1. לפניי בקשה למחיקת תצהיר עדות ראשית שהגישה המשיבה, הנתבעת 2, בהליך שלפניי מהטעם שהתצהיר הוגש באיחור של למעלה משנה מהמועד שנקבע בהחלטת בית המשפט וללא שהתבקשה רשות מבית המשפט להגשתו באיחור.
2. המשיבה מאשרת שהתצהיר הוגש באיחור ונטען כי האיחור נבע מטעות אנוש של ב"כ המשיבה.
3. המבקשת, הנתבעת 1, טוענת כי מעבר לאיחור במועד ההגשה יש במתן רשות להגשת התצהיר משום שינוי בסדר הבאת הראיות שכן המבקשת היא אמנם הנתבעת 1 בהליך אך המשיבה שלחה הודעת צד ג' כנגד המבקשת ולכן המבקשת היא גם צד ג' מכאן שהגשת תצהיר מטעם שולח ההודעה לאחר שמקבל ההודעה הגיש את תצהירו מהווה שינוי בסדר הבאת הראיות.
4. יש לציין כי תצהיר המשיבה נושא עמוד אחד ומכיל 9 סעיפים בלבד הוגש ביום 19.12.2017, כאשר ישיבת הוכחות קבועה ליום 30/4/18 (ישיבת הוכחות שהייתה קבועה ליום 21/12/17 נדחתה לבקשת התובעת בשל קיומו של דיון מקביל).
5. עוד אציין כי הבקשה למחיקת התצהיר הוגשה ביום 3.1.2018, תשובת המשיבה לבקשה הוגשה ביום 20.2.2018. המבקשת לא הגישה תגובה לתשובת המשיבה, אך הגישה "בקשה למתן החלטה בבקשה למחיקת התצהיר" ביום 15.4.2018.
6. לאחר עיון בטענות הצדדים אני מורה כי תצהיר המשיבה יוותר בתיק בית המשפט אף שהוגש באיחור ומבלי שניתן טעם ראוי לכך וזאת על מנת לאפשר את חקר האמת שכן לא נוכחתי שנגרם למבקשת נזק כלשהו כתוצאה מהאיחור בהגשת התצהיר.
7. עסקינן בתצהיר עדות ראשית קצר שהומצא לידי המבקשת כ – 4 חודשים לפני מועד ישיבת ההוכחות ולכן יש בידי המבקשת זמן ארוך להיערך לחקירת המצהיר, כמו כן איני מקבלת את הטענה בדבר שינוי סדר הבאת הראיות שכן עיון בהחלטתי מיום 6.5.2015 בגדרה נקבעו המועדים להגשת תצהירי עדות ראשית מטעם בעלי הדין מלמד שלמבקשת ולמשיבה (הנתבעות) נקבע מועד אחיד להגשת תצהירים מטעמן ולכן אין זה מן הנמנע שהמבקשת הייתה מגישה את תצהיריה קודם להגשת תצהירי המשיבה גם ללא האיחור שנגרם בהגשת תצהירי המשיבה, שכן בהחלטה לא ניתנה למבקשת האפשרות להגיש תצהיר עדות ראשית בכובעה כנתבעת וכן תצהיר עדות ראשית נוסף בכובעה כמקבלת ההודעה לצד ג'.
8. מעבר לאמור לעיל הרי שככל שיתברר במהלך שלב ההוכחות כי יש ממש בטענות המבקשת באשר לתוכן תצהיר העדות הראשית של המשיבה לאור העובדה שעדות המבקשת הייתה מונחת בפני המשיבה בעת שהוגשו תצהיריה, הרי שהדבר יתבטא במשקל שיינתן לעדות ואין הצדקה למניעת האפשרות למתן עדות מטעם המשיבה. יובהר כי במסגרת הבקשה שלפניי המבקשת העלתה טענה כללית ולא התייחסה באופן מפורש לגופן של העובדות העולות מתוך התצהיר שהגישה המשיבה.
9. על כן הבקשה נדחית, אולם איני עושה צו להוצאות בשל האיחור הניכר של המשיבה בהגשת התצהיר.

ניתנה היום, ז' אייר תשע"ח, 22 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.