיננה משליכה על הפגמים בהליך המינוי ומכאן איננה מחייבת שימוע נוסף.

71. הטענה לעמדה שגיבשו הנתבעים לביטול מינוי התובעת כסגן שבבסיסה נקמנות פוליטית, נסמכת על הקשר של התובעת עם יריבו הפוליטי של הנתבע, על העדרן של טענות נגד כשרות המינוי (מינוי שלדעת התובעת הוא כשר וראוי), עד לאפריל 2014, מועד הזימון לשימוע; ומעורבותו האישית של הנתבע בבירור נסיבות המינוי בעקבות השימוע. בטענה זו נדון להלן.

72. כבר אמרנו כי בדצמבר 2013 התקיימו בחירות לראשות הנתבעת בהן התמודדו זה מול זה הנתבע ומר סמירה, בן זוגה של התובעת. כפי שמצאנו בפרק העובדות אגף כוח אדם בנתבעת למד על מינוי התובעת כסגן רביעי, לקראת סוף יולי 2013. דהיינו, כחמישה חודשים לפני הבחירות. לגישתנו פשוט כי השמירה על טוהר הבחירות ואמון הציבור ברשות, מחייבים כי הרשות והעומד בראשה, ידירו עצמם מעיסוק בסוגיה שלה השלכה ישירה על קרובי מתמודד המועסקים ברשות, ערב הבחירות. על רקע זה הימנעות הנתבעים מלדון בכשרות הליך מינוי התובעת כסגן, שבאה לידיעתם בסמוך למועד הבחירות, מתחייבת מהנסיבות אין היא אמורה לעמוד לחובתם.

73. קרבה של עובד ברשות ליריב פוליטי של העומד בראשות הרשות, איננה צריכה ואיננה יכולה להקנות חסינות לאותו עובד, שמונה בהליך פגום. לפיכך משסרה המניעה הזמנית מלעסוק בכשרות מינוי התובעת כסגן, רשאית הנתבעת וחייבת לבחון ולהגיע להחלטה בסוגיית תקינות המינוי כסגן רביעי למנהל בית הספר לקראת שנת הלימודים תשע"ה. אשר על כן, אין לאמץ את טענת התובעת לשיקול פוליטי זר בהחלטה שהתקבלה בעניינה הנלמדת מעיתוי השימוע והחלטה שנפלה בעקבותיו ומזהות בן הזוג.

74. ההחלטה נשוא פסק הדין התקבלה בידי גוף שהרכבו נקבע בחוק, שהנתבע איננו חבר בו. עם זאת יש לזכור, כי הנתבע נושא באחריות אישית כוללת על התנהלות הרשות. על רקע זה ומבלי שיש בכך משום קביעה לעניין זכותו של הנתבע לקחת חלק בבירור העובדות בנוגע לכשרות מינוי התובעת - העובדה כי בעקבות השימוע ובמעורבות הנתבע נבדקו טענות הנוגעות למינוי, מול המפקחת ואחת המתמודדות (אשר טענה כי המפקחת לא נכחה בראיון שנערך איתה), איננה מכתימה את ההחלטה בשיקול זר, עד כדי פסלות ההליך מעיקרו.

75. אשר על כן, אין בטענות התובעת על פגם בהליך שימוע ולשיקולים זרים של הנתבע שהניעו את ההחלטה על סיום העסקתה בתפקיד הסגן הרביעי – כדי להצדיק את מתן הסעדים המבוקשים.

סוף דבר:

76. לאור האמור אין מקום להתערבותו של בית הדין בהחלטה שקיבלה הנתבעת על סיום העסקתה של התובעת בתפקיד סגן רביעי בבית הספר.

אשר על כן, התביעה למתן סעדים הצהרתיים ופיצוי כספי בעקבות ההחלטה שקיבלה הנתבעת על סיום העסקתה של התובעת בתפקיד סגן מנהל בית הספר – נדחית.

נחזור כאן על שנאמר בגוף פסק הדין ולפיו אין לראות בדחיית התביעה כהבעת עמדה בשאלת כישוריה של התובעת, שאלה שלא עמדה לדיון בהליך זה. אשר על כן ומשאין התובעת נושאת באחריות לפגמים שנפלו בהליך המינוי ועל מנת למנוע טענות להחזר שכר שלא כדין בתקופה בה עמד בתוקף הסעד הזמני, ועד להכרעה במחלוקת כאמור בפסק דין זה - הסעד הזמני שניתן ביום 18.9.2014 מבוטל החל מיום 1.4.2015.

77. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

הערעור על פסק הדין הוא בזכות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לצד המבקש.

ניתן היום, כ"ז אדר תשע"ה, (18 מרץ 2015), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.