1. לפניי בקשה לביטול הגבלה שהוטלה על חשבון הבנק של החברה המבקשת.
2. המבקשת היא חברה שהגיעה להסדר עם נושיה, הסדר שאושר על ידי בית המשפט ביום 29.1.2015.
3. קודם שהושג ההסדר, הוטלה הגבלה על חשבון הבנק של המבקשת לפי ס' 2(א) לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א- 1981 (להלן: "חוק שיקים ללא כיסוי").
4. המבקשת טוענת כי נוכח אישורו של הסדר הנושים, ונוכח הסכמתו של הבנק המשיב (להלן: "הבנק"), בו מתנהל החשבון שהוגבל, יש צורך להסיר את ההגבלה על החשבון על מנת לאפשר לה להמשיך את פעילותה העסקית.
5. בהחלטתי מיום 26.4.2015 התבקשה המבקשת להבהיר מהו המקור הסטטוטורי שמכוחו ניתן לבטל הגבלה שהוטלה כדין על חשבון בנק. בעקבות כך הפנתה המבקשת להחלטת בית המשפט המחוזי בנצרת בתיק בש"א 668/09 וכן להחלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע בתיק פר"ק 103/08 ובתיק פש"ר 5124/04. עוד טענה המבקשת כי לפי ס' 42א(ה) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] התש"ם- 1980 (להלן: "הפקודה"), רשאי בית המשפט לבטל הגבלה שהוטלה על פושט רגל, מרגע שניתן לו הפטר או אושר הסדר בין החייב לבין נושיו. המבקשת הוסיפה וטענה כי מדובר בפרקטיקה ידועה בהסדרי נושים, שכן ללא הסרת ההגבלה לא ניתן להוציא אל הפועל את ההסדר ולבית המשפט הדן בהסדר שמטרתו הבראת החברה, נתונה סמכות טבועה ליתן כל סעד לצורך יישום ההסדר, מה גם שהבנק עצמו נתן הסכמתו להסרת ההגבלה. המבקשת גם מציינת כי בנק ישראל איננו מתנגד להסגרת ההגבלה.
6. לאחר שבחנתי את טיעוניה של המבקשת, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות.
7. אין המדובר בהגבלת חשבון בנק שהוטלה לפי ס' 42א(א) לפקודה על חייב שהוכרז פושט רגל, אלא בהגבלה שהוטלה בגין משיכת שיקים ללא כיסוי. ממילא, אין כל נפקות בעניננו להוראת ס' 42א(ה) לפקודה, שמאפשרת להסיר אך ורק הגבלה שהוטלה עקב הכרזתו של חייב פושט רגל.
8. גם פסקי הדין אליהם הפנתה המבקשת לתמיכה בבקשה, אינם מסייעים בידה, משום שבפסקי דין אלה כלל לא נבחנה השאלה מהי העילה שמכוחה יכול בית משפט של פשיטת רגל להורות על הסרת הגבלה שהוטלה כדין בגין שיקים שנמשכו לא כיסוי.
9. הסדר נושים כשמו כן הוא- מדובר בהסדר בין חברה לנושיה. אין בכוחו להסיר כל מכשול הניצב בדרכה של החברה או למרק את החברה מכפיפות להוראות הדין. כך למשל, לו היה מדובר בחברה שפעילותה טעונה רשיון עסק או קבלת היתר בניה, פשיטא שעצם אישורו של ההסדר לא היה מהווה עילה לכך שבית המשפט של פש"ר יורה על הענקת רשיון עסק או על הענקת היתר בניה.
10. ההגבלה על חשבונה של המבקשת היא הגבלה סטטוטורית שיסודה בהוראת ס' 2(א) לחוק שיקים ללא כיסוי, ואין היא תולדה של החלטת הבנק. ממילא, גם הסכמת הבנק להסיר את ההגבלה אינה מעלה או מורידה, שכן לא הבנק הוא שהחליט להטיל את ההגבלה.
11. הדרך היחידה בה ניתן להסיר הגבלה שהוטלה על חשבון בנק היא באמצעות הגשת ערעור לבית משפט שלום, במסגרתו מבקש בעל החשבון לבטל הבאת שיק במנין השיקים שסורבו, בהתקיים אחת מן העילות המפורטות בס' 10 (א) לחוק שיקים ללא כיסוי. המבקשת כלל לא נקטה בהליך כזה, מה גם שאין היא מבקשת את גריעתם של שיקים ממנין השיקים שסורבו. ממילא, אין לבית המשפט של פשיטת רגל כל סמכות להורות על ביטול ההגבלה.
12. ודוק: בית משפט של פשיטת רגל, גם כאשר הוא דן בהסדרי נושים, פועל לעולם בגדרו של הדין ולא מחוצה לו, והגם שנתון בידו שיקול דעת רחב בבואו להכריע בכל שאלה המתעוררת בענין פשיטת הרגל (ראה למשל ע"א 3756/02 מנס נ' הכנ"ר, פ"ד מח(4) 121), עדיין שומה עליו לפעול לפי הוראות הדין. חזקה על המחוקק שאם סבר כי קיומו של הסדר הבראה הוא עילה לביטול הגבלה שהוטלה כדין על חשבון בנק עקב משיכת שיקים ללא כיסוי, היה מקנה לבית המשפט הדן בענייני ההסדר את הסמכות להורות על ביטול הגבלה כאמור, כשם שהקנה לבית המשפט סמכויות מרחיקות לכת אחרות בכל הנוגע לחברה בהליכי הבראה. משלא עשה כן, אין זה ראוי שבית המשפט יסיג את גבולו של המחוקק.
13. אשר על כן, הבקשה נדחית.
14. המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים וכן לבנק ישראל.

ניתנה היום, ט' אייר תשע"ה, 28 אפריל 2015, בהעדר הצדדים.