לפני:

כב' השופטת דגית ויסמן

החלטה

בהמשך לחוות הדעת מיום 3.3.2016, מתבקשת המומחית/ היועצת הרפואית, ד"ר אורלי פישר - תיבון, להשיב לשאלות ההבהרה הבאות:

1. האם נכון לומר שהסיבות לתחלואת הפרקינסון אינן ידועות במלואן?

לטענת הנתבע, ניתן לראות במאמרים חוזרים שגורמי הסיכון שהוכחו במובהקות סטטיסטית הם שכיחות יותר בגברים, רקע משפחתי של מחלת פרקינסון וגיל מבוגר.

2. לטענת הנתבע, במספר מחקרים ואף נכתב במנוע ספרות רפואי מקובל (UpToDate): כאשר הפרקינסון מופיע לפני גיל 50 העדויות בספרות המקצועית מובילות לכך שקיים רקע גנטי לתחלואה.

האם נכון לומר שרקע גנטי שכזה לא נבדק אצל התובע, כך שלא ניתן לשלול זאת?

3. האם נכון לומר שקריטריונים של ברדפורד היל הם המקובלים בספרות העולמית ואף בארצנו לצורך קביעת קשר סיבתי בין מחלות וגורמיהן?

4. האם נכון לומר שחוזק הקשר הסטטיסטי בספרות המקצועית הינו פרמטר מוביל לקביעת קשר סיבתי?

5. האם נכון לומר שגורמי הסיכון עומדים בקריטריון חוזק הקשר (בין השאר) של ברדפורד היל ואילו הקריטריונים הבאים שהוצעו כבעלי ספק חיובי: עצירות, שינויים במצב הרוח ונטילת טיפול לדיכאון וחרדה (קיים אצל התובע), חשיפה לחומרי הדברה (קיים אצל התובע), היפרליפידמיה (קיים אצל התובע), מגורים באזורים כפריים (קיים אצל התובע) – אינם מוגדרים כבעלי קשר סיבתי ברור?

6. האם תסכימי שבדיון שנערך במרכז הלאומי לבקרת מחלות מקצוע ביום 15.1.2015, שדן בדבר הקשר הסיבתי שבין פרקינסון למחלת מקצוע, לחשיפה לחומרי הדברה, תוך סקירת הספרות המקצועית הרלוונטית, הגיעו למסקנה לפיה: "בשלב זה של המידע הטוקסיקולוגי/ תעסוקתי לא עומדים לרשותנו כלים ברורים ו/או עודיות מובהקות כדי לקשור קשר סיבתי בין חשיפות תעסוקתיות לממיסים, חומרי הדברה ומתכות לבין הופעת מחלת הפרקיסון"?

7. האם לאור העובדה שמדובר במחלה שגורמיה אינם ידועים לגמרי, כאשר בקרב הגורמים האפשריים שטרם הוכחו באופן ברור ישנן גם מספר אפשרויות בנ"ל שאינן קשורות תעסוקתית, ואף בדיון המקצועי בנושא לא נמצא קשר סיבתי מספק מבחינת מובהקות סטטיסטית – הנך מסכימה שאכן ניתן להסיק שבין תחלואת הפרקינסון וחשיפותיו התעסוקתיות בלבד של התובע, קיימת מידת סבירות לקשר סיבתי שפחותה מ – 50%?

המומחית מתבקשת להשיב לשאלות שלעיל תוך 30 ימים.

עיון – 25.10.16.

ניתנה היום, ט"ו אלול תשע"ו, (18 ספטמבר 2016), בהעדר הצדדים.