1. ביום 11.6.2019 ניתן פסק דין למחיקת התביעה וזאת בשל אי תשלום המחצית השנייה של אגרת בית המשפט על ידי המשיבים עובר לקיום ישיבת ההוכחות, בהתאם לסמכות בית המשפט לפי סעיף 2(ו) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז – 2007. כמו כן בוטלה ישיבת הוכחות שנקבעה ליום 13.6.2019.
2. במסגרת אותה החלטה ניתנה למשיבים האפשרות לתקן את מחדלם בשל אי תשלום האגרה תוך 30 ימים וזאת על מנת שניתן יהיה להמשיך ולברר את התביעה. גם בחלוף מועד זה המשיבים לא שילמו את האגרה ולכן פסק הדין נותר על כנו.
3. ביום 15.8.2019 הוגשה על ידי המבקשת הבקשה שלפניי לחיוב המשיבים בהוצאות המבקשת בשל ניהול ההליך עד למועד מתן פסק הדין. במסגרת הבקשה נטען כי יש לחייב את המשיבים בסכום של 30,364.76 ש"ח (9,360 ש"ח בגין שכר המומחה מטעם המבקשת, 1212.42 ש"ח עבור הוצאות שונות ששילמה המבקשת תוך כדי ניהול ההליך וכן שכ"ט עו"ד בסכום של 19,522.28 ש"ח על פי התעריף המינימאלי המומלץ של לשכת עורכי הדין). אציין כי המבקשת הציגה חשבונית המעידה על התשלום למומחה וכן הוצג מסמך מתוכנת מחשב פנימית המפרט את הוצאות המבקשת, אך לא הוצגה אסמכתא לעניין התשלום לעורכי הדין.
4. המשיבים טוענים כי לבית המשפט אין סמכות לפסוק הוצאות מעת שבית המשפט קם מכסאו לאחר מתן פסק הדין אלא במסגרת בקשה לתיקון פסק דין על פי התנאים והמועדים המפורטים בסעיף 81(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד – 1984 (להלן: חוק בתי המשפט).
5. המבקשת טוענת כי העילה לדרישת ההוצאות קמה רק בחלוף 30 ימים ממועד פסק הדין ומאחר שהמשיבים לא תיקנו את מחדלם באמצעות תשלום אגרת בית המשפט ולכן לבית המשפט סמכות לדון בבקשה, כמו כן נטען כי הבקשה הוגשה במועד הקבוע בסעיף 81(א) לחוק בתי המשפט.

דיון והכרעה

1. ראשית לטענת המשיבים בשאלת הסמכות לדון בפסיקת הוצאות במסגרת סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט אפנה לפסק הדין שניתן על ידי בית המשפט העליון בבר"ם 5720/05‏ ‏יוסף גופר כונס הנכסים נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה פתח תקוה, 5.8.2007. שם נקבע כי לבית המשפט ישנה סמכות לדון בפסיקת הוצאות שכן יש לסווג עניין זה כ"השמטה מקרית" ואף צוין כי זו המדיניות המשפטית הרצויה במקרים שפסק הדין שותק בשאלת ההוצאות.
2. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים מצאתי כי יש מקום לפסיקת הוצאות לטובת המבקשת נוכח תוצאות ההליך.
3. במסגרת בחינת גובה ההוצאות נתתי משקל למשך ניהול ההליך, הדיונים שהתקיימו עד לפסק הדין, כתבי הטענות שהוגשו על ידי המבקשת וההוצאות שהוציאה המבקשת על פי האסמכתאות שצורפו לבקשה. לאחר שבחנתי את כל אלו אני מורה כי המשיבים יישאו בשכ"ט עו"ד והוצאות המבקשת בסכום של 15,000 ₪ בצירוף ריבית חוקית והפרשי הצמדה למדד החל מהיום ועד התשלום בפועל

ניתנה היום, ב' שבט תש"פ, 28 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.