1. בפני בקשה רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בחיפה מיום 10.5.2015 (כב' השופטת רחל חוזה) בת"ק 7623-07-14, במסגרתו התקבלה תביעת המבקש באופן חלקי.

רקע ופסק הדין קמא

2. בין המבקש למשיבה נערכה ביום 17.7.13 עסקת מכר מרחוק לביטוח, אחריות ואחזקה של מוצרי חשמל בביתו של המבקש לתקופה של 4 שנים.

ביום 23.3.14 הורחבה האחריות כך שתכלול גם דוד שמש בבית הוריו של המבקש (להלן: "דוד השמש").

3. נפלה מחלוקת בין הצדדים האם במסגרת האחריות הוסכם, שבמקרה של טוטאלוס (היינו, נזק שאינו בר תיקון למוצר מבוטח) תשתתף המשיבה ב- 50% ממחיר המוצר בשוק או שמא רק ב-10%.

השופטת קמא פסקה בפסק הדין כי היות וכך הובטח למבקש בעת עריכת הביטוח, השתתפות המשיבה במקרה של טוטאלוס יעמוד על סך של 50% ממחיר המוצר בשוק.

4. עוד עולה מכתב השירות (צורף לנספח ג' לכתב ההגנה), כי נזקי חלודה או ריקבון מוחרגים ממסגרת האחריות (סעיף 9 לכתב השירות).

5. בתחילת חודש מאי 2014 פנה המבקש אל המשיבה והודיע על תקלה בדוד השמש. טכנאי מטעם המשיבה שבדק את הדוד קבע שיש להחליפו בגין ציפוי שנרקב.

6. המשיבה, לאחר דין ודברים מול המבקש, הסכימה, לנוכח הנזק לדוד השמש, להשתתף עימו ב- 50% מעלות רכישת דוד שמש חדש.

7. דא עקא, שבעת החלפת הדוד הישן בדוד שמש חדש, הוחלפו אף הקולטים בסכום של 1,780 ₪, מהטעם שהם היו חלודים עקב קורוזיה.

המבקש דרש מהמשיבה השתתפות של 50% מסכום זה (890 ₪) והמשיבה סירבה ממספר נימוקים כדלקמן:

א. אין דין הקולטים כדין דוד השמש, והיא התחייבה להשתתף ב- 50% ממחירו של דוד שמש חדש.

ב. בעת בדיקת הדוד כלל לא עלתה כל טענה אודות נזק לקולטים, ולכן טכנאי מטעמה כלל לא בדק את תקינות הקולטים טרם החלפתם.

ג. בכל מקרה הנזק לקולטים הוא נזק עקב חלודה שמוחרג מאחריות על פי כתב השירות (ראה סעיף 4 לעיל).

8. המבקש טען כי הדוד והקולטים בוטחו כמקשה אחת, ולכן אם היתה הסכמה להשתתף במחיר 50% ממחיר דוד חדש, צריכה להיות הסכמה להשתתף גם ב- 50% ממחיר קולטים חדשים.

עוד טוען המבקש כי הטכנאי מטעם המשיבה שבדק את הדוד קבע כי יש להחליף חיבורי רקורד לצינור מזרים עילי והכוונה לקולטים.

9. השופטת קמא דחתה טענה זו של המבקש וקבעה כי אינו זכאי להחזר של 50% מעלות הקולטים, על אף שהיא סבורה שהקולטים גם בוטחו יחד עם דוד השמש כמקשה אחת, משני טעמים עיקריים:

א. דרישת המבקש לפיצוי בגין הקולטים עלתה רק בשלב מאוחר יותר מדרישתו לעניין הפיצוי בגין דוד שמש, כפי שהדבר אף עולה ממסמכים שצורפו לכתבי הטענות.

ב. הנזק לקולטים הוא נזק הנובע מחלודה או רקבון, ולכן הוא מוחרג מכוח סעיף 9 לכתב האחריות.

העובדה כי המשיבה הסכימה, לפנים משורת הדין, לפצות את המבקש בגין הנזק לדוד השמש, אין בה כשלעצמה לחייב אותה גם בפיצויו גם בגין הנזק לקולטים.

10. בסופו של יום גם בוטל כתב השירות שנכרת בין המשיבה למבקש, והשופטת קמא ציינה כי כל סכום שנגבה על ידי המשיבה מעבר ליום 1.7.14 (הוא היום שקבעה השופטת קמא שמעבר אליו אין המשיבה זכאית לקבל תשלום בגין כתב השירות), יוחזר למבקש.

11. כן דחתה השופטת קמא בפסק הדין את יתר טענות המבקש לעניין חובת המשיבה לפצותו, בנימוק כי לא הוכחו.

נימוקי בקשת רשות הערעור

12. בבקשת רשות הערעור חוזר המבקש למעשה על כתב התביעה כפי שהוגש לבימ"ש קמא, תוך שהוא מציין שהשופטת קמא טעתה טעויות, שהעיקריות בהן כדלקמן:

א. לא יתכן שהשופטת קמא מחד תקבע כי דוד השמש והקולטים בוטחו במקשה אחת ומאידך לא תפסוק פיצוי בגין הנזק לקולטים, כאשר אותה קורוזיה בקולטים היתה גם בדוד השמש. אם המשיבה הסכימה לפצותו על הנזק לדוד השמש, היה עליה לפצותו גם על הנזק לקולטים.

ב. טעתה השופטת קמא כשסברה שהמבקש לא התלונן על נזק לקולטים אלא רק בשלב מאוחר יותר. לגירסת המבקש הטכנאי מטעם המשיבה זיהה בעיה בחיבורי רקורד לצינור מזרים עילי (כפי שפירט בדו"ח מטעמו), והכוונה בחיבור לקולטים.

לכן יש לומר שגם הנזק לקולטים דווח במקביל לנזק לדוד השמש.

13. כפי שכבר ציינתי המבקש הכניס את כל כתב התביעה שלו לבקשת רשות הערעור, וחבל שלא הקפיד להתמקד בעיקר בטענות ערעור.

דיון והכרעה

14. דין בקשת רשות ערעור זאת להידחות אף ללא תשובה, וכך אני מורה מכוח סמכותי על פי תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.

15. נחזור ונציין את שהדגישו בתי המשפט השונים לא פעם, כי מטרתו של בימ"ש לתביעות קטנות היא לאפשר הליך מהיר, שאינו יקר, בתביעות בסכומי כסף קטנים, ובכך למנוע מהצרכן את הקשיים הכרוכים בהגשת תביעה בצינורות השיפוט המקובלים.

לנוכח הליך מהיר זה, גם נקבע בדין ונפסק כדלקמן:

א. צד שאינו שבע רצון מהחלטת בית משפט לתביעות קטנות, לא עומדת לו זכות ערעור אלא רק בקשת רשות ערעור.

ב. במסגרת ערעור יש להעניק משקל רב להכרעת בית המשפט לתביעות קטנות, בפניו התברר העניין, במיוחד בשאלות עובדה ומהימנות.

ג. בית משפט לערעורים, וביתר דגש בשבתו כערכאת ערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות, לא ימהר לקבל ראייה חדשה במסגרת בקשת רשות ערעור, אם היתה אפשרות להביא את אותה ראייה בפני הערכאה המבררת, אלא רק במקרים חריגים.

ראה סיכום הפסיקה בנדון:

רת"ק (ב"ש) 45380-01-12 דיזנהוויז בע"מ נגד לנגר (פורסם במאגר נבו).

רת"ק (חיפה) 24816-04-15 גלזר נגד מונצ'רס (פורסם במאגר נבו) .

16. ביהמ"ש העליון גם אמר את דברו בנדון ממש לאחרונה (בתאריך 20.5.2015) ברע"א 2095/15 אולמי נפטון בת ים בע"מ נגד אילנה משיח (פורסם במאגר נבו), כדלקמן:

"ההליך המשפטי בבית המשפט לתביעות קטנות נועד להיות הליך פשוט ומהיר, וכדי לשמור על תכלית זו נקבעה ההלכה לפיה אמת המידה למתן רשות ערעור על פסקי דינו היא מחמירה במיוחד, כשרשות זו תינתן רק במקרים חריגים ביותר בהם נפל פגם מהותי הדורש את התערבותה של ערכאת הערעור (רע"א 1196/15 צח בר נ' פורטל [פורסם בנבו] (18.3.2015)). רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות לא בהכרח תינתן אף כאשר מתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות החורגת מעניינם הישיר של הצדדים למחלוקת (חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 551 (מהדורה ג, 2012)). לא כל שכן כאשר, בדומה למקרה דנן, לא מתעוררת כל שאלה משפטית בעלת חשיבות ציבורית, ונימוקי הבקשה תחומים למחלוקת שבין הצדדים. ודוק – המחוקק ראה לנכון שלא להעניק זכות ערעור על פסקי הדין של בית המשפט בתביעות קטנות, כחריג לעקרון בדבר הזכות לפנות לערכאת ערעור. בכך הוא גילה את דעתו, שהליכים שראשיתם בבית המשפט לתביעות קטנות אמורים, ככלל, להסתיים עם מתן פסק הדין בערכאה הדיונית ללא הליך של השגה בפני ערכאה גבוהה יותר. האמור לעיל, הנוגע לבקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי על פסקי דין של בית משפט לתביעות קטנות, נכון שבעתיים כשמדובר בבקשת רשות ערעור שניה, לבית משפט זה..." (ציטוט מסעיף 4 להחלטה).

17. עיינתי בפסק דינו של בימ"ש קמא מול טענותיו של המבקש בבקשת רשות הערעור ולא מצאתי כי נפלה טעות בפסק הדין המפורט והמנומק המחייבת התערבות של בימ"ש זה כערכאת ערעור.

חלק מטענותיו של המבקש מכוונות כנגד ממצאי עובדה ומהימנות שקבעה השופטת קמא, בהן ממעטת ערכאת הערעור להתערב, ולא ראיתי כי המקרה דנן הוא מקרה חריג לכלל זה.

18. השופטת קמא בפסק הדין התייחסה לכל השאלות המרכזיות שעמדו על הפרק, ובחלקן אף פסקה לטובת גירסת התובע (דוגמת החיוב בפיצוי של 50% ממחיר השוק במקרה של טוטאלוס; ראיה של הקולטים כמבוטחים, כמו דוד השמש).

19. היות ואין מחלוקת כי הנזק לקולטים נובע מחלודה ו/או רקבון, צדקה השופטת קמא בקביעתה כי נזק זה אינו נכלל במסגרת כתב האחריות ו/או כתב השירות, ואין חובה על המשיבה, לפצות את המבקש בגין נזק זה.

העובדה כי המשיבה הסכימה לפצות המבקש בגין הנזק לדוד, הגם שגם נזק זה לכאורה נגרם בגין חלודה או ו/או ריקבון, כדי לרצותו כלקוח, אין בה כשלעצמה כדי לחייבה לפצותו גם בגין הקולטים, הגם שגם הקולטים בוטחו כקביעת השופטת קמא.

כידוע, לא כל החלפת דוד מחייבת החלפת קולטים ולהיפך.

במקרה דנן, הסכימה המשיבה לפצות את המשיב על הנזק לדוד השמש כיוון שאודות נזק זה דיווח המבקש ונזק זה גם היה סיפק בידי המשיבה לבדוק.

קבעה השופטת קמא, בהסתמך על הראיות שעמדו בפניה, שעל הנזק לקולטים הודיע המבקש באיחור ובדיעבד, באופן שאף נשללה מהמשיבה האפשרות לבדוק את הקולטים.

במצב דברים כזה, הגם שהקולטים גם בוטחו במסגרת כתב השירות, אין לראות חובה על המשיבה לפצות את המבקש על הנזק לקולטים עקב החרגת נזקי חלודה ו/או ריקבון מכתב השירות.

20 . טענת המבקש כי הטכנאי מטעם המשיבה, כשבדק את דוד השמש, הבחין בנזק לקולטים, שכן ציין בדו"ח מטעמו שזיהה "בעיה בחיבורי רקורד לצינור מזרים עילי", לא שכנעה את השופטת קמא, וגם לא משכנעת אותי. ככל שרצה המבקש לטעון לנזק לקולטים היה צריך לעשות זאת בצורה מפורשת תוך מתן הזדמנות נאותה למשיבה לבדוק את הקולטים טרם החלפתם.

21 . מעבר לכל אלה, לא ראיתי ממש בטענות המבקש האחרות המצדיקות רשות ערעור, לרבות הטענה הקשורה לביטול הסכם השירות עם המשיבה.

ציינה בנדון השופטת קמא בפסק הדין כי על אף שבכתב התביעה העלה המבקש טענות לעניין ביטול ההסכם שבינו ובין המשיבה, ואף עתר לקבוע כי לא היה כל מקום מטעם המשיבה לבטל את ההסכם, הרי בסופו של יום, הוא עצמו ביטל את ההסכם (ראה גם סעיף 71 לכתב התביעה).

בנסיבות אלה, קבעה השופטת קמא כי החל מיום 1.7.14 (נקבע כי בתאריך 25.6.14, הודיע המבקש למשיבה כי הוא מבקש לבטל את ההסכם). אין המשיבה זכאית לגבות דמי שירות מהמבקש, וכל סכום שנגבה מעבר לסכום זה יוחזר למבקש.

לא ראיתי טעות בקביעותיה אלה של השופטת קמא, המצדיקות התערבות של בית משפט זה כערכאת ערעור.

22. לא ראיתי גם מקום להתערב בקביעת השופטת קמא שכל יתר טענות המבקש לעניין חובת המשיבה לפצותו, לא הוכחו ונדחו על ידה.

זו דעתי גם לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נימוקיה.

סוף דבר

23. לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את בקשת רשות הערעור אף ללא תשובה.

24. בהעדר תשובה אין צו להוצאות.

25. הערבון שהופקד על ידי המבקש, יוחזר לידיו.

26. המזכירות תעביר העתק מהחלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ג סיוון תשע"ה, 10 יוני 2015, בהעדר הצדדים.