לפני:

כב' השופטת אורית יעקבס

החלטה

1. בתאריך 23/3/16, הגיש הנתבע בקשה (להלן:"הבקשה") להפניית שלוש שאלות הבהרה למומחית אשר מונתה על ידי ביה"ד -ד"ר אורלי תיבון-פישר - רופאה תעסוקתית (להלן:"המומחית").

2. בתאריך 28/3/16, הגיש התובע את תגובתו לבקשה (להלן:"התגובה"), במסגרתה הבהיר מדוע הוא מתנגד להפניית שאלות הבהרה מס' 1 ומס' 2 ואינו מתנגד להפניית שאלת הבהרה מס' 3.

3. בתאריך 10/5/16, הגיש, הנתבע, את התייחסותו לתגובת התובע ובמסגרתה הבהיר מדוע הוא עומד גם על הפניית שתי שאלות ההבהרה הראשונות.

4. רקע

א. בבסיס הבקשה עומדת תביעתו, של התובע, כנגד החלטת הנתבע מיום 25/2/14, בענין תביעתו להכיר במחלת הריאות ממנה הוא סובל, לטענתו, כמחלת מקצוע הקשורה לעבודתו, רבת השנים, כפחח במוסך לפחחות ולצבע.

ב. בתאריך 16/9/15, בסיומה של ישיבת ההוכחות, לאחר שהתובע נחקר על תצהיר עדותו הראשית וכן לאחר שמעסיקו - מר דורון אילן נחקר על ההודעה שמסר לחוקר הנתבע, הגיעו הצדדים להסכמה בדבר מינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין

ג. בתאריך 21/9/15, לאחר שמלוא החומר הרפואי של התובע התקבל, מונתה המומחית, על מנת שתחווה דעתה בקשר לשאלות הבאות:

1. מהן המחלות או הליקויים שמהם סובל התובע בריאות?

2. האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקויים מהם הוא סובל? גם החמרת מצב הליקויים עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.

3. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחית קשר סיבתי בין העבודה לליקויים, היא מתבקשת להשיב על השאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקויים, דהיינו:

האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקוייו של התובע עקב עבודתו נגרמו על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקוייו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).

4. ככל שהמומחית תשיב על השאלה הקודמת בחיוב, היא מתבקשת להשיב על השאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקויים ביחס לגורמים האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקוייו של התובע?

(השפעה משמעותית על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).

ד. בתאריך 22/2/16, התקבלה חוות דעתה של המומחית, במסגרתה, השיבה כך:

1. התובע סובל מאסתמה, שאובחנה על ידי רופא ריאות לפי שילוב של תלונות אופייניות, ממצאים בבדיקה גופנית ומבחן תגר מטכולין חיובי "חזק" (בריכוז נמוך בסדר גודל מהדרוש לאבחנת אסתמה).

2. אסתמה אובחנה בתובע לאחר כ- 20 שנות עבודה במוסך לפחחות וצביעת רכב, בחשיפה לחומרים מגרים ולאלרגנים המצויים במוסכים כאלה. תנאי העבודה שתוארו חשפו אותו לגורמי סיכון מוכרים לאסתמה, ללא אמצעים לצמצום חשיפה, אלא תוך שימוש באוויר דחוס, שהגביר את פיזור האבק בסביבת העבודה. לפי התיעוד הרפואי, לא היתה ידועה אצל התובע אסתמה קודם לעבודתו כמתואר. במאמר סקירה נרחב של Antonini אודות השפעות עבודה בריתוך על בריאות רתכים, מצוטטים מחקרים שונים שהדגימו סיכון מוגבר לאסתמה תעסוקתית בקרב רתכים. להערכתי, ניתן לקבוע בסבירות מעל 50% קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע במוסך דורון לפחחות וצביעת רכב, לבין מחלת האסתמה שאובחנה אצלו.

3. החשיפה התעסוקתית היומיומית והמתמשכת של התובע לאלרגנים ולחומרים מגרים במוסך, היוותה, לדעתי, מקור סביר לאינספור פגיעות זעירות, בלתי מורגשות, אשר במצטבר יצרו נזק שבא לידי ביטוי

קליני במחלת האסתמה של התובע.

4. גורם הסיכון האישי היחיד למחלת האסתמה, שתועד אצל התובע, הוא עישון. לדעתי, השפעתם של תנאי העבודה, לעומת השפעת גורמים אישיים ידועים (כגון עישון) ובלתי-ידועים (כגון רקע גנטי), היתה משמעותית. בניסיון להמחיש את חשיבותה במושגים מספריים, אני מעריכה כי שיעור השפעתם של תנאי העבודה עלה על 20%.

ה. חוות הדעת של המומחית נשלחה לצדדים וניתנה להם הזדמנות להגיש בקשות להפניית שאלות הבהרה.

ו. בתאריך 23/3/16, הגיש הנתבע, כאמור ברישא של החלטה זו, את הבקשה.

5. להלן המסכת העובדתית המוסכמת שהועברה למומחית:

א. התובע, יליד 1978, עבד כפחח במוסך דורון משנת 93 (עת היה כבן 15) ועד לאוקטובר 2013, קרי - כעשרים שנה כאשר היקף עבודתו היה 6 ימים בשבוע כ - 8 שעות כל יום כשמידי פעם עבד אף שעות נוספות.

ב. מוסך דורון בו עבד, התובע, נמצא במבנה המשתרע על שטח של כ - 700 מ"ר ויש בו אזור של צביעה ואזור של פחחות.

ג. המוסך נמצא על כביש ראשי באזור התעשיה בטבריה.

ד. לצורך ביצוע תפקידו השתמש התובע בכלים כמו רתכת 2CO, דיסק, מלטשת, ברנר, אקדח לחץ אוויר וחומר פחחים.

ה. במסגרת עבודתו, יישר התובע חלקי רכב והרכיב חלקי חילוף, עסק בהרכבות, יישורים, פירוקים ומתיחות.

ו. היו ימים בהם השחיז התובע, חלקי רכב למשך מספר דקות, למספר פרקי זמן והיו ימים ספציפיים בהם השחיז זמן רצוף ארוך יותר של עד שעתיים אך אלו היו ימים נדירים.

ז. במוסך עבדו 5 בעלי מקצוע, חלק מהם פחחים וחלק צבעים, אשר גם הם ביצעו עבודות שבמהלכם נוצר אבק כזה או אחר.

6. הבקשה

ואלו שלוש שאלות ההבהרה, שהנתבע מבקש להעביר למומחית:

א. האם אבחנה של אסטמה שנעשתה על סמך תלונות , ממצאים קליניים ותגר מטכולין חיובי אצל מעשן תאמת אבחנה של אסטמה תעסוקתית?

ב. האם בלי בירור שיכלול טלאי טסט, מבחן עבודה (הרחקה), פיק פולומטר (PEFEER) בזמן עבודה יש מקום לאבחן כי המדובר באסטמה תעסוקתית?

ג. מה היה חלקו של העישון בגרימת מחלת התובע?

7. התגובה

ואלו הטעמים בשלהם התנגד התובע להפניית שאלת הבהרה מס' 1 ושאלת הבהרה מס' 2:

א. מדובר בשאלות תיאורטיות גרידא, לא רלוונטיות, ווכחניות ואשר אין בהן כדי לקדם את הדיון בתיק.

ב. שאלה מס' 1 עניינה עצם האיבחון של האסטמה האם "על בסיס תעסוקתי" או "על בסיס עישוני", כך גם שאלה מס' 2, כאשר עניינים אלו קיבלו מענה ברור בחוות דעתה של המומחית, אשר קבעה כי מדובר באסטמה, מבלי להיכנס לאבחנות המלאכותיות שמבקש הנתבע לעשות.

8. התגובה

בתגובתו עמד הנתבע על בקשתו להפניית כל שאלות הבהרה מהטעמים הבאים:

א. דרך המלך, בהתאם להלכה הפסוקה, להתיר הפניית שאלות הבהרה, גם אם קיים ספק בדבר רלוונטיות של שאלה כזו או אחרת.

ב. שאלות הנתבע התבקשו לא מתוך רצון להתווכח עם המומחית, אלא מתוך חשיבות עיקרון הירידה לחקר האמת ולאחר שהנתבע קיבל ייעוץ רפואי בנוגע לסוגיות המועלות בבקשות ההבהרה שביקש להפנות.

ג. חובה על הנתבע, כבעל דין, לבקש הסברים מהמומחית לפשר קביעתה כי קיים קשר סיבתי בין מחלת התובע לבין עבודתו וזאת לנוכח העובדה כי מבחן המטרוכלין, שעבר התובע, יצא חיובי, כפי שקורא אצל מעשן כבד.

ד. המבחנים שאוזכרו בשאלת הבהרה מס' 2, הינם מבחנים מקובלים לצורך קביעת קשר סיבתי באסטמה תעסוקתית ואין ספק שהם לא נעשו לתובע ולכן, סבור הנתבע, כי קביעתה של מומחית, דורשת הסבר.

ה. מבחן הריחוק מהעבודה, במקרה של אסטמה תעסוקתית, הוא, בד"כ, כלי עזר אובייקטיבי לבדיקת קשר סיבתי והוא הכרחי לצורך עצם קביעת קיומו של קשר שכזה, בייחוד אצל מעשן כבד.

9. הכרעה

ראשית יצויין כי מטרתה של הפניית שאלות הבהרה למומחה בית הדין, להבהיר דברים שלא היו ברורים בחוות דעתו, וכן ליתן לבית הדין את מלוא הכלים המקצועיים/רפואיים המלאים כדי להכריע בתביעה.

שנית ולגופה של הבקשה הריני קובעת כי לאחר שעיינתי בחוות דעתה של המומחית, ונתתי דעתי למסכת העובדתית שעמדה בבסיס החלטת המינוי של המומחית הואיל ומצאתי טעם בטעמים שפירט הנתבע בהתייחסותו לתגובת התובע וכן התרשמתי כי תשובות המומחית לשאלות ההבהרה שהתבקשו יסייעו בידי בית הדין להכריע בתביעה, החלטתי להעתר לבקשה.

לפיכך מתבקשת המומחית להשיב על שלוש שאלות ההבהרה שפורטו בסעיף 6 דלעיל.

10. המומחית מתבקשת לעשות מאמץ להשיב על השאלות הנ"ל בתוך 30 יום מיום שתומצא לה החלטה זו, ביחד עם החומר הרפואי שהועבר לעיונה במצורף להחלטה על מינויה כמומחית.

11. להמשך מעקב מזכירות.

ניתנה היום, ב' באייר תשע"ו, (10 במאי, 2016), בהעדר הצדדים.