מספר בקשה:25 | |||
בפני | כבוד השופטת נסרין עדוי-ח'דר | ||
המבקש | אמיר ברכאת | ||
נגד | |||
המשיב | תאגיד מים וביוב סובב שפרעם בע"מ | ||
החלטה |
בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט (להלן- הפקודה).
רקע עובדתי, הצדדים וטענותיהם, בתמצית
ביום 11.9.14 הגיש מר חסן ג'עפרי, תביעה למתן צו עשה קבוע, כנגד שלושה נתבעים: עיריית שפרעם, תאגיד מים וביוב סובב שפרעם- המשיב לבקשה, ומר אמיר ברכאת- המבקש. במסגרת התביעה התבקש, בין היתר, מתן צו עשה שיחייב את הנתבעים הנ"ל לתכנן ולבצע פתרון לניקוז הביוב מבית המבקש. כן התבקש פיצוי כספי בגין נזק שנטען שנגרם למר ג'עפרי עקב הליקויים בניקוז הביוב מבית המבקש.
ביום 13.3.18 ניתן על ידי פסק דין, במסגרתו קיבלתי את התביעה בחלקה, ובין היתר, ניתן צו עשה כנגד תאגיד המים, לתכנן ולבצע פתרון לחיבורו של בית המבקש למערכת הביוב העירונית, וזאת תוך 60 יום מיום מתן פסק הדין.
ביום 4.2.19 הגיש המבקש בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט, נשוא החלטתי זו, במסגרתה נטען כי המשיב לא פעל לפי הצו, לא תכנן או ביצע פיתרון לחיבורו של המבקש למערכת הביוב, וזאת על אף פניות חוזרות ונשנות מצד המבקש.
מנגד, המשיב התנגד לבקשה וטען כי דינה להידחות על הסף, שכן הוא מילא אחר הוראות פסק הדין, וביתו של המבקש מחובר למערכת הביוב העירונית. לטענת המשיב, ביתו של המבקש מונה מספר קומות, כאשר לכל הבית נקודת חיבור למערכת הביוב העירונית (שוחה). לטענתו, שתי קומות מחוברות למערכת ביוב, ושתי קומות נוספות, אינן מחוברות, אך זאת בשל התנהלות המבקש, ולא משום שאין לו אפשרות להתחבר. לטענת המשיב, חיבור יתר הקומות אל השוחה הקיימת, אפשרי באמצעות חציבת תעלה והעברת צינור ביוב דרכה, פעולה שעל המבקש לעשות, על חשבונו, שכן המדובר בחציבה בשטח שבבעלותו ולא שטח ציבורי.
בתשובה לטענות אלו, טען המבקש, כי אין אפשרות טכנית לחבר את הקומות התחתונות אל השוחה הקיימת, משום שהשוחה נמצאת בצד המזרחי, בעוד קומות אלו הן מערביות, ונמוכות מהמקומות העליונות. לטענת המבקש, טענת המשיב כי ניתן לחבר את הקומות הנמוכות אל השוחה המזרחית מנוגדת לקביעות המומחה מטעם בית משפט שמונה בתיק, מר אסא זהר, ומטעם זה יש לדחותה. לטענתו, מחוות דעתו של המומחה עלה כי על המשיב לחבר את הקומות אל הצד המערבי, ולא אל השוחה בצד המזרחי.
לטענתו, בהתאם לפסק הדין היה על המשיב לתכנן ולבצע פתרון לחיבור ביתו למערכת הביוב העירונית, ותוכנית שכזו לא נעשתה ולא בוצעה ומשכך המשיב לא פעל לפי פסק הדין והתקיימו התנאים למתן צו לביזיון בית המשפט.
ביום 6.3.19 התקיים לפניי דיון בנוכחות הצדדים (כן התייצב לדיון בא כוחו של מר ג'עפרי, עו"ד מור),במסגרתו חזרו הצדדים על טענותיהם לעיל, והוסיפו את הדברים הבאים.
ב"כ המשיב הוסיף וטען, כי הסמכות הנתונה לו, היא לפעול בשטח הציבורי באמצעות מתן גישה לשוחה- וכך הוא עשה. לטענתו, את החיבור של מערכת הביוב מבית המבקש אל השוחה, אין זה מסמכותו או מתפקידו לבצע.
ב"כ המבקש טען כי אין לקבל את טענותיו של המשיב, המנוגדות לאמור בפסק הדין. לטענתו, בהתאם לקביעה חלוטה בפסק הדין, המשיב אחראי על ביצוע הפתרון לחיבור למערכת הביוב, ומשלא הוגש ערעור על פסק הדין לא יכול המשיב כיום לטעון אחרת.
כמו כן נחקרו במהלך הדיון המבקש, ומר טארק חאג', מהנדס תאגיד המים, אשר העיד את הדברים הבאים:
"הבית מחובר יש קומה שהביוב שלה יש לה שלוש קומות מחוברות כל הביוב עושה את הדרך לצד המזרחי אבל משום מה יש צינור אחד של שירותים או מקלחת שהולך לצד השני. התאגיד מחויב לחבר את המגרש למערכת ביוב נורמטיבית. היינו כמה פעמים בשטח, הבית, המגרש הזה מחובר למערכת הביוב. מי ישלם על ההעברה הזו. אני בבית שלי הלכתי עם הביוב לצד המזרחי ועשיתי ריצוף חדש. המגרש מחובר, התאגיד מחויב להגיע עם מערכת ביוב נורמטיבית.
יש ביוב שגלש. אני לא יודע מה ראה המומחה.
לא יכול להיות שיטענו אם זה מחובר. אם הנושא הוא בעלות אז נדבר מי חייב לעשות את החיבור על סנטריה לעשות את החיבור. בכסף הזה מדובר. שאני אמור להעביר את הצד המזרחי .
אני נותן נקודה למגרש והוא צריך להסתדר עם הנקודה הזו. אני לא יכול לתת כמה שוחות. המגרש הזה היה מחובר מאז ומתמיד, מישהו לא רצה לחפור ללא כל נזק אולי יש עלות מסוימת של אינסטלטור לעלות העבודה. המבנה מחובר, המגרש מחובר" (עמ' 17 לפרט' החל משורה 36 ועד עמ' 18 ש' 10).
בסופו של הדיון התחייב ב"כ המשיב להמציא לבית המשפט, תוך 30 יום, תוכנית לחיבור שתי הקומות התחתונות בביתו של המבקש למערכת הביוב העירונית.
ביום 3.4.19 הגיש המשיב הודעה על גיבוש תוכנית חיבור למערכת הביוב, במסגרתה נמסרו הדברים הבאים:
ביום 26.3.19 נפגשו ב"כ הצדדים יחד עם המהנדס חאג' בשטחו של המבקש, ונמסר למבקש כיצד ניתן לחבר את כל הקומות העליונות המתנקזות לצד המערבי, לשוחה הקיימת בצד המזרחי. כן ניתן הסבר כיצד ניתן לחבר את הקולטן בצד המערבי, שמנקז את הקומות התחתונות, לשוחה בצד המזרחי. באופן שהוסבר, ניתן יהיה לחבר את כל הקומות בשטחו של המבקש אל השוחה הצד המזרחי, המחברת אל מערכת הביוב הציבורית.
עוד צוין, כי המשיב מוכן, על אף שהוא לא מחויב לכך, לבצע עוד חיבור מהשוחה הקיימת בצד המזרחי, לכיוון הכניסה לקומת הקרקע של המבקש, בעומק של 1.5 מטרים, מה שיאפשר חיבור קומת הקרקע לצד המזרחי בצורה תקנית.
דיון והכרעה
סעיף 6(1) בפקודה מורה כי בית המשפט מוסמך "לכוף אדם בקנס או במאסר לציית לכל צו שניתן על ידם והמצוה לעשות איזה מעשה או האוסר לעשות כל מעשה".
כבר נפסק שמטרת ההליך להביא לכך שצווים שיפוטיים יוצאו מן הכוח אל הפועל (ראו בש"פ 4072/12 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול, פסקה 25 (7.4.2013); בש"פ 5950/18 פלונית נ' פלוני, בפסקה 12 וההפניות שם (12.9.18)). עוד נפסק, כי המדובר בהליך אכיפה קיצוני שהשלכותיו עלולות להיות פוגעניות עד מאד, ומטעם זה יש להשתמש בו במשורה (ע"פ 517/06 מנור נ' KPMG Inc(24.7.2007)).
בענייננו נחה דעתי כי אין מדובר באותם מקרים המתאימים להליך בזיון בית משפט. להתרשמותי, וכפי שאף עלה מחקירות הצדדים בדיון שהתקיים בבקשה, המשיב אינו מסרב לתכנן או לבצע פיתרון למערכת הניקוז, אלא שיש פתרון אפשרי, הדורש שיתוף פעולה מצידו של המבקש, וכן השתתפות כספית מטעמו. כך שהמחלוקת האמיתית, היא לא על כך שהמשיב לא תכנן וביצע תוכנית לחיבור נכס המבקש למערכת הביוב העירונית, אלא שהמבקש דחה את התוכנית שהוצעה, ככל נראה, משיקולים כלכליים.
למען הסר ספק, יובהר בזאת כי משמעות פסק הדין אינה כי על התאגיד חלה חובה לממן את חיבורו של המבקש אל מערכת הביוב העירונית, אלא למצוא פתרון שיאפשר לו להתחבר בדרך סבירה אליה.
בפסק הדין לא נתבקש סעד בעניין הוצאות החיבור (בין היתר, משום שהמבקש והמשיב היו הנתבעים בהליך), ומשכך לא נקבע דבר בעניין זה.
אני דוחה את טענות המבקש כי התוכנית שהוצעה על ידי המשיב אינה אפשרית טכנית- טענה שלא נתמכה ראייתית - וכי היא עומדת בניגוד לחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט.
עיינתי עיין היטב בחוות דעת המומחה, ולא מצאתי התייחסות של ממש לחיבור למערכת הביוב למעט ההתייחסות הבאה:
"לאור השיפועים החזקים הקיימים במקום נראה על פניו כי קיימת אפשרות לבצע פיתרון ראוי ולחבר את הצד המערבי של בית התובע [הכוונה לבית הנתבע] ואת הביוב המצטבר שם למערכת הביוב של הישוב" (פסקה ח' בעמ' 11 לחוות הדעת).
מדברים אלו לא עולה כי המשיב מחויב לחבר את המבקש אל שוחה בצד המערבי, כפי שטען המבקש.
כל שעלה מקביעת המומחה, כי ניתן לחבר את הצד המערבי, דהיינו, הקומות התחתונות, אל מערכת הביוב העירונית הקיימת
הבקשה, אם כן, נדחית.
המבקש ישא בהוצאות המשיב, בסך של 3,000 ₪.
ניתנה היום, י"ג ניסן תשע"ט, 18 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.
תאריך | כותרת | שופט | צפייה |
---|---|---|---|
25/11/2014 | החלטה שניתנה ע"י נסרין עדוי | נסרין עדוי-ח'דר | צפייה |
08/08/2016 | הוראה לבא כוח תובעים להגיש תצהיר | נסרין עדוי-ח'דר | צפייה |
13/03/2018 | פסק דין שניתנה ע"י נסרין עדוי-ח'דר | נסרין עדוי-ח'דר | צפייה |
18/04/2019 | החלטה על בקשה של מבקש 1 ביזיון בית משפט | נסרין עדוי-ח'דר | צפייה |
תפקיד | שם | בא כוח |
---|---|---|
תובע 1 | מוחמד עלי חסן ג'עפרי | עמית מור |
נתבע 1 | אמיר ברכאת | דאוד נפאע |
נתבע 2 | עיריית שפרעם | קובי אסולין |
נתבע 3 | תאגיד מים וביוב סובב שפרעם בע"מ | נאיף עלי |