בפני תביעה כספית ע"ס 27,918 ₪ שהוגשה בראשיתה לביהמ"ש בסדר דין מקוצר.

עניינה של התביעה ברכישה של טובין שביצעו הנתבעים מהתובעת אשר רכשה זכויות תביעה כנגד הנתבעים בהמחאת זכות מצד ג'.

לטענת התובעת, סכום התביעה הינו יתרת החוב שלא שולמה.

הנתבע 1 הגיש בקשת רשות להתגונן וטען בה כי מדובר היה על שותפות שהתאגדה בחברה בע"מ ואשר פורקה בטרם נוצר החוב לתובעת.

הנתבע טוען כי כאשר הוזמנה הסחורה לא היה חלק מהעסק ועל כן אינו חייב הכספים לתובעת.

לאחר שהנתבע קיבל רשות להתגונן הפך תצהירו לכתב הגנה.

ישיבת ההוכחות נקבעה ליום 19.5.19 ושמעתי עדויות מר מרסל ניסני והנתבע 1.

לאחר תום שמיעת הראיות הוריתי לצדדים לסכם טענותיהם בכתב וכך עשו.

הכרעה

התובעת מבקשת לחייב את הנתבע 1 בסכום התביעה בהתבסס על נספחי התביעה. מעבר לנספחים אלה לא הוגשו ראיות נוספות.

כתב התביעה מייחס לנתבע 1 חיוב אישי כאשר הוא רכש את הטובין מהתובעות והוא חייב את תמורתה (סע' 2-3 לכתב התביעה).

התביעה כאמור מתבססת על הנספחים:

1. 2 דוחות תנועות חשבון על שם "הלבשה מאגאן 2007 – ארביבברוך ומשה זעפרן".

שם אנשי הקשר: משה זעפרן וארביב ברוך.

1. שאילתה מרשם החברות לגבי החברה הנתבעת 3.
2. המחאת זכות מאופנת רפאל בע"מ לתובעת.

הא ותו לא.

הנתבע 1 מכחיש את חובו, טוען כי השותפות בינו לבין הנתבע 2 בחברה הנתבעת 3 פורקה וכי לא היה מעורב כלל ברכישת הסחורה הנטענת בכתב התביעה.

שתי שאלות להכרעה:

1. אישיות נפרדת והרמת מסך ההתאגדות.
2. חיובו האישי של הנתבע 1.

מסך ההתאגדות

הנתבע 1 טוען כי התאגד עם הנתבע 2 בחברה בע"מ היא הנתבעת 3. הנתבעת 3 רשומה בדוחות פעולות חשבון כך שלא יכול להיות חולק כי מי שעסק והתקשר עם ממחה הזכויות לתובעת היא הנתבעת 3 – חברה בע"מ.

האם ניתן להרים את מסך ההתאגדות?

בסע' 2 (ב) לכתב התביעה המתוקן צוין: "הנתבעים עסקו במכירת בגדי נשים ...ובעבור כך רכשו ממרסל...".

בסע' 3 החיוב הינו ביחד ולחוד.

כלומר, בכתב התביעה המתוקן התובעת מודעת לקיומה של הנתבעת 3 החברה בע"מ, זו שנרשמה ע"י התובעת בדוחות פעולות חשבון.

למרות זאת, כתב התביעה אינו מפרט את הטענות בדבר הרמת מסך ההתאגדות כלל ולמעשה גם בפועל לא הוגשו ראיות לכך.

בנסיבות אלה כאשר לא נטען בכתב הטענות לגבי הרמת מסך ההתאגדות, לא הוגשו ראיות לכך ולמעשה התובעת לא "הביאה" שאלה זו לדיון כלל, הנתבע 1 זכאי ליהנות מהגנה זו וממסך ההתאגדות.

בנסיבות אלה דין התביעה להידחות.

חיוב אישי של הנתבע 1

מעבר לדחיית התביעה בשל היעדר יריבות ועל מנת שהתמונה תהיה מלאה, לא ראיתי כל ראיה המבססת את הטענה כי הנתבע 1 אישית רכש סחורה, קיבל אותה לידיו ולא שילם עליה.

מאחר שנטל ההוכחה מוטל על כתפי התובעת דין התביעה להידחות גם בשאלה זו.

סוף דבר

התביעה כנגד הנתבע 1 נדחית.

התובעת תשלם לנתבע 1 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 5,000 ₪.

ניתן לקזז מסכום ההוצאות את אלה שנפסקו לחובתו של הנתבע 1, היה וטרם שולמו.

ניתן היום, כ"ג אלול תשע"ט, 23 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.