14 פברואר 2016

לפני:

כב' הרשם טארק חסנין

החלטה

1. המערערת הגישה ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (ניידות) מיום 25.06.14.
2. ביום 27.05.15 התקיים דיון בעניינה של המערערת. ב"כ המערער, עו"ד ורד לוי, טענה, בין היתר, כי הוצגה בפני הוועדה תוצאות בדיקה רפואית לקביעת מוגבלות בניידות, חתומה על ידי ד"ר יחיאל גלמן (להלן: ד"ר גלמן), לפיה ליקוי המערערת מתאים לסעיף 7(ג)(2) לרשימת הליקויים.
3. עוד נטען כי על אף המסמך הנ"ל, נדחתה תביעת המערערת בטענה כי הליקוי ממנו היא סובלת אינו מופיע ברשימת הליקויים המפורטים ברשימת הליקויים, ולפיכך מסקנות הוועדה עומדות בסתירה לממצאיה.
4. ב"כ המשיב, השיב לטענה כי אכן לא קיים סעיף 7(ג)(2) בסעיפי הניידות, ועל כן יש לדחות טענה זו.
5. על סמך המידע הנ"ל, בית הדין הציע למחוק את הערעור, וב"כ המערערת נעתרה והודיעה כי היא חוזרת בה מהערעור.
6. אבהיר כבר עתה, כי רשימת הליקויים מתחילה באותיות ולא במספרים, כך לא תמצא ברשימת הליקויים סעיף 7(ג)(2) אלא סעיף א(7)(ג)(2), תחת הכותרת "שיתוקים".
7. כאמור, ד"ר גלמן שמט את האות א' בעת ציון סעיף הליקוי ואם לדייק, יוצא כי ד"ר יחיאל "טעה" בציון סעיף הליקוי במסמך הרפואי שהציגה ב"כ המערער, כשציין סעיף ליקוי שלא נמצא ברשימת הליקויים.
8. ביום 09.06.15 הגישה המערערת, בקשה לביטול פסק הדין. המערערת טענה כי על סמך המידע השגוי שמסר ב"כ המשיב לבית הדין, נעתרה היא להצעת בית הדין למחוק את הערעור, וכך נעשה.
9. המשיב מתנגד לבקשה. המשיב טען כי התנהל דיון לגופו של עניין בעניינו של המערער כשבסופו של יום נותר הצורך להתייחס למסמך הרפואי של ד"ר גלמן, כאשר המשיב טען שאין צורך בזה, מאחר ולא מדובר במסמך רפואי אלא בעמוד אחד מעמודי טופס הניידות, המוגש למשרד הבריאות. המשיב טען כי אכן לא קיים פריט ליקוי המתחיל "בספרה" וכי כל ליקוי ברשימת הליקויים מתחילה "באות".
10. המשיב עדיין טוען כי אין פריט ליקוי של 7(ג)(2) ולכל היותר יתכן ומדובר בפריט ליקוי א(7)(ג)(2).
11. המשיב הוסיף כי לאחר הדיון ומשסירב לביטול פסק הדין, הגיעו הצדדים להבנה לפיה המערערת תגיש "בקשה בהסכמה לתיקון הפרוטוקול". נוסח הבקשה המוסכמת צורף לתגובת המשיב. תחת הגשת הבקשה המוסכמת הוגשה הבקשה לביטול פסק הדין.
12. במסגרת הדיון שהתקיים בבקשה לביטול פסק הדין ביום 03.01.16, ביקש המשיב שהות בת 30 ימים להודיע עמדתו להצעת בית הדין, לביטול פסק הדין.
13. ביום 13.01.16 הודיע המשיב, שאינו מקבל את הצעת בית הדין וכי הוא חוזר על טענותיו. המשיב מפנה לפסק דין שניתן על ידי בית המשפט העליון בתיק ע"מ 6832/15.
14. בתשובה להודעת המשיב, הודיעה המערערת ביום 26.01.16 כי ענייננו שונה לחלוטין מן המקרה אשר נדון בפני בית המשפט העליון. שם דובר על פשרה בהסדר מאוזן בין צדדים, לעומת המקרה דנן, בו קובע צד אחד באופן חד משמעי כי אין ציון אשר על בסיסו קיים הערעור, קביעה זאת שומטת את הקרקע מן הערעור וממילא מביאה באופן ישיר למחיקת הערעור במלואו. המערערת מוסיפה כי מדובר בנושא שכל עניינו ותכליתו הוא הפן הסוציאלי והתמיכה בנזקק. המערערת מדגישה את זכות הגישה של האזרח לערכאות ומבהירה כי מחיקת הערעור ללא דיון לגופו מהווה עיוות דין, בו מוצאת המערערת כמונעת מדיון בעניינה ובשלילת הגישה שלה לערכאות.
15. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת המשיב ובתשובת המערערת לתגובת המשיב וכן בכלל החומר המצוי בתיק לרבות במסמך הרפואי של ד"ר גלמן וברשימת הליקויים, נחה דעתי כי דין הבקשה לביטול פסק הדין להתקבל וזאת מן השיקולים המפורטים מטה.
16. עניין לנו בערעור של מבוטח על החלטת ועדה רפואית לעררים (ניידות), מתחום הביטחון הסוציאלי. הדעת נותנת כי במקרים כגון דא, גישתו של בית הדין, וכך גם המשיב, תהיה גמישה יותר בשאלה אם לבטל פסק דין על מנת לאפשר למבוטחת להביא את עניינה להכרעה עניינית של בית הדין.
17. אין חולק כי ב"כ המערערת הסכימה להצעת בית הדין למחיקת הערעור, והערעור נמחק. אולם אין גם חולק, כי הצעת בית הדין והסכמת ב"כ המערערת בעקבותיה באו עקב הסברה כי אין ברשימת הליקויים פריט ליקוי קרוב לפריט שצוין על ידי ד"ר גלמן והוא פריט הליקוי: א(7)(ג)(2). יכול להיות, וכך הם פני הדברים, כי ד"ר גלמן טעה בציון פריט הליקוי עת שמט האות "א" ממספר הפריט. אולם, אין מחלוקת כי הכוונה של ד"ר גלמן היא לפריט הליקוי א(7)(ג)(2) אשר נמצא ברשימת הליקויים.
18. בית הדין אינו סבור כי ב"כ המשיב הטעה או התכוון להטעות את בית הדין ו/או ב"כ המערערת עת השיב כי פריט הליקוי לא נמצא ברשימת הליקויים, עובדה זו נכונה היא. אולם כאמור, אין להתעלם מכך כי ד"ר גלמן טעה בציון פריט הליקוי עת שמט האות "א" כשהכוונה לפריט הליקוי א(7)(ג)(2) שנמצא ברשימת הליקויים. מדובר בתובענה מתחום הביטחון הסוציאלי, כך שאף שלב בית הדין אינו חף מספקות, יפעל הספק לטובת המבוטח.
19. השארת פסק הדין על כנו משמעותה חסימת דרכה של המערערת לערכאה שיפוטית, תוצאה שאינה רצויה בנסיבות העניין. לא צריך להכביר מילים בדבר חשיבות זכות הגישה אל בית המשפט והדברים נכונים שבעתיים עת מדובר בנושא מתחום הביטחון הסוציאלי. בית הדין יעדיף לאפשר לבעל דין את יומו על מנת להביא את עניינו בפני בית הדין לשם בירור המחלוקת לגופא.
20. לאור המקובץ לעיל אני מורה על ביטול פסק הדין מיום 27.05.15.
21. דיון מוקדם יתקיים ביום 16.03.16 בשעה 11:20.
22. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ה' אדר א' תשע"ו, (14 פברואר 2016), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.