הזוכה הגישה לביצוע כנגד החייב שיק ע"ס 5,000₪ משוך מחשבון המבקש בבנק הבינלאומי הראשון לפקודת המשיבה, זמן פירעון 30/10/2011.

ההתנגדות הוגשה באיחור וביום 22/9/2014 ניתנה החלטה המאריכה את המועד להגשת ההתנגדות, כאמור בה.

התנגדות המבקש הוגשה על גבי תצהירו מיום 10/06/2014.

המבקש מצהיר, כי הגיע אל המשיבה על מנת להזמין ממוצריה ושילם מראש בשלוש המחאות, כל אחת ע"ס 5,000 ₪, ובלבד שהמוזמן יסופק לו בתוך 10 ימים וכי על גבי חשבונית המס צריך שתהא חתימת ידו המאשרת את קבלת הסחורה.

מוצהר, כי התנאים הנ"ל לא כובדו ואף לא קיבל המבקש כל תמורה.

ביום 10/11/2014 עמד המבקש לחקירה נגדית על תצהירו אישר, כי היה בחנות בבקה אלגרביה וכשנאמר לו שמקום מושבה של המשיבה באזור התעשייה הצפוני של אור עקיבא, ענה כי לא היה בבקשה אלא באור עקיבא ושם מכרו פרופילים לתריסים. כשנאמר לו, כי המשיבה מוכרת בגדי עבודה ולא פרופילים ענה, כי אינו יודע איך הגיע השיק שלו לידיה.

כשנשאל, עם מי הגיע לקנות פרופילים, לא זכר את שמו, אולם זכר כי היה זה "אדם שעשה לי חלונות".

כשנשאל, האם נסע עם אותו אדם לקנות מוצרים השיב בשלילה וענה, כי הוא נתן את השקים לאותו אדם על מנת שיקנה עבורו פרופילים.

מכל מקום כשהוצג בפניו מנהל המשיבה (אריק חכם) לא זיהה אותו, כמי שפגש אותו בעבר.

סיכומי המבקש שבים על הטענה, כי המבקש מסר למשיבה שטרות עבור פרופילים לתריסים, אותם לא קיבל מעולם.

המבקש מציין, כי לא יעלה על הדעת כי התכוון לרכוש בגדי עבודה בסכום דמיוני של 5000 ₪.

המבקש טוען לכשלון תמורה מלא.

סיכומי המשיבה מציינת, כי המבקש חתום על כל אחד משלושה השקים שציין בבקשתו, לרבות, השיק נשוא ההתנגדות וכן מציינת התשובה, כי בין הצדדים התנהלו יחסים מסחריים במהלכם רכש המבקש ממנה בגדי עבודה בשווי של 15,000 ₪.

הסיכומים מציינים, כי הסחורה סופקה למבקש, עפ"י המוסכם בין הצדדים.

המשיבה טוענת בסיכומיה, כי ניתן היה להתרשם מן החקירה הנגדית, כי המבקש אינו זוכר דברים רבים ואף סותר עצמו, כך למשל תחילה העיד, כי ביקר בבקה אל גרביה ולאחר מכן תיקן ואמר שהיה זה באור עקיבא, וכן, רכישת פרופילים לא באה זכרה בתצהיר המבקש, אלא אך, כי הגיע אליה על מנת להזמין מוצרים.

לאחר ארכות שניתנו לבקשת המבקש בשל מצבו הרפואי ביום 14/7/2015 הגיש תשובתו לסיכומי המשיבה, אלו מציינים, כי ב"כ המשיבה מציג בסיכומיה מסכת עובדתית בעלמא מבלי שמי מטעמה הצהיר עליה על העובדות השייכות.

המבקש שב על טענותיו לפיה, בלתי סביר בעליל כי ירכוש בגדי עבודה בסכום בן 15,000 ₪ ומכל מקום מכחיש כי עשה זאת.

עוד מציין המבקש, כי אכן לא הצהיר על פרופילים בתצהירו אך גם לא הצהיר על בגדי עבודה, שכן לא סבר שיש מחלוקת בשאלה, מה סופק לו כנגד השיק נשוא ההתנגדות.

בחנתי את מכלול הכתבים דומני, כי הדין עם המבקש:

הגם שניכר היה במבקש, כי זכרונו אינו מן המשופרים, הרי שאת שלא זכר הוא לא יכולה המשיבה להשלים במסגרת סיכומיה באמצעות מסכת עובדתית שזכרה לא בא כמובן בבקשת הביצוע.

דומני, כי מן הראוי לברר את העובדות אשר ברקע מסירת השיק, אשר עפ"י המוצהר ע"י המבקש מסירתו הייתה מותנית בתנאי מתלה (הספקת סחורה מוזמנת וחתימת המזמין על גבי חשבונית).

משלא נסתרה טענתו למסירה על תנאי מן הראוי שיהא לו יומו בביהמ"ש וכך אני מחליט:

נתונה למבקש הרשות להתגונן.

נוכח שווי התובענה (אינה עולה על 50,000.00₪) תתברר התובענה בסדר דין מהיר, בפני כב' הרשמת הבכירה, קרן מרגולין פלדמן.

החלטה זו תועבר אל כב' הרשמת.

בהוצאות ההתדיינות עד כה, בסך 1,000.00₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לפירעון בפועל – ישא מי אשר יצא מבימ"ש השלום בחדרה וידו על התחתונה.

ניתנה היום, ג' אב תשע"ה, 19 יולי 2015, בהעדר הצדדים.