1 . לפני בקשת הנתבעת/ המבקשת להעברת מקום הדיון לעיר אילת שכן התאונה נשוא התביעה התרחשה במלון מגי'ק סנרייז שבעיר אילת והנתבעת עצמה מתגוררת בעיר אילת.

2. לטענת התובעת/ המשיבה משתבעה גם את המבטחת של הנתבע 1 הרי שמעונה הרשמי הוא בעיר פתח תקווה השייכת למחוז מרכז, ועל כן רשאית היתה להגיש תובענה זו בכל בית משפט במחוז מרכז, לרבות בית משפט לתביעות קטנות בראשון- לציון.

בתגובה טענה הנתבעת/ המבקשת כי התובעת הוסיפה את הנתבעת 2 רק בכדי "לקנות" סמכות מקומית כיון שמקום מושבה היא בעיר פתח תקווה.

3. תקנה 2 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) התשל"ז – 1976 קובעת:

"תביעה תוגש לבית המשפט שאזור שיפוטו הוא אחד המקומות המנויים להלן, והוא על אף האמור בכל הסכם שבין בעלי הדין; ואלה הם:

(1) מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע;

(2) מקום יצירת ההתחייבות;

(3) המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות;

(4) מקום המסירה של הנכס;

(5) מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים;

(6) בתביעה שכנגד - מקום הגשת התביעה המקורית."

בע"א 6920/94 יאיר לוי נ' צבי פולג ואח' (פורסם בנבו), קבע בימ"ש:

"במדינה קטנה כמדינתו ממילא אין לייחס משמעות מופרזת לשאלה אם תובענה פלונית מוגשת בתחום סמכותו המקומית של בימ"ש זה או אחר".

זאת ועוד, המדיניות שנפרסה כחוט השני בפסיקה קובעת כי יש לפרש את עניין סמכות השיפוט המקומית בצורה מרחיבה.

4. יתירה מכך, יש ליתן גם את הדעת לשיקולי יעילות המערכת ולכך כי הדיון כבר נקבע בבית משפט זה, וכן שהעברת הדיון לבימ"ש אחר תביא לתוצאה בלתי רצויה של הארכת מועד הדיון, במיוחד כאשר תיק זה מתנהל בבימ"ש לתביעות קטנות שמהותו מאפשר הליך מהיר ויעיל.

לסיכומו של דבר, הבקשה להעברת הדיון לבימ"ש באילת נדחית בזאת.

איני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ו טבת תשע"ה, 17 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.