31 ינואר 2016

לפני:

כב' השופטת יפה שטיין

החלטה

1. על יסוד הרשימות מטעם הצדדים נקבעת בזאת רשימת הפלוגתאות והמוסכמות כדלקמן:

מוסכמות:

א. הנתבע מחזיק ומנהל בית אריזה וכן כרם לענבי מאכל בבקעת הירדן.

ב. הנתבע לא הוציא עבור התובע תלושי שכר.

פלוגתאות:

א. האם הנתבע, כפי שרשום בכתב התביעה הינו אישיות משפטית? (בנקודה זו ימליץ בית הדין לתובע להודיע כי שם הנתבע הינו כמפורט בכתב ההגנה, על מנת שלא לקיים דיון שלם כנגד מי שאיננו אישיות משפטית).

ב. האם התקיימו יחסי עובד-מעביד בין התובע לבין הנתבע . לעניין זה האם נכונה טענת הנתבע כי התובע הועסק באמצעות הראיס שהביא אותו, וכי הראיס קבע את תנאי שכרו, שילם לו ובפועל הוא היה מעסיקו. ככל שייקבע כי הראיס היה מעסיקו, האם יש לראות גם בנתבע כמעסיק במשותף?

ג. ככל שייקבע כי התקיימו יחסי עובד ומעביד:
1. מה הדין החל על הצדדים האם הדין הישראלי או הירדני (או
אחר)

2. מה הייתה תקופת עבודתו של התובע, מה היו תנאי עבודתו
וזמני עבודתו?

3. מה היו נסיבות הפסקת העבודה של התובע, האם פוטר או
התפטר.

4. בהתאם לפלוגתאות דלעיל - זכאות התובע לזכויות
הסוציאליות הנתבעות על ידו (כולל חופשה, הבראה, פיצוי בגין
אי מתן הודעה לעובד ופיצוי בגין אי מתן תלושים).

2. הצדדים יגישו את העדויות של בעלי הדין וכל יתר העדים בתצהירים. כל צד יעביר למשנהו העתק מהתצהירים שיוגשו.

3. תצהירי הצדדים יתייחסו לכל אחת מהפלוגתאות שנקבעו, תצהירי עדות הנתבע יתייחסו לכל העובדות שהועלו בתצהירי התביעה.

4. הצדדים יצרפו לתצהיריהם את כל המסמכים אשר הם מבקשים שיהיו בפני ביה"ד. בפרט, יצרפו הצדדים את כל הראיות הנוגעות לתביעה לתמורה בגין עבודה בשעות נוספות, ככל שהיא מהווה חלק מהפלוגתאות בתיק.

5. א. בעל דין שלא מסר פרט בתצהירו, והפרט הוא בתחום ידיעתו האישית, ישקול
ביה"ד לראותו כמודה בפרט שמסר לביה"ד בעל הדין שכנגד בעניין הנדון ולעניין זה
לא די בהכחשה סתמית.

ב. בעל הדין שלא צרף לתצהיריו מסמך שהיה עליו לצרפו, לא יורשה להביא מסמך

זה בפני ביה"ד בעת הדיון, אף לא בחקירה נגדית של עדי הצד שכנגד, אלא באישור בית הדין על פי שיקול דעתו.

6. סדר הבאת התצהירים הוא כדלהלן:

א. התובע יגיש את תצהיריה/ו והצירופים לביה"ד וישירות לצד שכנגד תוך 45 יום.

ב. הנתבע יגיש את תצהיריה והצירופים לביה"ד וישירות לצד שכנגד תוך 45 יום מיום המצאת תצהירי התובע/ת.

ג. לא הוגשו תצהירי צד במועד שנקבע, ישקול ביה"ד לחייב את הצד בהוצאות לטובת אוצר המדינה או ליתן החלטה לפיה לא יורשה הצד להביא עדויות בע"פ בביה"ד ביום הדיון.

7. למועד שנקבע לדיון להוכחות, ידאג כל צד כי מצהיריו יתייצבו לחקירה נגדית על תצהיריהם, אלא אם כן יודיע הצד שכנגד שאין בדעתו לחקור את העד.

8. סירב עד לאמת את דבריו בתצהיר, או שלא עלה בידי צד לבוא עימו בדברים, יגיש אותו צד לביה"ד יחד עם הגשת תצהיריו בקשה להתיר לו להעיד את אותו עד בע"פ בזמן הדיון. בבקשה יפורטו ניסיונות בעל הדין או בא כוחו לקבל תצהיר מהעד, הסיבות שבגללן מבקש בעל הדין להעיד את העד שלא בדרך תצהיר ותמצית העובדות שהעד יתבקש להעיד עליהן. אם תאושר הבקשה על ידי ביה"ד, על הצד לדאוג להגיש בקשה להזמין את העד ליום הדיון.

9. למען הסר ספק, בקשת להזמנת עדים, תוגש לאחר שייקבע מועד להוכחות. בקשתו של צד להזמנת עדים אשר לא ניתן להגיש את עדויותיהם בתצהיר, תידון ע"י השופט הדן בתיק לאחר הגשת התצהירים. אם לא יוגשו הפרטים הנדרשים עפ"י החלטה זו, לא יוזמן העד.

10. צד הנזקק למתורגמן יגיש בקשה מתאימה לבית הדין עם הגשת התצהירים. אם לא תוגש בקשה כאמור לא יוזמן מתורגמן, ולא תהיה זו סיבה לדחיית מועד הדיון.

11. התיק מועבר לשופט/ת לקביעת מועד להוכחות. נוכח המחלוקות המתעוררות בתיק והיקפו, בית הדין מעריך את הזמן הדרוש לשמיעת ראיות הצדדים, בשעתיים וחצי.

ניתנה היום, כ"א שבט תשע"ו, (31 ינואר 2016), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.