16 ספטמבר 2019

לפני:

סגנית הנשיאה, השופטת רוית צדיק

החלטה

1. טרם שמיעת הטיעונים לעונש הגיש הנאשם בקשה להפנותו לקבלת תסקיר שירות מבחן לצורך בחינת האפשרות של ביטול העבירות בהן הורשע.

2. לטענת הנאשם מדובר בעבירה מנהלית של העסקה ללא היתר , עבירה ראשונה ויחידה אותה בצע כאשר מעורבותו בהעסקת העובד אשר הועסק בהיקף שעות מצומצם של מספר שעות בשבוע , הייתה נמוכה . עוד נטען כי הנאשם הוא אדם נורמטיבי ללא כל עבר פלילי אשר תורם למדינה במגוון פעלויות כגון: שירות סדיר משך 5 שנים כקצין בחחיל הים, התנדבות בארגון סימני המסחר הבינלאומי (Unreal), התנדבות בעמותת "שיעור אחר" הפועלת לקידום שוויון הזדמנויות ועידוד מעורבות הציבור במערכת החינוך, התנדבות בתנועת הצופים העבריים, התנדבות בעמותת "עזרה בדרך" אשר מטרתה לסייע בבעיית הבדידות של הקשישים.

3. הנאשם הוסיף וטען כי הוא עורך דין בכיר במשרדו בעל וותק של 24 שנים בתחום הקניין הרוחני המייצג לקוחות בינלאומיים וישראלים בארץ ובחו"ל. בשל אופי עיסוקו נוסע הוא באופן קבוע לחו"ל לכנסים ופגישות ובעיקר לארה"ב על כן, הרשעתו בעבירה מסוג עוון עלולה לחבל בחידוש הויזה לארה"ב ובכך לאיין יכולתו לספק שירותיו ללקוחותיו בחו"ל ולהשתתף בכנסים שונים. כתוצאה מכך ,עלולה להיפגע עתידו המקצועי באופן בלתי מידתי, הואיל ופגיעה בהכנסותיו ורווחיו עבור החברה עלולה להוביל לפיטוריו ולפגוע במעמדו כעורך דין מוביל בתחומו. עוד נטען כי הנאשם החל הליך מיון לבחינת תפקיד ראש רשות הפטנטים או לתפקיד של פוסק בקניין רוחני ברשות הפטנטים, והרשעתו תפסול את מינויו לתפקידים האמורים בשירות המדינה. משהשפעת ההרשעה על פרנסתו מעמדו ואפשרותו להתקדם במסלול חייו עלולה להיות בלתי מידתית והרסנית בהשוואה לחומרת העבירה, משאין חשש להישנות העבירה, לאור אופיו של הנאשם ופעילותו הציבורית העניפה, ראוי להפנות את הנאשם לקבלת תסקיר שירות מבחן על מנת לבחון את ביטול הרשעתו.

4. לטענת המאשימה יש לדחות את הבקשה נוכח אופיה הכלכלי של העבירה והמסר המרתיע אותו בקש המחוקק להעביר בפרט לאור הלכת חדוות הורים על פיה עבירות של העסקת עובדים זרים מחייבות הרשעה וענישה מוחשית בעלת אופי כלכלי. משעה שהתסקירים בעניינם של מורשעים בעבירות בהן הורשע המבקש הינם תמיד חיובים וכוללים המלצה של אי הרשעה או ביטולה, התוצאה היא כי אין בתסקיר שירות המבחן כדי ליתן "ערך מוסף" שהינו בתחום מומחיותו.

5. עוד נטען כי נסיבותיו האישיות של הנאשם ורקע נתוניו יובאו במסגרת השיקולים לעונש עם זאת, המאשימה סבורה כי בעבירות מסוג זה אשר הוכרו כ"מכת מדינה" יש ליתן משקל מועט לעברם הנקי של הנאשמים ולאורחות חייהם הנורמטיביים של המורשעים. כמו כן הימנעות מהרשעה על יסוד צפי לפגיעה בלתי פרופורציונאלית יש להוכיח באופן וודאי ואין להסתפק באמירה כללית בדבר פגיעה צפויה. עוד נטען כי משעה שהעבירה בה הורשע הנאשם היא עבירה בה הקורבן הוא הציבור ולא הפרט, כאשר מטרת הענישה בעבירה מסוג זה היא הרתעת הרבים ,יש לדבוק בהרשעה גם במחיר של שיקום הנאשם. המאשימה הוסיפה וטענה כי לא הובא אף מקרה בו נדחתה בקשה לקבלת ויזה לארה"ב בשל הרשעה בעבירה מסוג זה וממילא טענה זו נדחתה על ידי בית הדין הארצי. אשר לבקשת הנאשם להתמנותלראש רשות הפטנטים, לא צורף הנספח הרלוונטי התומך בטענת התובע וכעולה מחוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט- 1959, ונוהל התאמת מועמד למשרה ציבורית ,קיימים כללים ברורים והבנית שיקול דעת בכל הקשור לקליטת מועמדים בעלי עבר פלילי או משמעתי למשרה בשירות המדינה. לפיכך אין בהרשעה בפלילים כדי לחסום דרכו של הנאשם באופן אוטומטי מלהתמודד על המשרה. עוד נטען כי משעה שהנאשם לא הפנים את חומרת העבירה ולא נטל אחריות על מעשיו או הביע חרטה אין מקום לשלוח לקבלת תסקיר שירות מבחן אשר נעשה רק ביחס לנאשם אשר נטל אחריות על מעשיו.

6. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ושמעתי טיעוניהם שוכנעתי כי דין הבקשה להדחות, ואפרט.

הסמכות לביטול הרשעה בשלב בו מצוי ההליך, הוסדרה בסעיף 192א' לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 הקובע כדלקמן:

"הרשיע בית המשפט את הנאשם, ולפני מתן גזר הדין ראה שיש מקום לתת לגביו צו מבחן או צו שירות לתועלת הציבור, ללא הרשעה, או לצוות כי הנאשם ייתן התחייבות להימנע מעבירה, כאמור בסעיף 72(ב) לחוק העונשין, בלא הרשעה, רשאי הוא לבטל את ההרשעה ולצוות כאמור".

7. סעיף 71א' לחוק העונשין, תשל"ז-1977 קובע כי:

"(א)בית משפט שהרשיע אדם ולא הטיל עליו עונש מאסר בפועל, רשאי, במקום כל עונש אחר או בנוסף עליו, לחייבו בצו שיעשה, בשעות הפנאי שלו וללא שכר, פעולה או שירות לתועלת הציבור או הזולת (להלן, בסימן זה - שירות לציבור), למשך תקופה, למספר שעות ובהתאם לתכנית, הכל כפי שיקבע בית המשפט בצו; לצו כאמור ייקרא להלן "צו שירות".

(ב) מצא בית המשפט שנאשם ביצע עבירה, רשאי הוא לתת צו שירות גם ללא הרשעה, בנוסף למבחן או בלעדיו, ומשעשה כן יהיה דינו של צו השירות,

לענין סעיף 9 לפקודת המבחן [נוסח חדש], תשכ"ט–1969, כדין צו מבחן.

(ג) בית המשפט לא יתן צו שירות אלא לאחר ששוכנע על פי תסקיר של קצין מבחן שנעשו סידורים על פי תכנית מפורטת שיאפשרו לנידון לעשות את השירות".

8. הלכה פסוקה וידועה היא כי "מי שהובא לדין ונמצא אשם, יורשע בעבירות שיוחסו לו" (ע"פ 2513/96 מדינת ישראל נ' שמש, פ"ד נ(3) 682, 683 (1996); ע"פ 2669/00 מדינת ישראל נ' פלוני, פ"ד נד(3) 685, 689 (2000); ע"פ 5985/13 הראל אבן נ' מדינת ישראל (2.4.14).

בפסק הדין בענין תמר כתב קבע בית הדין הארצי כי "המבחן ללא הרשעה הינו חריג לכלל, שכן משהוכח ביצועה של עבירה יש להרשיע את הנאשם וראוי להטיל אמצעי זה רק במקרים יוצאי דופן, שבהם אין יחס סביר בין הנזק הצפוי לנאשם מו ההרשעה לבין חומרתה של העבירה" (ע"פ 2083/96 כתב – מדינת ישראל, פ"ד נב(3) 337, 341 (1997)). עוד נקבע בפסק הדין כי "המנעות מהרשעה אפשרית בהצטבר שני גורמים: ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם, ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים" (שם, בעמ' 342).

בעניין 49909-12-15 אייל קישון נ' מדינת ישראל, מיום 19.12.17 חזר וקבע בית הדין הארצי כי-"הסמכות להימנע מהרשעה או לבטלה "מופעלת על ידי בתי המשפט במשורה, תוך שמירת נקודת המוצא כי אדם אשר הוכחה אשמתו בהליך פלילי - יש להרשיעו בדין. הרשעה מהווה פועל יוצא מהפרת הנורמה הפלילית ומסייעת למיצוי ההליך הפלילי ותכליותיו. יישום נקודת המוצא מאפשר הליך אכיפת חוק תקין ושוויוני. בנוסף, הקפדה על עצם ההרשעה נדרשת לצורך העברת המסר ההרתעתי הרצוי..." (עניין חדוות הורים). בהתאם, הסמכות לביטול ההרשעה תופעל בנסיבות בהן עלול להיווצר פער בלתי נסבל בין עוצמת הפגיעה של הרשעה פלילית בנאשם האינדיבידואלי לבין התועלת שתצמח לחברה ולאינטרס הציבורי מקיומה של הרשעה".

כמו כן בעניין ע"פ (ארצי) 33112-09-15 מדינת ישראל – זלקינד (ניתן ביום 5.7.17),קבע בית הדין הארצי כי-"...במרבית המקרים מבצעי עבירות אלה הם אנשים נורמטיביים. עם זאת, בשים לב לאופיין הכלכלי, הן מחייבות ככלל הרשעה וענישה מוחשית בעלת אופי כלכלי. ענישה ללא הרשעה פוגעת באפשרות להשיג את התכלית העומדת בבסיס העבירות הללו, שהיא לעקור מן השורש את התופעה הפסולה של העסקת עובדים זרים ללא היתר, ובניגוד ליתר הוראות החוק. מקובלת עלינו טענת המערערת בהקשר זה, לפיה, בשל אופיין ותוצאותיהן של העבירות הכלכליות כפי שנקבעו בחוק עובדים זרים, יש להיזהר במתן משקל יתר לעברם הנקי ואורחות חייהם הנורמטיביים של מי שמואשם בהן, ומנגד, על מנת להבטיח את עקרון אחידות הענישה ואת שיקולי ההרתעה והגמול, יש ליתן משקל רב יותר לאופיין של העבירות, נסיבותיהן ותוצאותיהן".

יצויין כי יש לזכור כי בין החריגים לכלל בהם תופעל הסמכות לביטול ההרשעה הוא מקרה בו "עלול להווצר פער בלתי נסבל בין עוצמת הפגיעה של הרשעה פלילית בנאשם האינדיבידואלי לבין התועלת שתצמח לחברה ולאינטרס הציבורי מקיומה של הרשעה" (ע"פ 5102/03 מדינת ישראל נ' קליין (ניתן ביום 4.9.07 ).

9. יישום ההלכה הפסוקה על נסיבות המקרה הספציפי אשר לפניי מעלה כי אכן הנאשם הביע חרטה על מעשיו , בניגוד לטענת המאשימה. עם זאת לא הוכח ולא הוצגה ראשית ראייה ממנה ניתן לדלות מידע אשר להתמודדות הנתבע בתפקידים ממשלתיים ברשם הפטנטים. ערה אני לדברי הנאשם בדיון אשר התקיים ביום 18.7.19 (עמ' 22 לפר' ש' 13-18) בו הביע חרטה על מעשיו , שטח את משך הזמן בו מתנהל ההליך (החל משנת 2014) וטענתו לפגיעה עתידית בסיכויו להתמנות לאחד התפקידים ברשם הפטנטנים . אולם , משלא הוצגה ראשית ראיה ולו לכאורה כי אכן ננקטו צעדים כלשהם להתמנות לתפקיד מבין התפקידים הנטענים, ומשעה שאין בעובדה כי עמיתיו למשרד התמנו לתפקידים בכירים ברשם הפטנטים כדי ללמד על בחירת הנאשם לעתיד לבוא , התוצאה היא כי טיעון זה הועלה באופן כללי מבלי ללמד על הפגיעה העתידית בעיסוקו של הנאשם.לכך מצטרפת העובדה כי אכן בהתאם לנוהל בחינת התאמת מועמד למשרה בשירות המדינה (מיום 13.1.2015), ככל שיתמודד הנאשם על משרה מבין המשרות הנטענות , ישנה התייחסות בנוהל להרשעה בה הורשע המועמד תוך עריכת איזון בין המשרה העתידית לחומרת העבירה. ממכלול הנתונים מצטיירת תמונה על פיה לא הוכח אותו פער בלתי נסבל בין עוצמת הפגיעה כתוצאה מההרשעה הפלילית, ובין התועלת אשר תצמח לחברה ולאינטרס הציבורי מקיום ההרשעה.

10. זאת ועוד. לא מצאתי ממש בטענת הנאשם כי ההרשעה תפגע בסיכוייו לקבלת אשרת כניסה לארה"ב הואיל ולא צורף דבר לתמיכה בטענה ולמעשה מדובר בטענה כללית ומעורפלת היפה לכל תיק ותיק מסוג זה, המתנהל בבית הדין. בהתאמה , אין כל ראיה ולו לכאורה לעניין הפגיעה הכלכלית הנטענית בפרנסת הנאשם והאפשרות כי יפוטר כתוצאה מכך , היא בגדר אפשרות תאורטית אשר אינה מלמדת על מידת הפגיעה התעסותית או הכלכלית בנאשם ולמעשה לא הונחה תמונת מצב קונקרטית באשר לפגיעה הכלכלית והתעסוקתית והשפעתה על מארג חיי הנאשם. עוד אוסיף כי לא נעלמה מעיניי תרומתו הרבה של הנאשם למדינה ולחברה אולם, אין בכך כדי להוות שיקול לסטייה מהכלל המחייב הרשעה אולם, יש בכך כדי להוות שיקול בקביעת העונש.

11. לאור האמור לעיל, התוצאה היא כי הנאשם לא הרים את הנטל לשכנע כי יש לחרוג בעניינו מהכלל המחייב הותרת ההרשעה ונקיטת מסלול החורג מהכלל קרי, ביטול ההרשעה.בהתאם להלכה הפסוקה נוכח אופי העבירה ומשמדובר בעבירה כלכלית , יש לנהוג זהירות רבה ממתן משקל יתר לעברם הנקי ואורחות חייהם הנורמטיבי של המורשעים . על כן משטענות הנאשם לא הוכחו ומשמבוססות הן על מצב תיאורטי אשר ספק האם יתרחש הוא, אין כל מקום להפנות את הנאשם לתסקיר שירות מבחן.

12. סוף דבר - הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ט"ז אלול תשע"ט, (16 ספטמבר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.