לפניי בקשת הנתבע 2 (להלן – המבקש) להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין ובקשה לביטולו.

המשיב הגיש תביעה לפיצוי כספי בגין נזקים שנגרמו לו כתוצאה מאי סגירת תיק הוצאה לפועל שנפתח כנגדו לתשלום אגרת רישוי. לטענתו, התיק נפתח למרות שעל-פי הסדר שהושג באמצעות ב"כ דאז הנתבע 1 עם ב"כ רשות השידור דאז, המבקש, הוא שילם סך 1,500 ₪ לסילוק חובו. בדיעבד התברר לו כי התיק לא נסגר והליכי ההוצל"פ המשיכו ובמסגרתם הוטלו על חשבונו עיקולים, עד שלבסוף נאלץ לשלם את גובה החוב המלא לב"כ החדש של רשות השידור. לטענתו, מדובר בקנוניה בין הנתבעים אצל ביצעו כלפיו מעשה רמיה. התובע העמיד את סכום התביעה על סך 90,000 ₪ בין היתר בטענה ללשון הרע בעקבות העיקולים שהוטלו על חשבונו.

ביום 22.10.2015 ניתן לבקשת התובע פסק דין בהעדר הגנה כנגד המבקש ורשות השידור. בהמשך פסק הדין נגד רשות השידור בוטל.

המבקש הגיש את בקשתו ביום 05.12.2016 בחלוף יותר משנה מיום מתן פסק הדין בעניינו.

לטענת המבקש, כתב התביעה לא הומצא לו והוא איננו מכיר את מי שחתום על אישור המסירה ולמעשה פסק הדין הושג בתרמית. לטענתו, משרדו בכרמיאל היה סגור בחודש אוקטובר 2014 וזאת לנוכח סיום העבודה עם רשות השידור. עוד טוען הוא כי נודע לו לראשונה על התביעה ועל פסק הדין עת קיבל הודעה על פתיחת תיק הוצל"פ. לפיכך טוען המבקש כי יש להורות על ביטול פסק הדין מחובת הצדק.

המבקש טוען בנוסף כי גם על פי מסלול שיקול הדעת המוקנה לבית המשפט יש להורות על ביטול פסק הדין. לטענתו, בינו לבין הנתבע 1 אין כל שותפות והוא מכחיש כי קיבל מהמשיב סך 1,500 ₪ לסגירת תיק ההוצל"פ. לפי הנטען על-ידו, באותה תקופה הוא כלל לא ייצג את רשות השידור ולא יכול היה להתחייב בפני התובע לסגור את תיק ההוצל"פ. המבקש טוען כי המשיב הגיש כנגדו תלונה במשטרה בשנת 2014 ושם העלה גרסה אחרת מזו בכתב התביעה לפיה סך 1,500 ₪ שולמו לנתבע 1 ולא אליו ישירות.

המשיב טוען בתגובה כי כתב התביעה הומצא במשרד המבקש מה שמלמד כי המשרד היה פעיל ולכן יש לדחות את הבקשה.

לאחר שעיינתי בעמדות הצדדים אני רואה לקבל את הבקשה. המבקש הצהיר בתצהירו כי לא קיבל לידיו את כתב התביעה וכי הוא כלל אינו מכיר את האדם החתום על אישור המסירה. תצהיר מטעם המוסר לא הוגש. בנסיבות אלה, לא נסתרה טענת המבקש לעניין זה. זאת ועוד, סבורני כי גם לפי שיקול דעת המסור לבית המשפט יש מקום לקבלת הבקשה. למבקש טענות עובדתיות שיש בהן להעמיד לו הגנה טובה, ככל שיתקבלו. בנסיבות אלה, ונוכח ההלכה הפסוקה באשר לדומיננטיות של השיקול בדבר קיומה של הגנה אפשרית בבקשות מהסוג דנן, הכף נוטה לקבלת הבקשה.

אשר על כן אני מורה על ביטול פסק הדין שניתן כנגד המבקש בהיעדר הגנה.

המבקש יגיש כתב הגנה בתוך 20 ימים מהיום. תצהירי עדות ראשית מטעם המבקש יוגשו לא יאוחר מתוך 45 ימים.

בנסיבות שנוצרו, ובשים לב שהתיק נקבע כבר להוכחות ביחס לנתבע שהתגונן, אין מנוס מדחיית הדיון.

יצויין כי הנתבע 1 לא הגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו. ככל שלא תוגש בעניין זה בקשה מתאימה בתוך 10 ימים, יהיה הוא מנוע מלהעיד עדים מטעמו.

אני דוחה את דיון ההוכחות ליום 20.6.17 בשעה 13:00.

בנוסף, קובעת קדם משפט ליום 26.4.17 בשעה 9:30.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים

ניתנה היום, כ"ט טבת תשע"ז, 27 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.