1. לאורך כל הדיונים, ובמיוחד לפני ולאחר הדיון האחרון, שהתקיים ביום ראשון, כב אלול תשע"ו (25.9.16), הועלו אפשרויות להסדר מוסכם בתיק.

2. לאחר ששמעתי את העדים בישיבה האחרונה, אני מבין כי ד"ר יעקבס, מצא בעצמו נושאים המחייבים תיקון בספר (הוא נתן את דוגמת פרעה ואברהם, שאינה קשורה לדיון).

3. מאחר ומקובלנו מחז"ל כי "אין מדרש בלי חידוש", ואני מניח כי מאז כתיבת הספר ועד היום, נוספו למחברים חידושים רבים, בין בעקבות עיונים נוספים בענייני הרמב"ן שבספר, בין בנושאים חדשים (שהעלה ד"ר יעקבס, כמו מעמד אבן עזרא בפירוש הרמב"ן), בין כתוצאה מהוראה של החומר בספר, ואולי התקיים בהם "מתלמידיי יותר מכולם", ובין בשל כתיבת מאמרים וספרים בתחומים משיקים בשנים האחרונות, הפתרון של כתיבת מהדורה חדשה של הספר, שבו ישולבו התיקונים הללו, ביחד עם אותן התאמות מבוקשות לעניין הזכרת מקראות גדולות הכתר, בעריכת פרופ' מנחם כהן, ותיקון האזכורים, תוך הוספת שמו של פרופ' מנחם כהן, והכל מבלי לפגוע בעצמאות האקדמית של פרופ' יוסף עופר וד"ר יהונתן יעקבס – כל אלה יכולים לשמש תשתית להסכמה לסיום התיק, ברוח זו.

4. ברצוני להדגיש כי אינני בקי בפרטי המשא ומתן. אני מניח ומקווה כי ניתן לסיימו ברוח טובה, ובמיוחד כאשר אנו נמצאים לפני חודש תשרי, שבו יש מספר "תמרורים", המלמדים לעצור לפני המשך (ראש השנה, יום כיפור והושענה רבא), ואני מוכן מצדי, כי אם ייוותרו נקודות מחלוקת – לרבות בנושאים כספיים - להציע פתרונות מעצמי, או להכריע בהן, לאחר שמיעת הצדדים, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט.

אני מוכן גם לקיים ישיבת גישור אצלי, רק אם כל הצדדים יסכימו לכך, ויודיעו כי לא יהיה בכך עילה להעברת התיק לשופט אחר, עקב מידע שאקבל במהלך הגישור (לכן, מבחינתי, עדיף שלא אני יהיה המגשר).

5. במסגרת תפקידי השיפוטי, תיק זה הוא אחד המעניינים שבהם אני עוסק.

המטריה – מדעי היהדות, קרובה ללבי; העדים – אינטלקטואלים (פרופסורים דוקטורים רבנים ועורכי דין), מהווים אתגר בעת הדיון; הנושא המשפטי של זכויות יוצרים בתחום המחקרי, מחייב עיון, ויכול להוות תקדים.

אולם, כל אלה אינם עומדים מול המתח שבו נמצאים הצדדים, ומול הסיכוי / סיכון של כל צד, שכן התוצאות בלתי ידועות.

לכל אלה יש להוסיף, כי אם לא יגיע התיק לסיכום או לסיום בהסכם, עדיין, מנקודת מבטם של הצדדים, יש לשמוע את יתרת הראיות, לקרוא את סיכומי הצד השני (שבדרך כלל נוקטים בלשון חד צדדית, ולעתים מוקצנת), להקדיש זמן לסיכומי הצד שלך, להמתין לפסק דין, ואם פסק הדין – כולו או מקצתו – לא יהיה לשביעות רצון צד פלוני, יוגש ערעור (או יוגשו ערעורים) לבית המשפט העליון, וגם שם יש צורך לעבור את שלב הסיכומים או עיקרי הטיעון, הדיון בעל פה, המתח בהמתנה, והתוצאה, שאף היא לא ידועה.

לכל אלה יש להוסיף את החשש שהובע, שמא ייקבעו, תוך כתיבת פסק הדין, "הלכות" שאולי יקשו בעתיד על חוקרים במדעי היהדות, ושמא, אף בכל הכתיבה האקדמית.

6. לפיכך, מתבקשים עורכי הדין להעביר החלטה זו, ככתבה וכלשונה, לנתבעים 1 ו-2, וכן לעומדים בראש הנתבעים 3 ו-4, ולנסות להיפגש ביניהם ולהגיע להסכם.

7. מאליו ברור, כי בינתיים יש לקיים את החלטות בית המשפט, לעניין המשימות שהוטלו על הצדדים, בתום הישיבה האחרונה.

8. בכל מקרה, מתבקשים ב"כ הצדדים להודיעני, בכתב, לא יאוחר משלושה ימים לפני מועד הדיון הבא, האם יש הסכם, אם לאו.

9. המזכירות תשלח העתק החלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ד אלול תשע"ו, 27 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.