1. לפני בקשת התובעת להתיר לה השמעת שניים מעדיה בדרך של היוועדות חזותית. זאת בדיונים הקבועים ל- 13.11.17 ו- 19.11.17.

2. דיוני ההוכחות נקבעו לפני כשנה, בהחלטה מיום 16.11.17. בבקשת התובעת אין כל הסבר לשיהוי הלכאורי הממושך שבו נגועה הבקשה. שני העדים, להם מתייחסת הבקשה, נתנו תצהירי עדות ראשית. התובעת טוענת שמקום מושבם הקבוע של שני עדים אלה הוא בחו"ל. לטענתה, השניים אינם יכולים להגיע לארץ בשל מחויבויותיהם לעבודתם.

3. הדעת נותנת שהתובעת יידעה את העדים ביחס למועדי הדיון שנקבעו סמוך לאחר קביעתם, זאת בפרט לאור קשיי הזמינות שלהם לשיטת התובעת, כך שלא מובן מדוע הבקשה לא הוגשה סמוך לאחר קביעת הדיונים ורק כשלושה שבועות לפני מועד דיון ההוכחות הראשון. בבקשה לא ניתן כל הסבר בעניין זה. בכלל זה לא פורט באיזה מועד הודיעה התובעת לעדים את מועדי הדיון? אם הדבר נעשה סמוך להגשת הבקשה? מה ההסבר להשתהות? האם היו אלה העדים ששינו עמדתם ביחס להתייצבות למתן עדות בארץ? לכאורה, הריחוק הגיאוגרפי, אילוצי עבודה ועלויות ההגעה לארץ – כולם נתונים שהיו בידיעת התובעת מלכתחילה.

4. כמפורט להלן, הגשת הבקשה סמוך לדיוני ההוכחות גם אינה מאפשרת ליתן בה החלטה, לאחר בירור, במועד סביר לפני הדיון.

5. הנתבעת טענה שיקשה עליה לחקור את העדים בדרך של היוועדות חזותית משום שבכוונתה להציג להם מסמכים. בירור טענה זו יושלם בתחילת ישיבת 13.11.17.

6. ב"כ הנתבעת יהיו ערוכים להציג לבית המשפט בדיון הקבוע ל- 13.11.17, את המסמכים שבכוונתם להציג לעדים נשוא הבקשה בחקירה הנגדית. ככל שיש הצדקה לכך, המסמכים יוצגו לבית המשפט במעמד צד אחד.

המזכירות תמציא את ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ' חשוון תשע"ח, 09 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.