1. המחלוקת היא באשר לאחריות הנתבעת 1, עיריית הוד השרון, לנזק שנגרם לשער כניסה של בית פרטי, שבוטח אצל התובעת, בשל פגיעה נטענת של רכב ניקוי מדרכות של העירייה.

2. ביום 24/1/13 ניקה רכב ניקוי מדרכות של העירייה (להלן: הרכב) את המדרכה ברחוב הזמיר בהוד השרון. בבית הרלוונטי הותקן שער חנייה בעל 2 כנפיים הנפתחות אל עבר המדרכה. מר שוורץ, מבוטח התובעת, ביקש לצאת עם מכוניתו מהחנייה ולצורך כך פתח את שער החנייה לכיוון המדרכה. הכנף הימנית של השער נפגעה מהרכב.

3. לטענת מר שוורץ, לאחר שכנפי השער כבר היו פתוחות לרווחה (עמ' 2, ש' 18; עמ' 2, ש' 22) הגיע הרכב מצפון לדרום (עמ' 2, ש' 19) ופגע בכנף הימנית (עמ' 2, ש' 21) תוך ששוחח בטלפון. עוד טען מר שוורץ כי כתוצאה מהפגיעה נקרעה הכנף מהציר והתעקמה.

מנגד טען מר מסארווה שנהג ברכב כי קודם לאירוע עצר מול ביתו של מר שוורץ ושוחח בטלפון תוך הרמת בלם יד והילוך סרק (ניוטרל) (עמ' 4, ש' 22) וכי כעבור כחצי דקה נפתח השער ופגע ברכב (עמ' 4, ש' 23). עוד טען כי כנף השער נתפסה בדופן הרכב וכדי לשחררה נסע קדימה (עמ' 5, ש' 13).

המחלוקת היא לגבי אחריותו של הרכב לנזק לשער. עוד חלוקים הצדדים באשר לגובה הנזק מאחר שהצדדים חלוקים אם היה הכרח בהחלפת השער כולו.

על-פי הוראת תקנה 214 טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, משמדובר בתובענה בהליך של סדר דין מהיר, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

דיון ומסקנות:

4. במחלוקת לגבי האחריות לנזק מצאתי להעדיף גירסת נהג הרכב על-פי גירסתו של מבוטח התובעת.

לו היתה מתקבלת גירסת מבוטח התובעת כי קודם לתאונה כבר היו כנפי השער פתוחות לרווחה, הרי שלכאורה אם הגיע הרכב בנסיעה על המדרכה מצפון לדרום (משמאל לימין, כשמסתכלים על הבית מכיוון המדרכה – א' כ'), היה צריך הרכב לפגוע לכאורה קודם בכנף השמאלית.

עוד יש לשים לב כי פאת הכנף (בחלק שנפגש עם הכנף השמאלית) נפגעה בחלק התחתון שלה (תמונה ימנית תחתונה בת/1) בשני הפרופילים הבולטים. לו היתה מתקבלת גירסת מר שוורץ לפיה קודם לאירוע הכנף היתה פתוחה לרווחה והרכב הגיע משמאל, היינו מצפים לפגיעה בחלק הפנימי של כנף השער, ללא פגיעה בחלק החיצוני שלה. ואולם, בהתאם לנזק שנראה בתמונה הימנית התחתונה בת/1, הרי שהפגיעה היא בפאה של הכנף ולא בחלקה הפנימי. אם אכן הכנף היתה פתוחה לרווחה, כדי שתיווצר פגיעה בפאה ועיקום של 2 הפרופילים הבולטים, היה צריך הרכב להגיע בזוית של 90 מעלות ביחס לכנף הפתוחה –כלומר מכיוון הכביש, שעה שגם לפי גירסת מר שוורץ לא כך קרתה התאונה, אלא הגיע משמאל לימין.

5. יתר על כן, על- פי תיאורו של מר שוורץ הרכב פגע בכנף הימנית של השער תוך כדי נסיעתו, כשזו היתה פתוחה לרווחה וכתוצאה מכך 'נקרעה' הכנף מהציר והתעקמה (עמ' 2, ש' 22). על-פי תיאור זה היינו מצפים להתעקמות של הכנף כלפי חוץ. עוד יוזכר כי מר שוורץ טען שהכנף נקרעה מהציר. תיאור זה אינו תואם לתמונות השמאי מטעם התובעת (מסומן ת/1). בתמונות נראית אמנם דפורמציה של כנף השער הימנית ביחס לכנף השער השמאלית ועוד נראים סימני מעיכה בחלק התחתון של פרופיל השער, אך בתמונה התחתונה נראה השער סגור, כשמכוניות הבעלים בתוך החנייה. מכאן מתבקשת המסקנה כי השער לכל הפחות היה פעיל גם לאחר התאונה ומכאן שלא נעקר מצירו.

6. לא נעלם מעיני כי לכנף הימנית עצמה נזק מסוג דחיסה של הכנף כלפי הציר המחבר אותה לקיר הימני (תמונה אמצעית מימין בת/1), כך שלמעשה הכנף נדחסה מהפאה בה נפגעה (תמונה אמצעית משמאל בת/1) על עבר הציר וזאת באופן שיש בו להעלות אפשרות שהרכב אכן פגע בכנף. ואולם, נהג הרכב סיפק הסבר מניח את הדעת לאופי פגיעה כזה. לטענתו, הכנף נתפסה ברכב (עמ' 5, ש' 8) ולאחר מכן כדי לשחררה נסע מעט קדימה (עמ' 5, ש' 13), כשיש בכך כדי להסביר גם את נזק הדחיסה כלפי הציר הימני.

7. יושם לב שלא הוכחש שמר שוורץ ורעייתו יצאו מהבית וצילמו את האירוע וכי תמונות אלה בסמוך למועד האירוע לא צורפו. יש לזקוף הדבר לחובתה של התובעת.

מכל האמור מצאתי להעדיף את גירסת נהג הרכב על פני גירסת מבוטח התובעת. אני מוצא איפוא שהתובעת לא הוכיחה גירסתה לאירוע ויש איפוא לדחות התביעה.

לאור המסקנה אליה הגעתי, אין למעשה צורך להכריע בשאלת גובה הנזק.

התוצאה:

8. אשר על כן אני מורה על דחיית התביעה.

התובעת תישא בהוצאות הנתבעות יחד סך של 4,000 ₪ שישולמו תוך 30 ימים מהיום.

ניתן היום, ג' שבט תשע"ז, 30 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.