ניתן ביום 26 נובמבר 2015

1. במהלך הדיון בערעור הפנה בית הדין את הצדדים לבעייתיות בנסיבות המקרה המיוחדות של המערער בראייתו כאחראי גבייה בעל סמכויות המחייבות אותו להתפטר לפי חוק הרשויות המקומיות (הגבלת הזכות להיבחר), תשכ"ד 1964, (להלן: "החוק"), וזאת מעבר לשאלת פרשנות החוק האם פקידי גביה שהם עובדי הרשות המקומית חייבים להתפטר גם כן על פי החוק.

2. נוכח האמור ובעקבות המלצת בין הדין הודיעה ב"כ המדינה כדלקמן:

"אם בית הדין חושב שבנסיבות העניין לא הוכח כי המערער חייב בהתפטרות באשר לעקרונות אשר לפרשנות החוק כפי שנקבעו בפסק הדין של בית הדין קמא אז בשים לב הנסיבות המיוחדות שבפנינו ובשים לב לכך שהנושא טרם הובהר במועד הרלבנטי תסכים המדינה כי המערער ימשיך בתפקידו ויראו במכתב ההתפטרות כבטל ויראו בעובד כמי שיצא לחל"ת ובלבד שעקרונות פסק הדין קמא ייוותרו על כנם."

3. ב"כ הצדדים האחרים הסכימו לתוצאת האמור לעיל.

4. בנסיבות המקרה אכן ספק אם המערער בנסיבותיו האישיות המיוחדות אכן היה חייב בהתפטרות לאור עקרונות החוק ופרשנותו כאמור בפסק דינו של בית הדין קמא, וזאת מעבר לשאלה העקרונית אותה קבע בית הדין בפסיקתו מבלי שהתערבנו בה.

5. משאלה הם הדברים, מצאנו מקום לשבח את המדינה נוכח עמדתה הפרקטית וההוגנת לאפשר למערער בנסיבותיו האישיות המיוחדות המשך העסקה תוך שמירה על העקרונות הגלומים בחוק.

6. סיכומו של דבר, בכפוף לכל האמור לעיל המערער ימשיך בתפקידו אצל המועצה המקומית.

7. כל צד יישא בהוצאותיו בערעור זה.

ניתן היום, י"ד כסלו תשע"ו (26 נובמבר 2015), בנוכחות הצדדים.