לפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינה של כב' המפקחת על רישום מקרקעין מיום 7.7.2014.

בפסק הדין חויב המבקש לשלם חוב דמי ועד בית בסך של 6,900 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 22.12.2013 ועד התשלום בפועל וכן הוצאות משפט בסך של 4,000 ₪.

כן חויב המבקש לסלק מיטלטלין מיחידה ששייכת לרכוש משותף, להפסיק לעשות שימוש בה, להפסיק לבצע עבודות ברכוש משותף ולהפסיק לעשות שימוש בחשמל הרכוש המשותף או בברז המים ברכוש המשותף , שמושים שאינם שימושים סבירים ברכוש המשותף כמו לצרכי הדלקת תאורת חדר המדרגות ותאורת מחסן השייך לדירתו.

כאמור הבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין הוגשה יחד עם הודעת ערעור ועיון בה מלמד כי המבקש לא העלה בה כל נימוק מדוע יש להיעתר לבקשתו.

כידוע כלל הוא כי עצם הגשת הודעת ערעור אין די בה כדי להביא לעיכוב ביצוע פסק דין.

על המבקש לחרוג מכלל זה להוכיח בבקשתו קיומם של שני תנאים מצטברים. עליו להוכיח כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו באופן שבו היה ולא יינתן הסעד המבוקש ישונה המצב לרעה באופן שלא ניתן יהיה להשיב המצב לקדמותו היה ויתקבל הערעור.

כאמור בבקשתו לא ציין המבקש דבר לעניין שני התנאים שתוארו לעיל ובמצב עניינים זה דין בקשתו למתן סעד זמני של עיכוב ביצוע בנוסחה הנוכחי להידחות.

מאחר ולא נתבקשה תגובה אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ח תמוז תשע"ד, 16 יולי 2014, בהעדר הצדדים.