האם הפגיעה בכף ידה הימנית של מטפלת במשפחתון לתינוקות נגרמה לה כתוצאה מעבודתה במשפחתון – זוהי הסוגיה העומדת להכרעת ביה"ד.

הצדדים חלוקים אם הונחה תשתית עובדתית על פי תורת המיקרוטראומה.

הכרעה:

1. לאחר ששמעתי את עדות התובעת, עיינתי במסמכים שהוגשו ובחנתי את טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי יש מקום להעביר את עניינה של התובעת למומחה רפואי על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי.
2. עדותה של התובעת הייתה קוהרנטית ומהימנה והיא שבה וחזרה על גרסתה בפנינו ובפני חוקר המוסד לביטוח לאומי.
3. יציר הפסיקה, הוא פגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה: "רצף של אירועים זעירים ומבודדים בזמן, אשר כל אחד מהם הוא תאונה זעירה" (ר' בג"צ 4690/97 המוסד לביטוח לאומי נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח', נג (2) 529, ניתן ביום 25.3.1999, פורסם במאגרים האלקטרוניים). וכן:

"... קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע. הדוגמא המובאת בדרך כלל להמחשת אופן קרות הנזק האמור הינה, של טיפות מים המחוררות חור באבן עליה הן נושרות.

לגבי אותן פגיעות זעירות שהינן תוצאה של תנועות חוזרות ונישנות, אזי - התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא 'זהות במהותן' כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע." (עב"ל 313/97 המוסד לביטוח לאומי נ' אשר יניב, פד"ע לה 529, 532)אכן,

1. התובעת לא צירפה ראיות אובייקטיביות ולא העידה עדים. ברם, רשאי בית הדין לפסוק במקרה של עדות יחידה של בעל דין, כל עוד יפרט בהחלטתו מה הניע אותו להסתפק בעדות זו (סע' 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971). כך שעצם העובדה שמבוטחת התובעת את המל"ל מסתמכת רק על עדותה היחידה, אינה סותמת את הגולל על תביעתה. בנוסף לעדותה בפנינו, בהודעתה של התובעת בפני חוקר הביטוח הלאומי חזרה התובעת על גרסתה אודות שגרת יומהּ במשפחתון והפעולות שהיא מבצעת שם (נת/ 1 עמ' 1 שורות 21 -29).
2. נפסק זה מכבר כי אין לשלול אפשרות לקיומה של תשתית עובדתית בתביעת מיקרוטראומה, רק בשל העובדה שעבודתו של המבוטח הייתה מגוונת וכללה פעולות שונות באופן שגרתי. ניתן לבסס תשתית עובדתית מספיקה אם ניתן לבודד בתוך מגוון התנועות רצף או רצפים של תנועות דומות במהותן, הפועלות על אזור מוגדר בגוף, וכאשר אותו רצף משתרע על פני פרקי זמן משמעותיים (עב"ל נירה צבי –המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 11.8.2015, פורסם במאגרים האלקטרוניים).
3. התובעת ביצעה מגוון של פעולות, אולם את פעולת ההאכלה של התינוקות ניתן לבודד, כפי שיפורט לעיל.
4. לפיכך הנני קובעת כי הונחה תשתית העובדתית על פי תורת המיקרוטאומה, כפי שיפורט להלן:

א. מאז שנת 2006 התובעת עובדת במשפחתון בניהולה ובבעלותה.

ב. במשפחתון מטופלים 5 תינוקות (עמ' 7 לפרו' שורות 7 – 10 לעדות התובעת).

ג. המשפחתון עובד משעה 07.00 עד שעה 16.30 (עמ' 7 לפרו' שורות 11 – 13 לעדות התובעת).

ד. רוב הזמן עבדה התובעת לבדה (עמ' 7 לפרו' שורות 14 – 18 וכן עמ' 8 שורות 26-25 לעדות התובעת).

ה. התובעת מאכילה את התינוקות במשך שעה ורבע ביום, פעמיים ביום, תוך שהיא אוחזת כפית ביד ימין ואוחזת את התינוק ביד השנייה. תינוקות קטנים מאכילה התובעת מהבקבוקים כאשר היא אוחזת בבקבוק בתנוחת האכלה עם הזזת הבקבוק מעט (עמ' 8 לפרו' שורות 14 עד 18 לעדות התובעת).

1. עניינה של התובעת יועבר למומחה רפואי על מנת שיחווה שעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין עבודת התובעת למחלתה.
2. החלטה על מינוי מומחה תשלח לצדדים.

ניתן היום, ‏א' כסלו תשע"חׁׁ) ׁ‏19 נובמבר 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

_{שני נעמן / אסף כהן}