טוען...

החלטה שניתנה ע"י דניאל בן טולילה

דניאל בן טולילה30/09/2014

בפני כב' השופט דניאל בן טולילה

המאשימה

מדינת ישראל

ע"י ב"כ עו"ד גנית אטיאס

נגד

הנאשם

עומר שואהין (עציר)- בעצמו

ע"י ב"כ עו"ד יחיא סעדה

<#1#>

פרוטוקול

ב"כ הנאשם:

הנאשם מודה בכתב האישום.

<#2#>

הכרעת דין

על יסוד הודאת הנאשם, הנני מרשיע אותו בעבירה של כניסה לישראל שלא כדין בהתאם להוראת סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ו' תשרי תשע"ה, 30/09/2014 במעמד הנוכחים.

דניאל בן טולילה , שופט

ב"כ המאשימה טוענת לעונש:

מגישה גיליון הרשעות קודמות ומאסר מותנה [הוגשו וסומנו במ/1-במ/2].

מגישה טיעונים בכתב, אבקש לציין בקצרה כי אין כל סיבה עפ"י דין להאריך את המאסר המותנה. מפנה לפסיקה הרלוונטית.

ככל שיהיה צורך אשלים טיעוניי לאחר טיעוני חברי.

ב"כ הנאשם טוען לעונש:

אני סבור שהמקרה דנן שמובא היום לפתחו של בית המשפט נופל בגדר החריגים בהם בית המשפט מתבקש להורות על הארכת המאסר המותנה העומד ותלוי כנגד הנאשם.

לגבי עברו הפלילי של הנאשם- מתוך עיון בעברו אנו למדים שבעבר הנאשם יש לו רישום פלילי אחד וזאת בגין שתי כניסות בלבד, כך שהוא הועמד לדין בגין שתי כניסות ולא בגין שלוש כניסות כפי שהמשטרה פועלת בהתאם לנהליה. אני קורא את גזר הדין הקודם ויש כתב אישום מתוקן, אני יכול להניח שהייתה עבירה נוספת שהורדה או כניסה נוספת שהורדה, כך שאין טיעון במלוא העוז שהייתה חריגה מהכללים של המשטרה, אך יחד עם זאת אני מבקש מבית המשפט להסתכל על כך שבסופו של יום הוטל על הנאשם בגלגול הקודם 40 ימי מאסר בפועל בגין שתי כניסות בלבד. היום הנאשם צריך לתת את הדין בגין כניסה נוספת. 40 יום שווה לעונש שמטילים על כל אחד שמבצע את מה שהנאשם הזה ביצע.

הנאשם נמצא במעצר קרוב ל-30 ימים, מדובר בתקופה לא מבוטלת. אם בית המשפט מורה על הארכת המאסר המותנה, אין משמעות הדבר שהנאשם יוצא פטור בלא כלום, הוא ישב תקופה רצינית של 30 ימים.

אני מבקש להגיש חומר רפואי, הנאשם סובל ממצב רפואי קשה ואני מציג את המסמכים אשר מדברים על תאונת דרכים שהנאשם עבר. עיקר הפגיעה שהייתה לנאשם הייתה בראש ובפנים ובעקבות תאונה זאת הנאשם איבד את הכרתו והוא עבר ניתוח בראש. בית המשפט יכול להתרשם מהפגיעה שניכרת על פניו של הנאשם בעין ימין והנאשם מתעתד להמשיך ולטפל בעין, וביום כיומיים, ביום 2.10.2014, יש לו תור לניתוח או בדיקה בבית החולים בירושלים. ברור שהמצב הרפואי הוא לא אופטימלי והוא גרוע ביותר, הנאשם צריך טיפול. אחת הסיבות שגרמו לנאשם להיכנס לישראל ללא היתר זה להביא פרנסה וכסף לו ולבני משפחתו וגם על מנת לממן את ההוצאות הרפואיות לטיפול שלו וכידוע במקום מגוריו הטיפולים לא מכוסים והוא צריך להביא את הכסף בעצמו. לא הייתה בפניו דרך כלשהי אלא לעבוד בישראל חרף האיסור והסיכון הכרוך בכך. בלא מעט מקרים טענתי לגבי תושבי שטחים שעצם הכניסה שלהם למדינת ישראל יש בה קרבה מסוימת להגנת הכורח, במקרה זה לאור המצב הרפואי זה מקרב אותנו לסייג הפלילי הזה, בן אדם צריך לקבל טיפול רפואי או שהוא יישאר בשטחים וימשיך לסבול.

הנאשם הוא אב לשתי ילדות שצריך לפרנסן ובעברו אין לו עבירות אחרות. גם הפעם מדובר בכניסה וכל עוד לא הוכח אחרת, הטיעון צריך להתקבל שהמטרה של כניסתו למדינת ישראל זה אך ורק על מנת לחפש פרנסה לו ולבני משפחתו.

שיקול נוסף בגינו אנו מבקשים להאריך את התנאי הוא אורך התנאי, מדובר בתנאי ארוך של 4 חודשים, בית המשפט צריך להסתכל על התוצאה הסופית של גזר הדין. אם בית המשפט יפעיל את התנאי, התוצאה שבגין כניסה אחת הנאשם יישב במאסר בפועל 4 חודשים. האם זה נכון וצודק בנסיבות העניין? בוודאי שלא. העובדה שהוא שהה תקופה של 30 ימים צריכה להקל על בית המשפט ולהאריך את התנאי.

העבירה במקרה זה בוצעה לקראת סיום תקופת התנאי ויש בכך שיקול לקולא, תקופת התנאי הייתה לשלושה חודשים לתקופה של 3 שנים, ולקראת סוף שלוש השנים האלה העבירה הזאת בוצעה וזה מלמד שלכאורה הנאשם מנסה לשמור על עצמו אך הנסיבות היו קשות יותר ממנו.

הנאשם היה מקבל אישור להיכנס לישראל לצורך טיפולים רפואיים.

אני מפנה את בית המשפט להלכה הידועה והיא הלכת פראג'ין, גולת הכותרת של אותה הלכה זה הענישה האינדיווידואלית, אני מופיע כל יום בבית המשפט ואני מגיע להסכמות כי זה מה שצריך לעשות. את ההלכה הזאת צריך שתקבל ביטוי מתישהו. זה המקרה שבית המשפט צריך להפעיל שיקול דעת ולבחון את נסיבותיו האישיות של הנאשם ולסטות מרף הענישה של מותב זה ושל מותבים אחרים.

אני מגיש שני פסקי דין בהם בית המשפט מצא לנכון להורות על הארכת מאסר מותנה.

אנו נמצאים מס' ימים לפני חג הקורבן וגם זאת נסיבה שאם אנו מצרפים אותה לשאר הנסיבות שפירטתי יש לתת לה משקל. אנו נמצאים יומיים לפני הבדיקה בירושלים. אנו מבקשים את רחמי בית המשפט ולהורות על הארכת המאסר המותנה שתלוי ועומד כנגדו.

הנאשם:

אני בן 26, באתי על מנת להביא כסף לצורך הניתוח ואמרתי שאחרי זה אני אוציא אישור. אני נשוי ויש לי שתי ילדות ואני מניח שאני אקבל אישור.

<#4#>

החלטה

גזר הדין יינתן בהמשך היום.

שב"ס מתבקש להותיר את הנאשם בהיכל בית המשפט ולהביאו בהתאם לקריאה של בית המשפט לצורך הקראת גזר הדין.

<#5#>

ניתנה והודעה היום ו' תשרי תשע"ה, 30/09/2014 במעמד הנוכחים.

דניאל בן טולילה , שופט

<#9#>

החלטה

בשל הימשכות תיקים אחרים שקבועים למותב זה היום, מתן גזר הדין יידחה למחר, 1.10.2014 בשעה 13:00.

הנאשם יובא באמצעות שב"ס.

<#10#>

ניתנה והודעה היום ו' תשרי תשע"ה, 30/09/2014 במעמד הנוכחים.

דניאל בן טולילה , שופט

החלטות נוספות בתיק
תאריך כותרת שופט צפייה
18/09/2014 החלטה שניתנה ע"י דניאל בן טולילה דניאל בן טולילה צפייה
30/09/2014 החלטה שניתנה ע"י דניאל בן טולילה דניאל בן טולילה צפייה
01/10/2014 הוראה למאשימה 1 להגיש כתב אישום מתוקן דניאל בן טולילה צפייה
צדדים בהליך
תפקיד שם בא כוח
מאשימה 1 מדינת ישראל איה קמושוביץ' (מרקוביץ')
נאשם 1 עומר שואהין (עציר) יחיא סעאדה