בפני התנגדות לביצוע תובענה בסכום קצוב. בכתב התביעה נטען, כי הנתבע (המבקש), אשר שכר מהתובע (המשיב) דירה, גרם נזק לשלמות המושכר, החריב אותו, וגנב את הציוד ממנו. התביעה הוגשה על סך 50,000 ₪, על פי שטר שנמסר להבטחת התחייבות השוכר (שטר שאבד בבנק, ונמסר בעניינו "כתב שיפוי").

המבקש מכחיש מכל וכל את הנטען כלפיו.

דומה, לכאורה, כי הבקשה מצריכה קיום בירור עובדתי, שספק אם ניתן יהיה לערכו במסגרת הדיון בה, ולפיכך, לכאורה, מן הראוי, לקבוע את התיק ישירות לישיבה לגופו של עניין, לחסוך בזמנם של הצדדים ולקדם את הטיפול בתיק.

במידה וב"כ המשיב חולק על האמור לעיל, ועומד על קיום דיון בבקשה, יגיש הודעה על כך, עד יום 1.9.14, ואקבע את הבקשה לדיון.

בהעדר הודעה, תינתן רשות להתגונן, והתיק יועבר למזכירות לקביעה לדיון לגופו של עניין.

בשלב זה, לאור האיחור לכאורה בהגשת ההתנגדות, מחד, וטענות המבקש לעניין המצאת האזהרה, מאידך, אני מורה כי הליכי ההוצאה לפועל יעוכבו, כנגד הפקדת סך 2,000 ₪ בקופת ביהמ"ש.

המזכירות תמציא העתק החלטה זו לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה, ותביא את התיק בפני, עם קבלת הודעת ב"כ המשיב, או בחלוף המועד להגשתה.

ניתנה היום, כ"ו סיוון תשע"ד, 24 יוני 2014, בהעדר הצדדים.