המבקש הגיש, היום 20.10.14, בקשה לפסילת שופט בטענה כי קיים חשש לחוסר אובייטיביות מצד ביהמ"ש כלפיו וכן חשש ממשי כי ביהמ"ש זה ננעל בדעתו והדבר יוצר חשש למשוא פנים, זאת משני טעמים עיקריים:

א. המבקש טוען כי ביהמ"ש זלזל בבקשותיו להארכת מועד בתיק זה, דבר אשר גרם לו ללחץ נפשי, ואף בעקבות זאת הובהל ביום 16.10.14 למיון בבית חולים נהריה שם רופא הורה על אשפוזו; המבקש טוען כי בשל מצבו הבריאותי הוגשה על ידו בתיק זה בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה ביום 5.9.14 וביהמ"ש נעתר לה, אולם משמצבו הבריאותי לא אפשר לו הגשת כתב הגנה במועד, הגיש בקשה נוספת להארכת מועד, אולם ביהמ"ש לא התייחס אליה עד 12.10.2014 ובנסיבות אלו המבקש, מחששו ממותב זה, נאלץ לקום מיטת חוליו ולהכין כתב הגנה שהוגש ביום 13.10.14 וכתב תביעה שכנגד ביום 19.10.14, כך שבקשתו להארכת מועד התייתרה. המבקש טוען כי עד להגשת הבקשה ביהמ"ש לא נתן החלטה בבקשה להארכת מועד והוא טען כי מותב זה "עוין" אותו!.

ב. המבקש טוען כי בפני מותב זה התנהלו 2 תיקים אחרים נגדו, וביניהם תיק שהתנהל נגדו ע"י גב' יאנה זלנסקיה, אשר בה הקפיד ביהמ"ש עם המבקש, על אף היותו חולה, על קוצו של יוד, ומנגד מחל ליאנה זלנסקיה בגין מחדלים רבים במהלך המשפט, דבר אשר מעורר בו חשש למשוא פנים; המבקש טוען כי על פסק הדין בעניין זלנסקיה הגיש ערעור ביום 19.10.14.

בשל האמור, המבקש טוען כי הוא חושש ממשוא פנים וחושש כי זכויותיו ייפגעו ע"י מותב זה ועל כן מבקש כי מותב זה יפסול את עצמו מלדון בתביעתו.

החלטה:

לאחר עיון בבקשה ובנימוקיה, הגעתי למסקנה כי אין מקום להיעתר לה;

א. בניגוד לנטען על ידו, לתיק לא הוגשה כל בקשה ביום 5/9/14.

ב. עיון בתיק זה מעלה כי המבקש הגיש בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה (ולא כפי שמבקש טען בבקשתו) רק ביום 15.9.14, באותו יום ביהמ"ש נתן החלטה שבה הוא נעתר לבקשה. יש להדגיש כי בית המשפט אף נעתר לה ללא קבלת תגובת הצד השני ! ואף ביום הגשתה.

בקשה שניה הוגשה ע"י המבקש ביום 13.10.14 ועניינה העברת הדיון לסדר דין רגיל. בקשה זו הוגשה בתקופה בה, כידוע, קיימת פגרת בתי משפט לאור חג הסוכות, החלטה בבקשה ניתנה ביום 20.10.14.

אילו הבקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה הוגשה ביום 19.10.2014, יחד עם הגשת תביעה שכנגד וכתב הגנה מטעם המבקש, ולא כפי שהמבקש טען בבקשתו, ההחלטה אשר נעתרת לבקשה ניתנה ביום 20.10.14, ללא דיחוי.

ב. אין בדעת ביהמ"ש לפרט את ההתנהלות בתיק שהתנהל נגד המבקש בתביעה של יאנה זלנסקיה, אולם יוער כאן, כי מותב זה מתנהל ע"פ הוראות הדין והכללים ושיקול הדעת שניתן לו תוך כדי הפעלת איזון מירבי בין זכויות וחובות הצדדים והכל במטרה לנהל דיון יעיל והוגן. צד שנפגע מהחלטה כלשהי, פתוחה בפניו האפשרות לערער על אותה החלטה בפני ערכאות הערעור, כפי שהמבקש החליט לעשות. בכל מקרה תלוי ועומד ערעור בבית המשפט המחוזי שיבחן את פסק הדין שניתן על ידי.

ג. אין כל בסיס לקיומה של תחושה כזו אצל המבקש על יסוד הנסיבות או על יסוד העובדות בתיק. לא מצאתי כי תחושתו הסובייקטיבית של המבקש מגובה ולו במקצת מהראיות האובייקטיביות שנומקו לעיל ועל כן דין הבקשה להידחות. המבחן הנקוט בידינו לפי סעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לצורך החלטה בפסלותו של שופט מלשבת בדין בתיק, הוא מבחן אובייקטיבי של חשש ממשי למשוא פנים. אין בנמצא כל חשש או צילו של חשש , ודין הבקשה להידחות.

ד. מועד הגשת הבקשה בסמוך מאוד למועד הדיון בתביעה מעורר תמיהה רבה ומעלה חשש שכל תכליתה דחיית מועד הדיון הקבוע בה.

לשלוח לצדדים.

ניתנה היום, כ"ז תשרי תשע"ה, 21 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.