לפני כב' הרשמת לובנא תלחמי סוידאן

החלטה

1. לפניי בקשת הנתבעת מיום 10/4/16, לתיקון פרוטוקול הישיבה מיום 5/4/16, ולביטול ההחלטה מאותו יום לפיה חוייבה לשלם לתובעת שכ"ט עו"ד והוצאות משפט בסך של 1,000 ₪ (להלן: "הבקשה").

רקע

2. הצדדים הוזמנו לישיבת הוכחות ביום 5/4/16 בשעה 11:30. התובעת התייצבה לישיבה, יחד עם בא כוחה, וכן התייצב העד מטעם הנתבעת, מר איתי בן חמו.

3. הישיבה לא החלה במועד וזאת בשל אי התייצבותו של ב"כ הנתבעת. לאחר המתנה, דיון בישיבה החל בסביבות השעה 11:54, ללא נוכחות ב"כ הנתבעת, וניתנה החלטה לפיה ישיבת ההוכחות נדחית ליום 7/6/16 בשעה 12:00, תוך חיוב הנתבעת בהוצאות התובעת כאמור לעיל.

עיקר טענות הצדדים

4. הנתבעת טוענת, בין היתר, כי בא כוחה הגיע לבית הדין טרם הדיון ונפגש עם ב"כ התובעת והודיע לו מראש על האיחור הצפוי, והאחרון נתן את הסכמתו ולא העלה כל טענה. האיחור לא נבע מזלזלול או חוסר אחריות אלא בשל נסיבות שאינן בשליטתו של ב"כ הנתבעת, וזאת בשל הפסקת קלדניות יזומה של בית המשפט לענייני משפחה, אשר גרמה לדחיית שעת דיון אליו זומן ב"כ הנתבעת בפני בית המשפט לענייני משפחה.

עוד טוענת הנתבעת כי לבא כוחה נודע כי קלדניות בית הדין ובית המשפט לענייני משפחה היו בקשר רציף באמצעות המייל, דבר אשר לא בא לידי ביטוי בפרוטוקול הישיבה, ומכאן מבוקש "להכניס" עניין זה לפרוטוקול. ובנוסף, טוענת הנתבעת כי מר איתי בו חמו ביקש להמשיך בדיון ולאפשר לו לנהלו, אך בקשתו לא קיבלה ביטוי בפרוטוקול הישיבה, ומכאן בית דין מתבקש להורות על תיקון הפרוטוקול כך שבקשה זו תקבל ביטוי בו.

עוד נטען בבקשה כי ב"כ הנתבעת פגש את התובעת ובא כוחה בדרכם החוצה, אך הם סרבו לבקשתו לאפשר קיום הישיבה וכי בעבר התובעת לא התייצבה כלל לדיון והיא לא חויבה בהוצאות.

6. התובעת מתנגדת לבקשה וטוענת, בין היתר, כי לא מדובר בבקשה לתיקון פרוטוקול אלא בבקשה להוספת אמירות ו/או הצהרות אשר מעולם לא נאמרו. בית הדין ניהל פרוטוקול מלא אשר שיקף את כל הנאמר והתרחש בדיון, תוך שהוא נעתר לבקשת מר בן חמו שלא לקבל פסק דין כשהאחרון הצהיר מפורשות כי אינו מוותר על ייצוג. ב"כ הנתבעת הודיע לב"כ התובעת כי האיחור הצפוי הינו של רבע שעה, דברים אותם מסר ב"כ התובעת לפרוטוקול, ואילו הנתבעת לא העלתה עניין זה כלל בבקשה. הפסקת קלדניות יזומה, ככל והיתה, אין בה כדי לתרץ את אי הופעתו של ב"כ הנתבעת לישיבה. היה על הנתבעת להגיש בקשה לדחיית הישיבה נוכח קיומו של דיון מקביל כשהתובעת אינה אמורה לשאת בהוצאות ובתוצאות אי הגשת בקשה כאמור.

דיון והכרעה

7. בסעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 נקבע:

"סעיפים 68 עד 81, 82(ב) ו- 82(א) לחוק בתי המשפט, ותקנות שהותקנו לפי סעיף 73 לחוק האמור, יחולו על בית הדין בשינויים המחוייבים...".

8. בסעיף 68א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: "החוק"), שעניינו "ניהול פרוטוקול", נקבע:

(א) בדיון בבית משפט ינוהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחב בדיון והנוגע למשפט, לרבות שאלות והערות בית המשפט, ואולם בקדם משפט, בישיבה מקדמית או בדיון מקדמי אחר רשאי בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין, לכלול בפרוטוקול את עיקרי הדברים שבדיון; בית המשפט יקבע את דרך רישום הפרוטוקול; בסעיף זה, "דיון מקדמי" – לרבות דיון שאין בו שמיעת ראיות בעל פה או שמיעת טענות בעלי הדין ושנועד לבחון את האפשרות לסיים את ההליך בהסדר מוסכם בין בעלי הדין.

(ב) ...

(ג) ...

(ד) בית משפט רשאי, לפי בקשת בעל דין ולאחר שנתן לשאר בעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם, לתקן רישום בפרוטוקול כדי להעמידו על דיוקו; בעל דין רשאי להגיש בקשה לתקן רישום בפרוטוקול בתוך עשרה ימים מיום שהומצא לו הפרוטוקול.

(ה) ...

(ו) ....

9. לאחר עיון בבקשה, בתצהיר אשר צורף לה, בתגובת התובעת והתצהיר אשר צורף לה, נחה דעתי כי דין הבקשה, על כל סעיפיה, להידחות.

10. פרוטוקול הישיבה אמור לשקף את מה שנאמר בדיון. מעיון בפרוטוקול הישיבה מיום 5/4/16, עולה כי בפתח הישיבה מסר ב"כ התובעת את הדברים הבאים: "למען ההגינות, חברי עו"ד שדה ביקש ממני להמתין לו רבע שענה (טעות הקלדה במקור – ל.ת.ס.) השעה עכשיו 11:54 ואני מבקש להתחיל את הדיון." היינו, הדיון לא החל במועד שנקבע לכך, ואף לא החל באיחור של רבע שעה – איחור לו הסכים ב"כ התובעת.

עוד עולה מפרוטוקול הישיבה, כי מר בן חמו מסר כי אינו מוותר על הייצוג ואינו רוצה שיתקבל "מחטף", וזאת לאחר שב"כ התובעת ביקש לקבל פסק דין בהעדר הופעה. בית הדין אפשר למר בן חמו להתקשר לב"כ הנתבעת והאחרון מסר כי יגיע לאולם בית הדין תוך 5 דקות.

11. על אף שבית הדין המתין חמש דקות ואף מעבר לכך, ב"כ הנתבעת לא הופיע באולם, ומכאן ניתנה ההחלטה לפיה בית הדין לא קיבל את בקשת התובעת למתן פסק דין בהעדר הופעה וחייב את הנתבעת בשכ"ט עו"ד והוצאות משפט בסך של 1,000 ₪ .

12. בניגוד לנטען על ידי הנתבעת, בקשתו של מר בן חמו לנהל את הדיון בעצמו עלתה לאחר שהישיבה הסתיימה ובית הדין קם מכסאו, תרתי משמע, ורק לאחר שנודע לו כי הנתבעת חויבה בשכ"ט עו"ד ובהוצאות משפט בסך של 1,000 ₪ . מדובר בטענה אשר הועלתה לאחר שהפרוטוקול נרשם וניתנה כבר החלטה, ומכאן לא מדובר בתיקון רישום בפרוטוקול.

למעלה מהנדרש, יש לציין כי גם אילו מר חמו היה מבקש במהלך הישיבה לנהל את הדיון בעצמו וזאת על מנת "לעקוף" את חיוב הנתבעת בהוצאות, בנסיבות העניין ספק אם בית הדין היה נענה לבקשה.

13. לא ברור היסוד שבדין לבקשת הנתבעת "להכניס" לפרוטוקול הישיבה את העובדה לפיה, לטענת הנתבעת, בין קלדניות בית הדין ובית המשפט לענייני משפחה היתה התכתבות במייל בנוגע להתייצבותו של ב"כ הנתבעת. ככל והיתה התכתבות כזו, הרי ברור כי לא מדובר ברישום הנוגע למה שנאמר ומתרחש בדיון בבית הדין ואין היא חלק מהנאמר בישיבה, ומכאן דין הבקשה גם בעניין זה להדחות.

למעלה מהנדרש, יש לציין כי בקשת הנתבעת יוצאת מנקודת הנחה מוטעית לפיה בית הדין היה מודע לאותה התכתבות, נקודת הנחה אשר גם היתה נכונה אין בה כדי לקבל את הבקשה גם בעניין זה.

14. באשר לפסיקת הוצאות, מבקשת הנתבעת עולה כי אילו ב"כ התובעת והתובעת היו מסכימים לחזור לאולם, הישיבה היתה מתקיימת. עם כל הכבוד לנתבעת ולבא כוחה, אין באפשרותם לנהל את יומן בית הדין ולהחליט על קיום ישיבה באיחור כה ניכר. לא רק שבית הדין המתין ולא החל את הדיון בשעה שנקבעה לכך, אלא הדיון החל רק לאחר שהתובעת ובא כוחה ביקשו זאת, וכך הישיבה החלה באיחור של 24 דקות, הרי כפי שעולה מפורשות מהפרוטוקול בית הדין נתן הזדמנות נוספת לנתבעת ולבא כוחה, ותוך כדי הישיבה עצר את הדיון על מנת לאפשר למר בן חמו להתקשר לבא כוח הנתבעת אשר מסר כי יגיע לאולם תוך 5 דקות, אך גם אז לא הופיע.

מדובר בבזבוז זמנם של התובעת ובא כוחה ושל בית הדין.

15. באשר לעובדה לפיה לטענת הנתבעת הישיבה אשר אמורה הייתה להתקיים בבית המשפט לענייני משפחה החלה באיחור שאינו בשליטתה, הרי על הנתבעת היה לכלכל את סדר יומה מראש ולקחת בחשבון שמדובר בדיונים סמוכים אשר מחייבים היערכות, מה עוד שמשרדו של ב"כ הנתבעת מונה יותר מעו"ד אחד.

16. לבסוף, בניגוד לנטען על ידי הנתבעת, הנתבעת מופנית להחלטה מיום 9/6/15, בה נקבע כי שאלת הוצאותיה בשל אי התייצבות התובעת לישיבה מיום 2/6/15, תלקח בחשבון עם מתן פסק הדין בתיק.

17. בנסיבות העניין, איני מוצאת מקום לביטול ההוצאות אשר נפסקו בהחלטה מיום 5/4/16, הוצאות אשר לטעמי מבטאים באופן חלקי בלבד את ההוצאות אשר נגרמו לתובעת ובא כוחה ועלויות בזבוז זמן יקר של בית הדין.

18. אי לכך, הבקשה, על כל סעיפיה, נדחית.

ניתנה היום, י"ח ניסן תשע"ו, (26 אפריל 2016), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.