בפניי בקשת המבקשת לסילוק תביעת המשיבה 1, הגב' מוניק עופר, על הסף.

המשיבה 1 מתנגדת לבקשה.

רקע:

1. המשיבה 1 (להלן – המשיבה) הגישה תביעה כספית בסכום של 6,094,012 ₪ כנגד המבקשת והמשיבה 2.

2. המשיבה היא אלמנתו של המנוח שריה עופר ז"ל אשר נרצח בפעולת טרור ביום 11.10.13 בישוב ברוש הבקעה (להלן - המנוח).

המשיבה טענה בתביעתה, כי היא והמנוח ייסדו יחדיו ובמשותף עסק של חווה חקלאית בברוש הבקעה תוך שהם משקיעים בו השקעות כספיות רבות.

לטענתה לצורך ניהול התנהלותם העיסקית הקים המנוח חברה בשם עופרים אדומים בע"מ, היא המבקשת, במסגרתה פעלו כיזמים לצורך קידום ענינה של החווה.

3. המשיבה טוענת כי לצורך ניהול העסק התקשרו המבקשת עם המועצה האזורית בקעת הירדן והחברה הכלכלית ערבות הירדן (1987) בע"מ, בהסכם מיום 20.1.198 (להלן – ההסכם) לצורך הקמת החווה, במסגרת ההסכם נקבעה אף נקבע כי השקעות היזמים בחווה יוחזרו להם; לטענתה, היא ובעלה המנוח השקיעו יחדיו את כספם במבקשת כיזמים של העסק, כאשר המבקשת עצמה שימשה אך ורק ככסות עיסקית ליזמות זו. לטענת המשיבה ההשקעות הכספיות בחווה היו שלה ושל המנוח ואילו המבקשת לא השקיעה כל כספים בחווה. לטענתה, ניהול ההשקעה בוצע דרך המשיבה 2 . המבקשת טוענת כי היא זכאית להחזר השקעותיה על פי הוראות ההסכם.

המשיבה הוסיפה וטענה בתביעתה כי היא והמנוח השקיעו בחווה סך ראשוני של 256,500 $ ובהמשך הוסיפו והשקיעו בה סך של כ 10 מליון ₪. המשיבה בתביעתה תובעת מחצית מהסכומים הנזכרים מהמבקשת ומהמשיבה 2. כמו כן היא עותרת לגילוי חשבונות מצד המבקשת והמשיבה 2.

4. נוסיף ונציין, להשלמת הפן העובדתי, כי קודם להירצחו נקלע המנוח לקשיים כלכליים ונפתחו כנגדו הליכי פש"ר. במסגרת הליכים אלו הוא הוכרז כפושט רגל ועו"ד דוד גולן מונה כנאמן לנכסיו. עו"ד גולן משמש אף כב"כ המבקשת בתביעה הנוכחית.

5. המבקשת, כנזכר ברישא, טוענת כי יש לסלק התביעה על הסף וזאת מכמה וכמה טעמים.

ראשית, טוענת המבקשת כי המשיבה הגישה תביעה זהה בתוכנה לבית המשפט לענייניי משפחה כנגד הנאמן, המבקשת, המשיבה 2 ונתבעים אחרים . אלא מאי? מעת שנדרשה המשיבה לקבל היתר להגשת התביעה כנגד הנאמן, העדיפה לחזור בה מתביעתה בבית המשפט לענייני משפחה, ולהגיש תביעתה הנוכחית, אשר כל תכליתה לעקוף את החלטת בית המשפט לענייני משפחה בדבר קבלת ההיתר לניהול ההליכים.

6. עוד טוען הנאמן כי התביעה נעדרת כל עילה שכן המשיבה כלל אינה צד להסכם אשר נחתם בין המועצה למבקשת. למשיבה אין כל זכויות במבקשת וממילא אין לה כל זכויות העולות מעצם השקעותיה הנטענות והמוכחשות בחווה.

לטענת המבקשת, ככל שטוענת המשיבה לזכויות מכח זכאותה כיורשת בנכסי המנוח או מכח חוק יחסי ממון בין בני זוג , עליה להגיש תביעה מתאימה בבית המשפט לענייני משפחה.

7. המבקשת מוסיפה וטוענת להתיישנות התביעה, מאחר וההסכם עליו מבוססת התביעה הוא משנת 1998 וחלפה תקופת ההתיישנות או לחלופין חל שיהוי משמעותי בהגשתה, המצדיק את סילוקה על הסף.

8. עוד טוענת המבקשת כי המשיבה לא צירפה לתביעתה את כל הצדדים הרלבנטיים לתביעה לרבות נושי המנוח, וילדיו מאשתו הראשונה, אשר זכויותיהם עלולות להיפגע כתוצאה מהתובענה.

בנוסף, הנאמן טוען לסתירות שונות בטענות המשיבה בתביעתה הנוכחית ובהליכים אחרים שננקטו על ידה.

9. המשיבה מתנגדת לנטען ע"י הנאמן ומדגישה כי תביעתה אינה נובעת מיחסי השיתוף עם המנוח ומהיותה יורשתו אלא מכח השקעותיה שלה בחווה. לטענתה היא והמנוח גם יחד מוגדרים בהסכם כ"יזם", וממילא היא זכאית להחזר השקעותיה על פי האמור בהסכם.

המשיבה דוחה את טענות המבקשת להתיישנות שכן השקעותיה הכספיות לא נעשו בשנת 1998 בלבד אלא מדובר בהשקעות כספיות רצופות שנעשו משך שנים רבות ואשר מועד החזר ההשקעות טרם התיישן.

נבחן להלן את טענות המבקשת –

העדר עילת תביעה

10. לטענת המבקשת אין למשיבה כל עילת תביעה הן בשל כך שתביעתה מבוססת על היותה יורשת המנוח ובת זוגו ומכח יחסי השיתוף בניהם, ואולם לא הוצג כל צו ירושה מצד המשיבה ולצורך זכאות מכח מערכת היחסים הזוגית של הצדדים עליה להגיש תביעה מתאימה לבית המשפט לענייני משפחה.

מיד יאמר, אין מקום לטענתה זו של המבקשת. המשיבה הבהירה, הן בכתב התביעה גופו והן בתגובתה לבקשה דנן כי תביעתה אינה מתייחסת לזכויותיה מכח חייהם המשותפים שלה ושל המנוח אלא מכח זכותה להחזר ההשקעות הכספיות שהיא עצמה השקיעה בחוה. בנסיבות אלו הרי שאין מקום לטענת המבקשת כי ענינה של התביעה אמור להתברר בבית המשפט לענייני משפחה.

11. המבקשת הוסיפה וטענה כי תביעתה של המשיבה נשענת על ההסכם שנחתם בין המבקשת למשיבה ואולם המשיבה עצמה אינה צד להסכם זה.

טענה זו של המבקשת, לכאורה, יש בה ממש שכן המשיבה אינה נזכרת כצד להסכם. אלא שלטענת המשיבה היא והמנוח שימשו כיזמים לצורך הקמת החווה וניהולה והם אלו שהשקיעו בפועל את הכספים בפיתוחה מתוך שכך היא טוענת להחזר ההשקעות הכספיות שבוצעו לטענתה על ידה. לטענת המשיבה הקמת המבקשת נעשתה אך ורק מטעמים עיסקיים, כאשר מי שפעל בפועל להקמת החווה והשקיע בה השקעות כלכליות היו היא והמנוח עצמם ומתוך שכך היא זכאית להחזר השקעותיה מכח אותו הסכם.

12. אכן טענה זו של המשיבה אינה קלה להוכחה כלל ועיקר ונטל הראיה המוטל על המשיבה לעניין זה הינו כבד ביותר ועם כל זה אין בדבר להוות עילה לסילוק התביעה על הסף. תביעה תסולק על הסף אך ורק כאשר ישתכנע בית המשפט כי גם אם יוכח כל הנטען בתביעה לא יהא בכך להקנות הסעד המבוקש לתובע (ע"א 4012/96 בני שחף הובלות נ' הבנק הבינלאומי (1996); ע"א 8945/09 סופיה לוין ואח'נ' דיסקונט ישראל שוקי הון והשקעות בע"מ ואח' (2011)). כך נקבע לענייין זה כי –

"הסעד של מחיקה או דחייה על הסף של הליך אזרחי הוא סעד מרחיק לכת, ועל כן יש לנהוג לגביו זהירות יתרה ולהפעילו רק כאשר ברור כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל את הסעד שהוא מבקש על פי העובדות והטענות העולות מתביעתו...". (דב"ע נב/3-217 אגודה ארצית של מנהלים ומורשי חתימה של הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ואח' - הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ואח', פד"ע כז 3).

לא כן בעניין דנן, שכן אם תוכיח המשיבה את הנטען על ידה, לפיה הינה יזמית בהקמת החווה וככזו השקיעה בה השקעות כספיות שונות, אפשר שתוכל לזכות בסעד המבוקש על ידה להחזר השקעותיה. העובדה כי על המשיבה לעבור מכשול ראייתי משמעותי כגון הוכחת היותה זכאית על פי ההסכם, כמו גם הוכחת עצם ההשקעות הכספיות העצומות הנטענות על ידה, אין בה כדי לאיין את תביעתה בשלב זה.

מעבר לכך נראה מתוכנו של כתב התביעה כי טענות המשיבה כלפי המבקשת והמשיבה 2 אינן נובעות רק מכח ההסכם אלא מעצם העובדה שהמבקשת השקיעה השקעות בחווה ולטענתה היא זכאית להחזר השקעות אלו מכח הדין, אף מטעם זה אין מקום לדחות את תביעת המשיבה על הסף בהעדר עילה.

התיישנות

13. המבקשת הוסיפה וטענה להתיישנות התביעה - אף טענה זו יש לדחות.

לטענת המבקשת השקעות המשיבה הינן משנת 1998 לפיכך חלה התישנות על תביעתה – ולא היא. ראשית טוענת המשיבה להשקעות רציפות שהושקעו במהלכן שנים רבות, יש לבחון, איפוא, מתי נעשתה כל השקעה כספית לצורך בירור שאלת ההתישנות, עניין זה הינו עניין עובדתי אשר יש לשמוע ראיות בענינו, ולמיצער בשלב זה איננו יכולים להכריע בו. יש לזכור כי אחד הסעדים המבוקשים ע"י המשיבה בתביעתה הינו גילוי חשבונות, אם וככל שיענה בית המשפט ויעניק לה סעד זה ניתן יהא להמשיך ולבחון האם עומדת לה עילת תביעה והאם זו התיישנה.

לבד מכך, כעולה מתנאי ההסכם, החזר כספי ההשקעות של "היזם" ראשיתו במועד קבלת הרווחים בגין החווה, בשלב זה איננו יודעים מהו מועד זה ואיננו יכולים לבחון האומנם חלף מועד התיישנות, אף עניין זה הינו עניין עובדתי הטעון שמיעת ראיות.

כידוע דחיית תובענה על הסף מחמת התיישנות, תעשה בזהירות רבה על מנת שלא לנעול את שערי בית המשפט בטרם בירור טענות התובע לגופן (ראה לעניין זה, ע"א 2582/09 גנאים נ' בית החולים רמב"ם (2010); ע"א 1708/05 גרא, עו"ד נ' רוזינצוויג (2006)).

בנדון, בשלב זה, לא הוכח לפנינו כי תביעת המשיבה התיישנה .

הוספת בעלי דין נחוצים

14. המבקשת מוסיפה וטוענת כי המשיבה לא צירפה לתביעה את נושיו של המנוח וגם לא את ילדיו מאשתו הראשונה, אשר כל אחד מהם הינו בעל דין נחוץ שכן תוצאות ההליך יכולות להשפיע על ענייניו וזכויותיו.

בעניין זה נפסק, כי המבחן להיותו של בעל דין דרוש הוא האם הסעד אותו מבקש התובע משפיע ישירות על זכותו של בעל הדין שצירופו מתבקש (ראה: ע"א 604/72 יורמן נ' הסנה חברה ישראלית לביטוח בע"מ, פ"ד כח (1) 141).

לטענת המבקשת 95% ממניותיה מוחזקות על ידי עו"ד גולן כנאמן לנכסי המנוח בפש"ר. אי לכך, והיות ותביעתה של המשיבה היא לקבלת כספים בסך כ- 6 מליון ₪ מהמבקשת, הרי יש בהחלטה שתתקבל בסופו של ההליך, כדי להשפיע על זכויותיהם הכספיות של נושי המנוח, מאחר וסכום זה ייגרע מהכספים שיזכו להם בהליך הפש"ר, ככל והמשיבה תזכה בתביעתה דנן. כך, גם בעניינם של ילדי המנוח מאשתו הראשונה שהם חלק מיורשי עזבונו, אשר זכויותיהם עלולים להיגרע בשל תביעתה של המשיבה.

15. אינני מקבל אף את טענתה זו של המבקשת. ע"פ תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 רשאי בית המשפט להורות על צירוף בעל דין נחוץ לתביעה ככל " שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה."

לעניין פרשנותה של תקנה 24, נקבע כי:

"אין מטרת התקנה הנ"ל למנוע ריבוי משפטים, אף אם השימוש בה יכול בעקיפין לגרום לכך. משמע, העובדה שפלוני שלא היה בעל דין עשוי לפתוח מצידו במערכה חדשה באותו עניין, אינה עושה את "נוכחותו דרושה" כדי שבית-המשפט יפסוק ביעילות ובשלמות בשאלות הכרוכות בתובענה. קנה-המידה הוא, אם השאלות הכרוכות בתובענה ניתנות לפתרון שלם ויעיל בלא שפלוני היה בעל-דין, היינו, בלא שפסק-הדין יחייב את פלוני ויהא מעשה-בית דין גם כלפיו"(ראה: ע"א 83/64 שמעון גראטש נ' שלמה אטיה , פ"ד יח (4) 132 )

המבחן להיותו של בעל דין דרוש הינו, איפוא, האם השאלות הכרוכות בתובענה ניתנות לפתרון שלם ויעיל גם בלא שפלוני יהא בעל דין.

בנדון ענינה של תביעת המשיבה יכול להתברר אף בלא צירוף בעלי הדין הנזכרים ע"י המבקשת. המשיבה בתביעתה טוענת להחזר השקעות שבוצעו על ידה מהמבקשת ומהמשיבה 2 בלבד, אם ימצא כי דין תביעתה להתקבל תידרשנה המבקשת או המשיבה 2 לשלם למשיבה את הסך שיפסק ע"י בית המשפט. לצורך בירורה של התביעה די בנוכחות בעלי הדין הנוכחים ועצם העובדה שלמנוח היו זכויות במבקשת אינו מצריך את צירוף נושי המנוח (מה גם שב"כ המבקשת הינו הנאמ על נכסי המנוח וממילא הוא כנאמן מייצג את ענינם של הנושים) כשם שאין צורך בצירוף יורשי המנוח. ודוק, אין המשיבה בתביעתה טוענת לזכויות בעזבון המנוח אלא להחזר כספים השייכים לה בשל השקעותיה הנטענות.

16. סוף דבר, הבקשה לסילוק על הסף, נדחית. יחד עם זאת נוכח קלישותה הנחזית של תביעת המשיבה, אינני מוצא מקום לעשות צו להוצאות בשלב זה .

ניתנה היום, י"ט כסלו תשע"ה, 11 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.