המדינה ע"י ב"כ עוה"ד בוריס סברדליק

הנאשם 2 ע"י ב"כ עוה"ד ארן

1. שני הנאשמים הועמדו לדין בגין עבירה של ניכויים שלא כדין משכרם של חמישה עובדים אשר הועסקו על ידי הנאשמת 1, בהתאם לסעיפים 25, 25ב ו-26 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 (להלן – חוק הגנת השכר).
2. לאחר שכתב האישום הוקרא להם בדיון שהתקיים ביום 6.1.15 הודו הנאשמים כי נוכה משכרם של חמשת העובדים המפורטים בכתב האישום, סך של 15 ₪ לחודש בגין הרכיב "קרן מתנות" בחודשים אשר פורטו בכתב האישום.
3. בדיון מיום 29.2.16 הודיעו ב"כ המאשימה וב"כ הנאשמת 1 כי הגיעו להסדר סגור לפיו הנאשמת 1 תודה ותורשע בעבירות המיוחסות לה על פי כתב האישום ויושת עליה קנס עונשי בסך 1,000 ₪. הסדר זה הושג לנוכח העובדה שהנאשמת 1 מצויה בהליכי פירוק. בהחלטה מאותו יום אושר הסדר הטיעון, הנאשמת 1 הורשעה בעבירות המיוחסות לה בכתב האישום והוטל עליה קנס בסך 1,000 ₪ לתשלום תוך 60 יום.
4. באותו דיון נשמעה עדותו של המפקח מטעם המאשימה וכן עדויותיהם של חמשת העובדים האמורים. בסיומו של הדיון ביקשו הצדדים לשמוע את עדויות ההגנה במועד נפרד ולאחר שהמועד שנקבע נדחה פעמיים, התקיים דיון לשמיעת עדויות ההגנה ביום 27.11.16. בדיון זה נשמעה עדותו של הנאשם 2 כעד יחיד מטעם ההגנה.

הוראת החוק הרלוונטית

1. בסעיף 25 לחוק הגנת השכר, נקבע כך:

"(א) לא ינוכו משכר עבודה אלא סכומים אלה:

(1) סכום שחובה לנכותו או שמותר לנכותו על פי חיקוק;

(2) תרומות שהעובד הסכים בכתב כי ינוכו;

(3) דמי חבר בארגון עובדים... ;

(3א) תוספת לדמי החבר...;

(3ב) דמי טיפול מקצועי ארגוני לטובת הארגון היציג... ;

(4) סכום שהוטל כקנס משמעת...;

(5) תשלומים שוטפים לקופות גמל...;

(6) חוב על פי התחייבות בכתב מהעובד למעסיק, בתנאי שלא ינוכה על חשבון חוב כאמור יותר מרבע שכר העבודה;

(7) מקדמות על חשבון שכר עבודה...

(ב) ..."

1. סעיף 25ב(ב) לחוק קובע, כי "מעסיק שניכה סכומים משכרו של עובד, בניגוד להוראות סעיף 25, דינו – מחצית הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין".
2. סעיף 26(ב) לחוק קובע, כי "נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף 25(ב) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו".
3. סעיף 26(ג) קובע, כי "נעברה עבירה לסעיף 25ב בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו האמורה בסעיף קטן (ב), אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה".

הכרעה

1. במקרה הנדון עסקינן בניכוי משכר העובדים לצורך "קרן מתנות". הנאשם 2 הסביר בעדותו שהקרן נפתחה בתקופה שבה הנאשמת לא היתה חייבת לתת לעובדיה מתנות לחג, חובה שקמה רק בשנים האחרונות, ומטרתה היתה לאפשר לחברה להגדיל את המתנות לחג שנתנה לעובדיה וכן לשמש לצורך ימי כייף והלוואות לעובדים (עמ' 22 ש' 8 ואילך).
2. משכך, הרי שלא מדובר באחד הניכויים המוגדרים כמותרים על פי סעיפים קטנים 1 עד 5 ו- 7 לסעיף 25(א) לחוק ולכל היותר יכול הניכוי האמור להיכנס בגדר סעיף קטן 6, דהיינו חוב על פי התחייבות בכתב מהעובד למעסיק.
3. כעולה מכלל העדויות שבפנינו, ואין למעשה מי שטוען אחרת, לא ניתנה התחייבות בכתב על ידי מי מהעובדים אשר פורטו בכתב האישום, המאפשרת את ניכוי התשלום האמור. יתרה מכך, הנאשם 2 העיד שלא ידע כלל שנדרשת התחייבות בכתב של העובד לניכוי האמור ועל כן לא דרש זאת (עמ' 22, ש' 18).
4. הנאשם 2 הוסיף והעיד, כי הניכויים האמורים בוצעו בידיעתו (עמ' 23 ש' 11). הנאשם לא הכחיש את מעמדו בנאשמת, כנטען על ידי המאשימה.
5. לאור האמור לעיל הרי שלמעשה אין חולק, כי הניכויים האמורים משכרם של העובדים הנזכרים בכתב האישום, בחודשים המפורטים בכתב האישום בוצעו ללא שניתנה הסכמת העובדים בכתב לאותם ניכויים. בנוסף, אין חולק, כי הנאשם 2, בעלים ומנהל בפועל בנאשמת 1 בזמנים הרלוונטיים, היה מודע לניכוי האמור ולכן הוכחו יסודותיה של העבירה – הן העובדתי והן הנפשי.
6. על יסוד האמור, אני מרשיעה בזאת את הנאשם 2 בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום, לפי סעיפים 25, 25ב(ב) ו- 26(ב) לחוק הגנת השכר, ולפיה בחודשים ינואר, פברואר ומרץ 2010 נוכו משכרם של העובדים המפורטים בסע' 2 לכתב האישום, 15 ₪ מדי חודש מכל עובד, בניגוד לסע' 25 לחוק הגנת השכר.
7. הצדדים יוזמנו לדיון לטיעונים לעונש ליום 21.12.16 בשעה 13:00.

ניתנה היום, ג' כסלו תשע"ז, 03 דצמבר 2016, במעמד הצדדים