רקע

1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן בו יוחסו לו עבירות של תקיפת שוטר והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, בניגוד לסעיפים 273 ו- 275 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ועבירה של שימוש בכח או באיומים למנוע מעצר, בניגוד לסעיף 47 (א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח משולב), התשכ"ט-1969.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן ביום 3.10.13 סימן השוטר לנאשם לעצור את רכבו בצד הדרך לצורך בדיקה שגרתית, הנאשם לא עצר ובכך הפריע לשוטר במילוי תפקידו תפקידו. בהמשך, סירה הנאשם לדרישת השוטר להציג רשיונות ואמר לו: "מי אתה בכלל, לא נותן לך כלום, אתה זבל של בן אדם, מה אתה עוצר אותי, סתם חתיכת זבל". כל זאת כשנודף מהנאשם ריח חריף של אלכוהול. הנאשם יצא מהרכב, דחף את השוטר באמצעות ידיו. הנאשם סירב לדרישת השוטרת לערוך בדיקת נשיפון והשיב לה: "לא עושה לך נשיפון לכי תזדייני". הנאשם סירב להתלוות אל השוטרים והשוטרת הודיעה לו על מעצרו. הנאשם החל להשתולל, דחף את השוטרת, תפס את רכבו בכוח על מנת להפריע לשוטרים לאזוק את ידיו. במהלך הנסיעה וכן בתחנת המשטרה המשיך הנאשם לגדף את השוטרים: "את עצרת אותי שאלוהים יקח לך את החיים".

הסדר הטיעון

1. ביום 29.3.17 הציגו הצדדים הסדר טיעון על פיו הנאשם יודה בכתב אישום ויורשע בו, ישלח לשירות המבחן לקבלת תסקיר. עוד סוכם כי הצדדים יטענו באופן פתוח. ב"כ הנאשם ביקש ששירות המבחן יבחן את ביטול הרשעת הנאשם.

תסקיר שירות המבחן

1. ביום 7.1.18 התקבל תסקיר שירות המבחן. שירות המבחן סקר באריכות את הרקע האישי והמשפחתי של הנאשם. הנאשם בן 43, נשוי ואב לשלוש בנות, מתגורר במושב, בעל 12 שנות לימוד, שירת שירות צבאי מלא ובשירות מילואים, בעל עסקים עצמאיים בתחום החקלאות, התיירות הכפרי והספורט האתגרי במקום מגוריו. כמו כן עוסק בפעילות התנדבותית בתחום הביטחון בישוב בו מתגורר.

הנאשם נעדר עבר פלילי ותעבורתי. באשר לעבירה, טען כי לא הבחין בסימון השוטר, ולתפיסתו מעצרו היה אלים, והאירוע הסלים עקב תחושת העלבון שחווה, אובדן שליטה ופחד כשהיה בגילופין. הנאשם לקח אחריות אך התקשה להסביר את התנהגותו התוקפנית והאלימה והמניעים הרגשיים בבסיסה ולקחת אחריות על תרומתו להסלמת האירוע. שירות המבחן ציין כי הנאשם הביע חרטה, הכיר בחומרת התנהגותו, בתוצאות מעשיו והביע נכונות לביצוע של"צ. הנאשם אף הביע נכונות להשתלב בטיפול קבוצתי ייעודי בתחום האלימות.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם אדם נורמטיבי בעל יכולות הסתגלות ויציבות במסגרות, יכולות מקצועיות, חברתיות וכישורי ניהול, מערכת מוסרית וערכית חיובית, בעל תפיסות פרו חברתיות. שירות המבחן התרשם כי ההליך המשפטי היה מרתיע ומציב גבול. שירות המבחן התרשם כי האירוע חריג לאורחותיו.

שירות המבחן סבור כי שילובו בטיפול יסייע לנאשם להרחיב מודעותו באשר לעולמו הפנימי והרגשי לצד למידת אלטרנטיבות להתנהגות אסרטיבית ובכך יפחת הסיכון להישנות העבירות. כן המליץ על ענישה מוחשית בדמות של"צ ופיצוי כספי.

1. באשר לשאלת ההרשעה, הנאשם הציג לשירות המבחן מסמכים המעידים על עבודתו מול רשויות בעלי אופי ביטחוני ומכאן שהרשעה עלולה לפגוע בעסקיו ובפרנסתו בנוסף להכתמת שמו ואפשרותו להוציא רישיון נשק במסגרת התנדבותו בצוות אבטחת המושב. לאור האמור המליץ שירות המבחן לבטל הרשעת הנאשם בדין.

ראיות לעונש

1. מטעם ההגנה העיד מר שלומי מיכאל. הנ"ל שכנו של הנאשם. לדבריו במשך 8 שנים הנאשם עבד אצלו וניהל את משקו בזמן שהוא נעדר לתקופות ארוכות, דיבר בשבחו של הנאשם, עברו המכובד בשירות הצנחנים, עסקיו, היותו נשוי לשוטרת, החשש שהרשעה תפגע בעתידו. לדבריו מדובר באירוע חד פעמי שחריג לאורחותיו.

טיעונים לעונש

1. ב"כ המאשימה הפנתה לחומרת העבירות, לערכים המוגנים שנפגעו, לדבריה הפגיעה הינה משמעותית. ב"כ המאשימה הפנתה לפסיקה התומכת בטיעוניה וציינה כי בעבירות אלו יש לתת משקל משמעותי לשיקולי הענישה בדמות הרתעה וגמול. טענה כי מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר בפועל ועד ל- 12 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. ב"כ המאשימה ציינה כי לא קיימת הצדקה להימנע מהרשעת הנאשם, לאור מכלול נתוניו של הנאשם עתרה המאשימה להטיל על הנאשם ענישה ברף המוך-בינוני של מתחם העונש ההולם, לפיכך עתרה להטיל על הנאשם 6 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות, מאסר על תנאי, פסילה בפועל, פסילה על תנאי, קנס ופיצוי.
2. ב"כ הנאשם הפנה לחלוף הזמן ממועד ביצוע העבירות (למעלה מ- 4 שנים), להיות הנאשם נורמטיבי, נעדר עבר, מלח הארץ, איש אדמה, שירת שירות צבאי משמעותי, יגרם לו נזק כתוצאה מהרשעה, לדבריו הנאשם מעד, אך עסקינן באירוע חריג לאורחותיו. ב"כ הנאשם הגיש לבית המשפט תעודת שחרור , אישור ניהול ספרים, אישור ועדה רפואית , אישור המושב על פעילות הנאשם בצוות הביטחון של המושב, צילום תעודת עובד של אשת הנאשם ברשות האוכלוסין וההגירה, הזמנות אירוח בעסקי הנאשם על ידי מחלקת תביעות תעבורה ת"א ותעודות עוסק מורשה. טען כי הרשעה תפגע הן בנאשם והן באשתו אשר נמנעת מלגשת למכרזים במקום עבודתה בשל תיק זה.

ב"כ הנאשם עמד טען כי הפסיקה שהציגה המאשימה עוסקת בנאשמים בעלי עבר מכביד ואינה רלוונטית. לדבריו מתחם העונש ההולם נע מביטול הרשעה ועד למאסר על תנאי. ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן ולבטל את הרשעת הנאשם. ציין כי הנאשם נעצר בתיק זה, לאחר מכן שהה בתנאי מעצר בית משך 5 ימים, רישיונו נשלל למשך 30 יום.

1. הנאשם ביקש לומר דברים. הנאשם ציין כי מדובר במעידה יחידה, מעולם לא הזיק לאף אחד, להיפך תמיד מושיט יד לעזרה, לבני משפחה ולחברי מושב. הנאשם ביקש שתינתן לו הזדמנות, שהרשעה תיפגע בעבודתה של אשתו ובפרנסתו שלו ותפגע בתדמיתו. באשר לצריכת אלכוהול ציין הנאשם כי שתית אלכוהול אינה דרך חייו, לדבריו מעולם לא היה בבית המשפט לא בענייני תעבורה ולא בענייני פליליים ומבקש הזמנות נוספת.

דיון

מתחם העונש ההולם

1. כתב האישום מתאר אירוע אחד, על כן יקבע בגינו מתחם עונש הולם אחד.
2. הערכים המוגנים אשר נפגעו הם שמירה על ביטחונו ושלמות גופו של אדם ובפרט הגנה על השוטרים מפני פגיעה בהם במהלך ביצוע תפקידם, הגנה על יכולתם לבצע את תפקידם ושמירה על הסדר הציבורי.

ראו בעניין זה ע"פ 5214/13 סירחאן נ' מדינת ישראל:

"אכן, יש להביע סלידה ושאט נפש ממעשי תקיפה המכוונים כלפי העוסקים במלאכת השמירה על בטחונו של הציבור ועל אכיפת החוק. מעשי תקיפה ואיומים כלפי שוטרי משטרת ישראל, רק מפני שהם ממלאים את תפקידם כחוק, מערערים את המוסכמות הבסיסיות ביותר של החברה הדמוקרטית בה אנו חיים. חברה המכבדת את שלטון החוק ואת זכויותיו של הזולת לא תאפשר פגיעה בנציגי החוק...אינטרס הציבור מחייב אפוא ששוטרים יוכלו למלא את תפקידם ללא מורא ופחד... מדיניות של ענישה מכבידה ומרתיעה בגין עבירות אלימות נגד שוטרים משרתת אינטרס זה ועל כן היא ראויה".

ראו גם רעפ 1922/11 - יניב רחמימוב נ' מדינת ישראל:

"חשוב להדגיש כי המבקש ביצע עבירות חמורות ביותר המעידות על זלזול חמור בשלטון החוק. אל מול אלימות שכזו המכרסמת ביסודות חברתנו הדמוקרטית יש לנקוט בענישה מרתיעה מאחורי סורג ובריח. הציבור נותן את מבטחו בעובדי הציבור ונציגי החוק, "וטובת הציבור מחייבת כי יובטח להם שיוכלו למלא את תפקידם ללא מורא וללא פחד מבעלי אגרוף, מתוקפנים ומאיימים. לכן הכרח להטיל ענישה של ממש, גם למען ישמעו וייראו"(ע"פ 500/87 בורוכוב נ' מדינת ישראל) ... בתקופה המתאפיינת בגלי אלימות פיזית ומילולית כלפי עובדי ציבור, שומה להגן על השירות הציבורי ועל עובדי הציבור מפני פגיעה בלתי ראויה בכבודם ובמעמדם (רע"פ 2660/05 יוסף אונגרפלד נ' מדינת ישראל). על כן בתי המשפט מחויבים להכביד את ידם ולתת עונשים מרתיעים (רע"פ 1860/07 נחמני נ' מדינת ישראל (14.6.2007).

1. מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא ברף הנמוך- בינוני. הנאשם לא עצר את רכבו כפי שנתבקש, כשנעצר העליב השוטרים, בהמשך תקף השוטר בכך שדחפו, סירב לבדיקת נשיפון, סירב להתלוות אל השוטרים, הפריע לאיזוקו, המשיך לגדף גם כשהובל בניידת וגם בתחנת המשטרה. כל זאת כשהוא תחת השפעת אלכוהול. האירועים הסתיימו ללא פגיעות בגוף.
2. באשר לנסיבות ביצוע העבירות: מעובדות כתב האישום עולה כי לא היה תכנון מוקדם לביצוע העבירות, לא היה שימוש בנשק חם או קר. הנאשם ביצע את העבירות כשעולה ממנו ריח חריף של אלכוהול. לא נגרמו לשוטרים חבלות. נתתי דעתי לכך שהתנהלותו התוקפנית של הנאשם נמשכה הן במקום בו נעצר והן בניידת ובתחנת המשטרה.
3. על מדיניות הענישה הנוהגת ניתן ללמוד, בין היתר מפסקי הדין שלהלן:

• רע"פ 7641/14 אלטורי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 30.11.14), הנאשמת הורשעה לאחר שמיעת הוכחות בעבירת של העלבת עובד ציבור, הפרעה לשוטר, תקיפת שוטר ואיומים. הנאשמת הטיחה קללות ואיומים בשוטר שרשם דו"ח תנועה, וסירבה להזדהות בפניו. התנגדה לעיכובה, חבטה בלחיו של השוטר, שרטה אותו וירקה בפניו, היכתה באגרופה בכתפו של שוטר נוסף וירקה לעברו. נדונה ל- 30 ימי מאסר לריצוי בפועל וענישה נלווית . הערעורים בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון נדחה.
• רע"פ 4592/14 סרגייב רוטמן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 25.8.14), הנאשמת הורשעה בעבירות הפרעה לשוטר ותקיפת שוטר. הנאשמת יצאה ממסיבה בעקבות הגעת שוטרים לעניין הקמת רעש. הנאשמת השתוללה, הניפה ידיה, ירקה על השוטרת, קיללה אותה, משכה בשיערה ואף סטרה לה. הנאשמת נדונה ל-4 חוד' מע"ת, של"צ, מבחן וענישה נלווית. ערעורים בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון נדחו.
• רע"פ 6544/08 ברדוגו נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 28.7.08), הנאשם הורשע בעבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, העלבת עובד ציבור ותקיפת שוטר. הנאשם צעק, העליב וגדף מספר שוטריםבתוך תחנת משטרה, סירב לעזוב את התחנה, התקרב לשוטר שהודיע לו כי יעכבו, נופף בידיו ותוך כדי נפנוף בידיו הכניס את אצבעו לעינו של השוטר. נדון לשישה חודשי מאסר בפועל, וענישה נלווית, ערעור בית המשפט המחוזי בחיפה דחה את ערעורו של הנאשם על חומרת העונש וקיבל את ערעור המדינה והשית עליו 15 חודשי מאסר בפועל. בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון נדחתה.
• רע"פ 1860/07 נחמני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 14.6.07), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם, אשר הורשע בעבירות של תקיפת שוטר והפרעה לשוטר. הנאשם הפריע לשוטרים בכך שסרב לפנות את רכבו, סרב להזדהות, וכשנאמר לו כי הוא מעוכב, הוא תקף שני שוטרים, בעט ופגע בבטנו של אחד מהם, נשך שוטר אחר בידו ותקף שוטר שלישי שנחבל חבלות של ממש. הוא נידון ל- 7 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים.
• ע"פ (י-ם) 8414-09-11 חחיאשוילי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 12.9.12), נדחה ערעורו של נאשם אשר הורשע בעבירות של תקיפת שוטר במילוי תפקידו ובהפרעה לשוטר. הנאשם נהג בגילופין, וכאשר נתבקש לצאת מרכבו נשך את השוטר באפו. נידון ל- 4 חודשי מאסר בפועל, לריצוי בדרך של עבודות שירות, לצד עונשים נלווים.
• עפ"ג (מרכז) 23394-01-14 עמרן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 16.2.14), נדחה ערעורו של נאשם אשר הורשע בהתאם להודאתו בעבירות של תקיפת שוטר והכשלת שוטר. הנאשם הגיע למקום עם רכבו, וכאשר נעצר לבדיקה שגרתית, התנגד להקשיב להוראות השוטר ונגח במצחו. הנאשם נדון לשלושה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, לצד עונשים נלווים.
• ע"פ 333/10 קרן סרנקו נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 28.10.10), הנאשמת הורשעה בבית המשפט המחוזי בעבירות של תקיפת שוטר, העלבת עובד ציבור ותקיפה הגורמת חבלה. הנאשמת ובן זוגה נתבקשו ע"י השוטרים לצאת מהרכב בו היו על מנת לבצע חיפוש ברכב. בתגובה, הנאשמת קיללה, והכתה שוטרת בכתפיה באמצעות תיק שאחזה בידה, חנקה, משכה בשיערה ושרטה את השוטרת בצווארה. הנאשמת נדונה ל-6 חוד' מאסר בעבודות שירות ומאסר על תנאי. ערעור בבית המשפט העליון נדחה.

14. לאור כל המפורט אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לעבירות בנסיבות שבפניי נע ממאסר מותנה ועד 12 חודשים מאסר.

ביטול ההרשעה

1. הכלל הוא כי מי שהוכחה אשמתו, יש להרשיעו בדין. עם זאת קיימים מקרים חריגים מיוחדים ויוצאי דופן בהם קיימת הצדקה להימנע מהרשעה (ע"פ 9893/06 לאופר נ' מדינת ישראל) וזאת כאשר עלול להיווצר פער בלתי נסבל בין עוצמת פגיעתה של ההרשעה הפלילית בנאשם האינדיבידואלי לבין תועלתה של ההרשעה לאינטרס הציבורי-חברתי הכללי.
2. בע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(3) 337 נקבע כי הימנעות מהרשעה אפשרית בהצטבר שני גורמים מרכזיים: ראשית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים, ושנית ההרשעה תפגע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם. בפרשת כתב ציין כב' השופט ש' לוין את שיקולי השיקום, המנחים בדרך כלל את שרות המבחן להמליץ על עונשים ללא הרשעה, ואלה הם:

"א) האם מדובר בעבירה ראשונה או יחידה של הנאשם; ב) מהי חומרת העבירה והנסיבות שבהן בוצעה; ג) מעמדו ותפקידו של הנאשם והקשר בין העבירה למעמד ולתפקיד; ד) מידת הפגיעה של העבירה באחרים; ה) הנסיבות שהנאשם יעבור עבירות נוספות; ו) האם ביצוע העבירה על ידי הנאשם משקף דפוס של התנהגות כרונית, או המדובר בהתנהגות מקרית; ז) יחסו של הנאשם לעבירה, האם הוא נוטל אחריות לביצועה, האם הוא מתחרט עליה; ח) משמעות ההרשעה על הדימוי העצמי של הנאשם; ט) השפעת ההרשעה על תחומי פעילותו של הנאשם. שיקולים אלה, בלי שיהיו ממצים, מקובלים עליי, כאחד הגורמים שיש להביאם בחשבון בהחלטה בדבר תוצאות ההרשעה".

1. בע"פ (מרכז) 24457-03-15 פבל גוטרמן נ' מדינת ישראל, קבע בית המשפט כי מדובר במעין "מקבילית כוחות":

"ככל שמעשי העבירה חמורים יותר, כך אין להסתפק בפגיעה כללית ועתידית, אלא נדרשת פגיעה קונקרטית, ברורה ומוחשית יותר. ולהיפך – ככל שמעשי העבירה קלים יותר, כך ניתן להסתפק בפגיעה כללית יותר, לרבות תוך התחשבות בעובדה שמדובר בצעירים המצויים בראשית דרכם ושעתידם עוד לפניהם. כמובן שכל זאת בתנאי שמלכתחילה אכן מדובר בעבירה מהסוג ומהנסיבות שמצדיקות בחינת האפשרות לוותר על ההרשעה מבלי שהדבר יפגע באופן חמור באינטרס הציבורי".

1. למקרים דומים בהם נמנעו בתי משפט מהרשעה, חלקם אף חמורים מהמקרה שבפניי מבחינת נסיבות תקיפת השוטרים ותוצאות התקיפה, ראו להלן:

• ת"פ (טבריה) 10755-10-14 מדינת ישראל נגד נאמן צדק (תקיפת שוטר – 180 שעות של"צ והוצאות משפט בסך 5000 ₪ ללא הרשעה).
• ת"פ (חדרה) 32336-02-13 מדינת ישראל נ' בזרוקוב (תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות – נשיכת שוטר שגרמה לו חבלה של ממש – 200 שעות שלצ ופיצוי לשוטר ללא הרשעה).
• ת"פ (ת"א) 40224-01-13 מדינת ישראל נ' עומר שלומי (תקיפת שוטר – גרימת חבלה של ממש- של"צ 180 שעות ופיצוי לשוטר ללא הרשעה).
• ת"פ (ראשל"צ) 42912-02-10 מדינת ישראל נ' חן ואח' (תקיפת שוטר, העלבת עובד ציבור. אי הרשעה- 150 שעות של"צ ומבחן).
• ת"פ (אילת) 13159-11-10 מדינת ישראל נ'אדלדלו יצחק (תקיפה, העלבת עובד ציבור והתנגדות בכח כדי למנוע מעצר – מבחן ללא הרשעה).
• ת"פ (ראשל"צ) 3146-08 מ.י. תביעות ראשל"צ נ' סמי משה (תקיפת שוטר, העלבת עובד ציבור ואיומים. אי הרשעה. של"צ 140 וענישה נלווית).
• ת"פ (חיפה) 2125-07 מדינת ישראל נ' בלאן (תקיפת שוטרים. אי הרשעה, של"צ והתחייבות).
• ת"פ (חיפה) 1953/07 מדינת ישראל נ' שטירר . (תקיפת שוטרים ואיומים - אי הרשעה).
• ת"פ (ב"ש) 4288-06 מדינת ישראל נ' גאולה אטיאס (הפרעה לשוטר ותקיפת שוטר. אי הרשעה והתחייבות).

1. יישום המבחנים האמורים במקרה דנן, מעלה כי ניתן בנסיבותיו של הנאשם לוותר על הרשעתו בדין.
2. כאמור, חומרת הנסיבות, לאחר התיקון המהותי שנעשה בכתב האישום, אינה ברף הגבוה, תקיפת השוטר התבטאה בדחיפתו, לא נגרמו לשוטר חבלות. ההפרעה התבטאה בסירוב לבצע נשיפות וסירוב למסור רישיונות. ההתנגדות למעצר התבטאה בדחיפת השוטר ואחיזה ברכב כדי להפריע לאיזוקו. הנאשם לקח אחריות מלאה, הביע חרטה כנה, חלפו למעלה מ- 4 שנים מביצוע העבירות, שירות המבחן התרשם כי עסקינן בנאשם נורמטיבי, מתפקד בצורה תקינה בכל מישורי חייו, האירוע היה חד פעמי וחריג לאורחותיו. הנאשם נעדר הרשעות בתחום הפלילי והתעברותי, תרם למדינה במסגרת שירותו הצבאי ושירות המילואים (כמעט 19 שנות שירות במילואים), תומך בהוריו, אדם חיובי אשר תורם למען הגיבוש הקהילתי, ותורם בהתנדבות לאבטחת הישוב בו מתגורר , במסגרת צוות הבטחון שהוקם בישוב.

ההליך המשפטי, שאף החל במעצרו של הנאשם היה מרתיע ומציב גבול.

1. שירות המבחן המליץ לבטל את הרשעת הנאשם.
2. אמנם הנזק הקונקרטי שעלול להיגרם לנאשם אינו ברף הגבוה, עם זאת בנסיבות שבפני, בשים לב לכך שהעבירות אינן ברף החומרה הגבוה, ולאור כל יתר מעלותיו של הנאשם, כמו גם חלוף השנים הרבות מביצוע העבירה, והמלצת שירות המבחן, הערכת סיכון נמוך להישנות עבירות, נכונות להשתלב בהליך טיפולי ולבצע ענישה חינוכית, נדמה כי בנסיבות אלו ניתן להסתפק ב"מקבילית הכוחות", בנזק קונקרטי מהרשעה שאינו ברף הגבוה.
3. לאור השיקולים שפורטו לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי מתקיים בעניינו של הנאשם החריג, אשר מאפשר הימנעות מהרשעה, תוך מתן אמון בנאשם כי ימשיך וישמור על ניקיון כפיו.
4. לפיכך, אני מבטלת את הכרעת הדין המרשיעה בעניינו של הנאשם, כפי שניתנה ביום 29.3.17.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ג' אדר תשע"ח, 18/02/2018 במעמד הנוכחים.

<#4#>

הכרעת דין ללא הרשעה

לאור הודאת הנאשם אני קובעת כי הנאשם ביצע את העבירות של תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, עבירות בניגוד לסעיפים 273 ו- 275 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ועבירה של שימוש בכח או באיומים למנוע מעצר, עבירה לפי סעיף 47 (א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח משולב), התשכ"ט-1969, אך אני נמנעת מהרשעתו.

ניתנה והודעה היום ג' אדר תשע"ח, 18/02/2018 במעמד הנוכחים.

גזר דין ללא הרשעה

לאור קביעתי כי הנאשם ביצע את העבירות המיוחסת לו בכתב האישום המתוקן אני מחייבת את הנאשם כדלקמן:

1. הנני מטילה על הנאשם צו מבחן וזאת למשך שנה. הנאשם ימצא בפיקוח שירות המבחן למשך שנה מהיום. במסגרת המבחן ישולב הנאשם בכל הליך טיפולי ששירות המבחן ימצא לנכון מעת לעת.

הנאשם מוזהר כי אם לא ימולאו תנאי הצו במלואם, ניתן יהיה לבטלו, להרשיעו בעבירות בהן הודה ולהטיל עליו עונש נוסף, בגין העבירות בהן הורשע, במקום צו המבחן.

1. הנני מטילה על הנאשם צו לביצוע 180 שעות שירות לתועלת הציבור וזאת במשך שנה.

השל"צ יבוצע במסגרת עמותת "יד לשיריון" בלטרון בתפקידים כלליים במחלקת האחזקה בהתאם לתכנית שגובשה על ידי שירות המבחן ובפיקוח שרות המבחן.

אם יתעורר צורך בשינוי מקום ההשמה, שרות המבחן יעשה כן וידווח לבית המשפט.

הנאשם מוזהר כי אם לא ימולאו תנאי הצו במלואם, ניתן יהיה לבטלו, להרשיעו ולהטיל עליו עונש נוסף, בגין העבירות בהן הורשע, במקום צו השל"צ.

1. הנאשם יחתום על התחייבות כספית בסך 3,000 ₪ להימנע מביצוע עבירות בהן הודה והכל תוך שנה מהיום.

ההתחייבות תחתם במזכירות בית משפט עוד היום. לא יחתום הנאשם כאמור, יאסר למשך 15 יום.

1. הוצאות משפט בסך 3000 ₪.

ההוצאות ישולמו תוך 60 יום מהיום.

בשים לב שבסופו של יום לא יוחסה לנאשם עבירת תעבורה, בשים לב לכך שריצה 30 ימי פסילה מנהלית ולהיותו נעדר הרשעות קודמות בתחום התעבורתי, לא מצאתי להטיל על הנאשם רכיב עונשי בדמות פסילה.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה והודעה היום ג' אדר תשע"ח, 18/02/2018 במעמד הנוכחים.