ב"כ המאשימה: עוה"ד מעיין דואק ומיכל בן דוד

ב"כ הנאשם: עו"ד איתי בר עוז

רקע

1. הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירות כדלקמן:
2. קשירת קשר לפשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "החוק").
3. ניסיון גניבת רכב, לפי סעיף 413ב' יחד עם סעיף 29 לחוק.
4. מסירת ידיעה כוזבת על עבירה מסוג פשע, לפי סעיף 243 סיפא לחוק.
5. על-פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן, עובר ליום 17.6.14 קשר הנאשם קשר עם קרוב משפחתו, נתן דביר (להלן: "נתן") לגנוב רכב השייך לחברת משלוחים של המתלונן בה הועסקו השניים, וזאת על רקע טענת הנאשם כי המתלונן לא שילם לו את משכורתו. כחלק מקשירת הקשר סיכמו ביניהם הנאשם ונתן כי כאשר יגיע הנאשם למקום בו יבצע משלוח, ישלח לנתן מסרון ובו כתובת המקום, לשם יגיע נתן ויגנוב את הרכב. כחלק מקשירת הקשר הציע הנאשם לנתן כי ימכרו את הרכב והסחורה שתמצא בו בישוב נעלין והשנים החליטו כי יתחלקו ברווחים שווה בשווה. ביום 17.6.14 שלח הנאשם לנתן מסרון ובו הכתובת, בהמשך הגיע הנאשם לכתובת והחנה שם את הרכב תוך שהוא משאירו מונע, בעת שביצע משלוח בסמוך למקום. בהתאם לסיכום בין הנאשם לנתן, הגיע למקום נתן, נכנס לרכב המונע ונסע מהמקום. בהמשך למתואר ובהתאם להסכם בין השניים התקשר הנאשם למוקד 100 של משטרת ישראל ודיווח כי הרכב נגנב בעת שביצע משלוח וכן התקשר למתלונן לדווח על גניבת הרכב. המתלונן התקשר לשניים ממכריו וסיפר להם על גניבת הרכב. בהמשך למתואר, הבחינו מכריו של המתלונן ברכב, שהיה בדרכו לנעלין, נהוג על ידי נתן. השניים הצליחו לעכב את נתן עד הגעת המשטרה למקום.
6. הצדדים הגיעו להסדר טיעון, לפיו הנאשם הודה והורשע בכתב האישום המתוקן, נשלח לקבלת תסקיר שירות מבחן שהינו מתחייב מגילו. המאשימה הצהירה כי ככל שתסקיר שירות המבחן יהיה חיובי ויצביע על לקיחת אחריות והליך טיפולי היא תעתור ל - 6 חודשי עבודות שירות ועונשים נוספים.

תסקיר שירות המבחן

1. על פי תסקיר שירות המבחן מיום 6.12.15, הנאשם כבן 20, יליד הארץ, רווק ומתגורר בבית הוריו. הנאשם סיים 12 שנות לימוד ללא תעודת בגרות. מגיל צעיר מאוד החל לעבוד כדי לסייע להוריו כלכלית. עם סיום לימודיו המשיך לעבוד בעבודות מזדמנות שונות כשהוא מתקשה להתמיד בהן. מזה 4 חודשים עובד במפעל. בעקבות סירובו להתגייס לצבא ריצה חודש מאסר בכלא צבאי ולאחר מכן קיבל פטור משירות צבאי על רקע אי התאמה. הוריו פרודים והוא מתגורר עם אחיו ואימו, אשר אינה עובדת, ומסייע בפרנסת הבית. בהתייחסו לעבירות תיאר ברקע סכסוך כספי עם מעסיקו באותה עת אשר לא שילם לו את משכורתו ועל כן פעל כמתואר בכתב האישום. ציין כי באותה עת לא ראה דרך אחרת לפתור את המחלוקת. כיום מבין כי שגה בהתנהלותו וביטא חרטה על מעשיו וכן ביטא רצון לנהל אורח חיים תקין ונורמטיבי. שירות המבחן התרשם כי הנאשם הינו צעיר אשר מאופיין בדימוי עצמי נמוך, התקשה להסתגל למסגרות בלימודים, בצבא ובתעסוקה. בנוסף עבר משברים משפחתיים אשר השפיעו על קשייו להתמודדות במצבים שונים בחייו. את התנהגותו בביצוע העבירות ניתן להבין על רקע קשייו להתמודד במצבי לחץ ודחק כשהוא מאופיין בהתנהגות אימפולסיבית ושולית במצבים אלו. בנוסף התרשם שירות המבחן כי הנאשם מתקשה להכיר בחומרת התנהגותו בעבירות והשלכותיה. בצד זאת הוא הביע נכונות להשתלב בטיפול. במכלול הנתונים סבור שרות המבחן כי יש סיכון להישנות עבירות, ואולם השתלבות הנאשם בטיפול עשויה לסייע בהפחתתו. לפיכך, המליץ שירות המבחן על הטלת צו מבחן למשך שנה בצד עונש מאסר בעבודות שירות.

טיעוני הצדדים

1. לטענת ב"כ המאשימה, עוה"ד מאור לונדנר ומיכל בן דוד, הנאשם יליד 1996, נעדר עבר פלילי. הנאשם קשר קשר עם אחר לגניבת רכב חברה שבה הועסק. הנאשם היה הדומיננטי באירוע ובתכנונו. הנאשם היה בעל המניע לביצוע העבירה. הוא טען כי פעל כפי שפעל מפני שהמתלונן לא שילם לו משכורת. הנאשם היה זה שהציע למכור את הרכב. הרכב היה ברשותו והוא הותיר אותו מונע כדי שניתן יהיה לגנוב אותו. בהמשך הוא זה שהתקשר למשטרה ודיווח בכזב על גניבת הרכב, בכך הפריע לעבודת המשטרה התקינה והעמיס על משאביה המוגבלים. מלבד הנזק הכלכלי ישנו נזק לתפקודו התקין של העסק וכן עלויות ביטוח ומיגון. מדובר בעבירה קלה לביצוע שהפיתוי לבצעה גדול. מתחם העונש בגין גניבת רכב הינו בין 12 ל- 24 חודשי מאסר. מתסקיר שירות המבחן עולה לקיחת אחריות חלקית, הנאשם לא התחיל בטיפול, מתקשה להכיר בחומרת מעשיו וישנו סיכוי להישנות עבירות. המעורב הנוסף בתיק (נתן) נידון ל- 12 חודשי מאסר בפועל. לפיכך, עתרו ב"כ המאשימה להשית על הנאשם מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי.
2. לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד איתי בר עוז, הנאשם צעיר שטרם מלאו לו 20, את העבירות ביצע עת היה בן 18 וארבעה חודשים בלבד. המדובר בנאשם המשיך לקבוצת "הבגירים צעירים". הנאשם נעדר עבר פלילי, עובד במפעל פלדה ברמלה. מדובר בעבירה של ניסיון גניבת רכב שלא הושלמה ולא נגרם נזק. הנאשם התקשר מידית למשטרה ולבעל הרכב וכתוצאה מכך הצליחו לעצור את הרכב ולהחזירו. הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה במשטרה ומסר את כל הפרטים המופיעים בכתב האישום. גם בפני בית המשפט הודה הנאשם בהזדמנות הראשונה. הנאשם סיים 12 שנות לימוד, עובד מגיל צעיר כדי לסייע בפרנסת המשפחה, מבטא חרטה ורצון לנהל אורח חיים תקין. תסקיר שירות המבחן חיובי. שירות המבחן ממליץ על הטלת צו מבחן ועבודות שירות תוך שהוא מדגיש כי הטלת מאסר מאחורי סורג ובריח עשויה להוות סיכון. הנאשם הנוסף בתיק זה נידון בהסכמת המאשימה ל- 6 חודשי מאסר במצטבר למאסרו והוא היה בעל עבר פלילי משמעותי. שליחת הנאשם למאסר תגרום להידרדרותו והשתלבותו בחברה עבריינית. על פי דו"ח כב' השופטת דליה דורנר, מקום שבו מתלבט ביהמ"ש בין מאסר לתקופה קצרה לבין ענישה אחרת, האינטרס הציבורי מצדיק הימנעות משליחת העבריין לכלא. הנאשם נשלח לקבלת חוו"ד הממונה על עבודות השירות ונמצא מתאים, אולם בשל תנאי מעצר בתיק אחר לא ניתן לתת חוו"ד בעניינו. לפיכך עתר ב"כ הנאשם להורות על קבלת חוו"ד משלימה ולהשית על הנאשם מאסר בעבודות שירות וצו מבחן.

דיון - קביעת מתחם העונש ההולם

1. כתב האישום מתאר אירוע אחד, ומכאן שיש לקבוע בגינו מתחם עונש הולם אחד.
2. במקרה דנן, הערך החברתי אשר נפגע הינו קניינו של אדם, פגיעה ביחסי האמון בין עובד למעביד ופגיעה בעבודת המשטרה.
3. בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי הפגיעה בערכים המוגנים הינה ברף משמעותי וזאת נוכח העובדה כי הנאשם ונתן עבדו עבור המתלונן וקשרו ביניהם קשר לגנוב רכוש השייך לו. הנאשם ניצל את העובדה שהרכב נמצא בשליטת הנאשם מתוקף האמון שניתן בו והביא לגניבתו, אשר סוכלה בהמשך. עוד יש לתת את הדעת בבחינת הערך המוגן, לכך שהרכב שניסה הנאשם לגנוב הינו כלי עבודה, והכיל בתוכו סחורה, אשר נטילתו מן המעסיק הסבה לו נזקים משמעותיים. משכך מדובר בפגיעה משמעותית רבה יותר בערך המוגן מגניבה של רכב פרטי או אופנוע (לענין זה ראו בין היתר ת"פ (י-ם) 763-11-12 מדינת ישראל נ' אסעפאן (02.07.14); ת"פ (ב"ש) 37829-11-11 מדינת ישראל נ' אבו סרחא (24.6.13)).
4. בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב כמפורט להלן:
   1. ברע"פ 3776/13 טקאטקה נ' מדינת ישראל (27.5.13) נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם אשר הורשע בעבירות של קשירת קשר לפשע, סיוע לגניבת רכב והפרעה לשוטר. הנאשם נטל יחד עם אחר רכב ביודעו כי הוא גנוב ובהמשך הזהיר את האחר מפני מחסום משטרתי. לנאשם הרשעה קודמת בעבירה שונה. נידון ל- 7 חודשי מאסר בפועל.
   2. בעפ"ג (מח' מרכז-לוד) 9097-03-11 אנואר נ' מדינת ישראל (17.4.11) נדחה ערעורו של נאשם שהורשע בעבירה של גניבת רכב בצוותא. הנאשם הגיע למקום בו הושאר רכב גנוב ונהג בו לכיוון השטחים עד שנתפס. הנאשם בן 27, בעל עבר פלילי, נידון ל-13 חודשי מאסר בפועל.
   3. בעפ"ג (מח' מרכז-לוד) 21094-07-12 מסרי נ' מדינת ישראל (20.1.13) נדחה ערעורו של נאשם שהורשע בעבירת קשירת קשר לביצוע פשע, ניסיון גניבת רכב בצוותא, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ועבירות נוספות. הנאשם הגיע, יחד עם אחרים, לחניון כלי רכב כשברשותם מחשבי רכב וסכין, שברו את מתנע הרכב והפסיקו רק משהגיעו שוטרים למקום, ואז נמלטו ולא נשמעו להוראות השוטרים. הנאשם בעל עבר פלילי, נידון ל-9 חודשי מאסר.
   4. בת"פ (י-ם) 39131-01-11 מדינת ישראל נ' סעאדה (17.4.11) הורשע נאשם בעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע וגניבת רכב. הנאשם הגיע למקום יחד עם אחר, השנים פרצו לרכב ונסעו איתו מהמקום. הנאשם צעיר, נעדר עבר פלילי, נידון לשישה חודשי מאסר בפועל.
   5. בת"פ (ת"א) 57279-01-12 מדינת ישראל נ' כהן (26.6.13) הורשעו נאשמים בעבירת גניבת רכב בצוותא וסיוע לגניבת רכב. כל אחד מהנאשמים גנב קטנוע בצוותא עם חברו, ובנוסף סייע ל"אחר" לגנוב קטנוע נוסף. שני הנאשמים בעלי עבר פלילי, נאשם 1 נידון לשלושה חודשי עבודות שירות ונאשם 2 נידון לשישה חודשי עבודות שירות.
   6. בת"פ (נת') 38855-07-11 מדינת ישראל נ' פארס (24.6.12) הורשעה הנאשמת בעבירות קשירת קשר לביצוע פשע, גניבת רכב ונהיגה ללא פוליסת ביטוח בת תוקף. הנאשמת קיבלה לידה רכב גנוב ונהגה בו ללא פוליסת ביטוח בדרך לתחומי הרשות הפלסטינית. הנאשמת בת 52, נעדרת עבר פלילי. נידונה לשישה חודשי עבודות שירות.
   7. בת"פ (פ"ת) 49063-03-13 מדינת ישראל נ' עבדאללה (16.3.14), הורשע נאשם בקשירת קשר לפשע, גניבת רכב, חבלה במזיד ברכב, החזקת כלי פריצה והסעה שלא כדין. הנאשם חבר לאחרים במטרה לגנוב אופנועים. הנאשם צעיר ללא עבר פלילי נידון ל- 6 חודשי עבודות שירות.
5. במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק), יש ליתן את הדעת לשיקולים הבאים:
   1. התכנון שקדם לביצוע העבירה; קודם המעשה תכננו הנאשם ומתן כיצד יבצעו את מעשה העבירה וכיצד ימכרו את הרכב לאחר, מכאן שלמעשה קדם תכנון ואף תחכום.
   2. הנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירה; הרכב היה בדרכו להימכר ואלמלא היה מעוכב על ידי מכריו של המתלונן שהבחינו בו, היה נגרם נזק כלכלי בגובה שווי הרכב והסחורה שנמצאה בו.
   3. חלקו היחסי של הנאשם בביצוע העבירה ומידת ההשפעה של האחר על הנאשם בביצוע העבירה; חלקו היחסי של הנאשם בביצוע העבירה הינו משמעותי נוכח היותו בעל המניע לביצוע העבירה, מאחר שטען כי המתלונן הלין את שכרו, הוא אשר הציע כי השניים ימכרו את הרכב והסחורה שתמצא בו, הוא זה אשר היה בעל הגישה לרכב, הוא השאיר את הרכב מונע והודיע מבעוד מועד לנתן להיכן ומתי עליו להגיע ובהמשך היה זה הוא שהתקשר למשטרה והודיע בכזב כי הרכב נגנב.
   4. הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה; לטענת הנאשם מעשיו נבעו מהלנת שכרו על ידי המתלונן.
6. בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), סבורני כי מתחם העונש ההולם הינו החל משלושה חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד ל- 24 חודשי מאסר בפועל.
7. במקרה דנן, לא קיימים שיקולים אשר מצדיקים סטייה מהמתחם, לחומרה או לקולא. הנאשם אמנם הביע נכונות להשתלב בהליך טיפולי במסגרת שירות המבחן ואולם בפועל לא נערך הליך טיפולי משמעותי אשר יש בו כדי להצדיק סטייה ממתחם העונש.

גזירת העונש המתאים לנאשם

1. בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא'). במסגרת זו מן הראוי ליתן את הדעת לכך שהנאשם יליד 1996, לחובתו הרשעה אחת בלבד, ביצע את העבירה בהיותו בן 18 ומספר חודשים. הנאשם משתייך לקבוצת "הבגירים צעירים" לגביהם יש לבכר את שיקולי השיקום. הנאשם מסייע כלכלית לאימו ואין ספק כי עונש מאסר, גם אם ירוצה בעבודות שירות, יפגע בו ובמשפחתו. הנאשם הודה במיוחס לו, נטל אחריות והביע חרטה. העבירות בוצעו בחודש יוני 2014, כתב האישום הוגש מספר חודשים לאחר מכן ובהמשך היו מספר דחיות אשר נגרמו בחלקן בשל אי התייצבות הנאשם בפני הממונה על עבודות השירות.
2. עוד יש לתת את הדעת לכך כי שותפו של הנאשם, אשר הורשע בתיק זה בעבירות של קשירת קשר לפשע וניסיון לגניבת רכב, נידון במסגרת תיק זה בהסכמת הצדדים לעונש של 12 חודשי מאסר בפועל, כאשר 6 מתוכם בחופף לעונש מאסר אותו הוא כבר מרצה ו- 6 חודשים במצטבר.
3. עוד יש ליתן את הדעת לשיקול הרתעת היחיד בגדרו של המתחם, וזאת בשים לב להתרשמות שירות המבחן כי למרות הבעת הרצון של הנאשם לבצע שינוי בחייו הוא מתקשה לעשות כן ומתקשה להכיר בחומרת התנהגותו.
4. באיזון בין השיקולים השונים, סברתי תחילה כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות לתקופה המרבית לצד עונשים נוספים. ביום 24.3.15 הנאשם נשלח לקבלת חוות דעת ממונה, ברם ביום 27.8.15 דיווח הממונה כי על אף שזומן הנאשם 3 פעמים, לא התייצב לפגישה. ב"כ הנאשם מסר כי אי התייצבותו של הנאשם נבעה ממצבו הבריאותי של אביו ומשום כך נשלח הנאשם ביום 16.9.15 בשנית לקבלת חוות דעת הממונה. ביום 9.11.15 דיווח שוב הממונה כי על אף שהנאשם זומן 4 פעמים, שוב לא התייצב הנאשם. ב"כ הנאשם טען כי אי התייצבות הנאשם הפעם נבעה מכך שלא הצליח למצוא את מיקום הפגישה. ביום 20.12.15 נשלח הנאשם בשלישית לקבלת חוות דעת הממונה ואולם, ביום 17.1.16 נשלחה חוות דעת הממונה לפיה הנאשם אינו מתאים לבצע עבודות שירות נוכח היותו במעצר בית במסגרת תיק תעבורה אותו הוא מנהל. ביום 24.1.16, בתום שמיעת הטיעונים לעניין העונש, ניתנה לנאשם הזדמנות נוספת והוא נשלח שוב לקבלת חוות דעת הממונה על עבודות השירות, אולם ביום 10.4.16 התקבלה חוות דעת הממונה לפיה מאחר שהנאשם עדיין נתון במעצר אינו כשיר לביצוע עבודות שירות. לפיכך, משניתנו לנאשם מספר הזדמנויות והוא נמצא לא כשיר לביצוע עבודות השירות, סבורני כי יש מקום להטיל עליו עונש מאסר מאחורי סורג ובריח לתקופה קצרה יותר לצד עונשים נלווים.

הקנס הכספי

1. המדובר בעבירה שנעבר למטרת רווח כלכלי ועל כן ראוי להשית קנס כספי תוך התחשבות במצבו הכלכלי של הנאשם.

סוף דבר

1. אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
   1. שלושה וחצי חודשי מאסר בפועל, בניכוי יום מעצרו על-פי רישומי השב"ס.

הנאשם יתייצב לריצוי מאסרו בבית הסוהר הדרים ביום 22.5.16 עד השעה 10:00, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על הנאשם לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפון: 08-9787377, 08-9787336.

• 1. 6 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר כל עבירת רכוש מסוג פשע או קשירת קשר לביצוע פשע או עבירה של מסירה ידיעה כוזבת.
  2. 3 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר כל עבירת רכוש מסוג עוון למעט עבירה לפי סעיף 413 לחוק העונשין.
  3. 6 חודשי פסילה על תנאי, מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לבל יעבור הנאשם במשך שנתיים מיום שחרורו, עבירה מן העבירות בהן הורשע.
  4. קנס כספי בסך של 4,000 ₪ או 40 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 4 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, שהראשון שבהם ביום 1.9.16. לא ישולם תשלום כלשהו במועדו, תעמוד היתרה לפירעון מיידי. ככל שקיימת הפקדה בהליך מ"י 39542-06-14, ישולם חלק הקנס מתוך ההפקדה, וזאת לאחר התייצבותו של הנאשם לתחילת ריצוי מאסרו.

מזכירות בית המשפט תמציא העתק גזר דין לשירות המבחן.

זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

ניתן היום, ד' ניסן תשע"ו, 12 אפריל 2016, בנוכחות הצדדים.