בפניי מונחת תביעת של ח.ע. יליד 1981 (להלן: "התובע") בגין נזקי גוף שנגרמו לו עקב תאונת דרכים שארעה לו ביום 9.10.12 (להלן: "התאונה") עת נסע ברכבו המבוטח ע"י שלמה חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הנתבעת").

לאחר שהוגשו תחשיבי נזק מטעם שני הצדדים, ובשים לב כי אין מחלוקת לגבי חבותה של הנתבעת על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד"), המחלוקת היחידה הינה לגבי גובה הנזק.

לתובע נקבעה ע"י מומחים שמונו מטעם ביהמ"ש נכות משוקללת בשיעור של 19%. התובע עבד בעבר בשליחויות, במכירות וכטכנאי בחברות "הוט, ו"בזק". לטענת התובע בסיס שכרו עומד על סך של 11,669 ₪, לעומת זאת לטענת הנתבעת בסיס שכרו עומד על סך של 6,600 ₪.

לאחר ששקלתי את הסיכויים והסיכונים של שני הצדדים בתיק זה, הצעתי לצדדים להגיע לסכום פשרה שלא יפחת מ 127,000 ₪ ולא יעלה על 163,000 ש"ח בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד עפ"י החוק.

ב"כ התובע הודיע כי הוא מסכים לרף העליון, וב"כ הנתבע הודיע כי הוא מסכים לרף התחתון של הצעתי. משכך ביקש שאתן הצעה קונקרטית סופית.

לאחר ששקלתי את הסיכונים והסיכויים, כפי שאלו השתקפו מעיני והפעלתי את מחשבון פשרה לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט, אשר מתאים גם לסעיף 4ג' לחוק הפלת"ד ראיתי לנכון להציע לצדדים לסיים את ההליך בתשלום פיצוי בסך של 144,180 ש"ח לתובע, בצירוף הוצאות משפט ובשכ"ט עו"ד.

ב"כ הצדדים יודיעו את עמדתם הסופית בקשר להצעה עד ליום 25/2/017

המזכירות תמציא הצעה זו לצדדים בהקדם.

ניתן היום, כ"א טבת תשע"ז, 19 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.