בפניי בקשת המבקשת להורות על פטור מתשלום אגרת משפט.

טענות המבקשת

המבקשת ובעלה המנוח הותקפו ביום 11.10.13 ע"י מחבלים בחווה החקלאית שלהם, וכתוצאה מהאירוע המבקשת נפצעה באורח קשה ובעלה נהרג. מאז האירוע, המבקשת עברה מספר ניתוחים ונמצאת בטיפולים רפואיים ופסיכולוגיים. לגבי החווה החקלאית קיימת מערכה משפטית והמנוח ז"ל נמצא בהליך פשיטת רגל בפני ביהמ"ש המחוזי בתל אביב.

למבקשת אין הכנסות מהחווה וכל תביעותיה בהליכים משפטיים.

המבקשת טענה בתצהירה כי אינה עובדת וכי רק לאחרונה אושר לה תשלום קצבה מביטוח לאומי בסך של 8,300 ₪, כאשר הוצאותיה החודשיות הן בסך של 9,854 ₪. המבקשת לא צירפה אסמכתאות לתמוך בגובה הוצאותיה, למעט קבלות חלקיות מלפני מספר חודשים. עוד טענה המבקשת בתצהירה כי אין לה רכוש נוסף, אין ברשותה כרטיס אשראי או חשבון בנק פעיל, אין לה תכניות חיסכון וכי ניסתה לגייס כספים ממשפחתה ללא הצלחה. המבקשת צירפה לבקשה תדפיס של רשימת תיקים לחייב ממנו עולה כי חובה בתיקי הוצאה לפועל נכון ליום 19.2.14 עומד על כ-860,202 ₪.

המבקשת ביקשה פטור מאגרה גם לפי תקנה 20(6) לתקנות בתי המשפט (אגרות) תשס"ז-2007 (להלן: "התקנות") ונראה שהתכוונה לתקנה 19(6)(א) לתקנות העוסקת בפטור מאגרה, בין היתר, לבן זוגו של אדם שנפטר עקב פעולות מלחמה או נפגע כהגדרתו בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970, בקשר לכל הליך הנוגע לעיזבונו של הנפטר. לטענתה, כאשר נשוא הערעור הוא אבטחת החווה החקלאית שהיא עיזבונו של המנוח הנ"ל, הרי שתקנה זו פוטרת מאגרה. בבקשה התייחסה המבקשת להליך בתיק זה כערעור שהוגש על ידי העיזבון יחד עם המערערת ביחד כאשר בפועל תיק זה עניינו בתביעה כספית על סך של כ-6.1 מיליון ₪. התובעת הדגישה בסעיף 13 לכתב התביעה כי המנוח (הכוונה לעיזבון המנוח) בהליך פש"ר וכי התובענה מתייחסת לזכויותיה מול הנתבעים. כך למשל בסעיף 9.ז. לכתב התביעה טוענת התובעת כי זכותה למחצית הזכויות כיזמת עם בעלה במקום ברוש בקעה וכי פעולותיהם של הנתבעים הם ניצול לרעה בשל מצבה.

המבקשת לא התייחסה בבקשה לסיכויי התביעה.

תגובת המשיבה 1

לבקשה לא צורף תצהיר כדין מאחר ובאימות החתימה נטען כי המבקשת אישרה את נכונות התצהיר וחתמה עליו בפקס נוכח מצבה הרפואי שבגינו לא יכלה להתייצב במשרדו של עורך דינה. בנוסף, הבקשה אינה עומדת בדרישות התקנות מאחר והמבקשת לא פירטה את מקורות הכנסתה בששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה כנדרש על פי התקנות. כמו כן, טענת המבקשת כי אין לה רכוש על שמה היא בגדר התחכמות, מאחר והצהרה זו אינה שוללת את האפשרות של קיומו של רכוש של המבקשת שלא רשום על שמה. המבקשת הסתירה כי הגישה הצעה לרכוש ציוד של היקב באתר בסכום של 12,000 ₪ ובעניין זה צירפה המשיבה תצהיר של המבקשת מיום 11.11.14. המבקשת הגישה בשנה האחרונה קרוב ל-20 הליכים משפטיים. סכום התביעה בתיק זה משולל יסוד עובדתי ומשפטי ומדובר בסכום בעלמא ללא בסיס.

תגובת המשיבה 2

המבקשת לא עמדה בנטל המוטל עליה ולא הוכיחה אף אחד מהתנאים המצטברים למתן פטור מתשלום אגרה. כך, היא לא הוכיחה שכתב התביעה מגלה עילה וכן היעדר יכולת לשלם אגרה. למבקשת אין עילת תביעה כנגד המשיבה 2 ואינה מצרפת כל ראייה שהשקיעה כספים במשיבה 2. המשיבה 1 היא החתומה על ההסכם והיזם על פי ההסכם, כך שברור שהמבקשת אינה זכאית לקבלת כספים כלשהם. כדי לקיים עילת תביעה במקרה כבענייננו כאשר מדובר בסכום תביעה עצום, היה על המבקשת להצביע על קיומה של עילה ראויה ואף לצרף אסמכתאות כבר בשלב זה של ההליך. בענייננו מדובר בתביעה פיקטיבית והמבקשת לא צירפה מסמכים ו/או ראייה כלשהי המצביעים על קיומה של עילה לכאורה, או על דרך חישוב סכום התביעה. ההיפך הוא הנכון. המבקשת גם לא הראתה כי אין ביכולתה לשלם את האגרה כחוק מאחר ובקשתה אינה פורסת את מלוא התמונה בנוגע למצבה הכלכלי. המבקשת לא צירפה את תדפיס חשבון הבנק שלה. הקבלות שצורפו מתייחסות להוצאות בגין חודשים דצמבר 2013 וינואר 2014. תביעת המבקשת היא בגין זכויותיה עקב השקעותיה האישיות במשיבה 2 וטענה זו אינה קשורה לעיזבונו של המנוח.

תגובת היועץ המשפטי לממשלה

דין הבקשה לפטור מתשלום אגרה להידחות, זאת משום שהמבקשת אינה פורסת תמונה מלאה ושלמה בדבר מצבה הכלכלי ומחדל זה מקבל משנה תוקף מקום שבו בקשות קודמות לפטור מאגרה נדחו בשל חוסרים דומים. הסכום הנתבע בתביעה כאן הוא סכום אסטרונומי, שאינו מגובה בראיות תומכות ולפי הפסיקה אין להיעתר לבקשת פטור כשסכום התביעה גבוה בצורה מופרזת.

תגובה לתגובות

המבקשת הציגה תמונה מלאה של מצבה הרפואי והכלכלי. היועץ המשפטי לממשלה הותיר בעבר בתיקים אחרים את ההחלטה בבקשה לפטור מאגרה לשיקול דעת בימ"ש והיה עליו לעשות כן גם לגבי בקשה זו. המבקשת קיבלה בתיקים נוספים החלטות הפוטרות אותה מתשלום אגרה ו/או מפחיתות את תשלום האגרה לסך של 100 ₪.

דיון והכרעה

חובתו של המבקש פטור מאגרה להוכיח שני תנאים מצטברים: היעדר יכולת כלכלית לשאת בתשלום האגרה וכי ההליך מגלה עילה.

במסגרת הבקשה היה על המבקשת לצרף אסמכתאות עדכניות לגבי הוצאותיה ולא עשתה כן. כמו כן, גם תדפיס החוב בתיקי ההוצל"פ אינו עדכני והוא נכון ליום 19.2.14.

נראה אמנם שמצבה הכלכלי של המבקשת אינו מן המשופרים. עם זאת, למבקשת הכנסה חודשית בסך של 8,300 ₪ ולא ברור מדוע בחרה להעמיד את הוצאותיה בסכום גבוה יותר מהכנסתה החודשית. למשל, הוצאה חודשית בגין דמי שכירות בסך של 4,900 ₪ נראית לכאורה גבוהה מדי בהתחשב במצב הכלכלי הנטען על ידי המבקשת (לא איתרתי במצורף לבקשה את הסכם השכירות).

בעניינה של המבקשת ניתנו מספר החלטות לגבי בקשות לפטור מאגרה ועירבון בהליכים שונים. בהקשר זה אציין שבחלק מההחלטות שצירפה המבקשת לתגובה לתגובה מטעמה, אומנם ניתן לה פטור מאגרה אולם צוין גם, שההחלטה לא תשמש כראיה לכאורה להיעדר יכולת כלכלית ו/או ראייה לזכות לפטור בבקשות אחרות (החלטות בתיק 43980-11-13 וב-ע"ר 46776-04-14). בהחלטות אחרות שצורפו לתגובת המשיבה 1 לבקשה נקבע כי המבקשת לא פרסה תשתית עובדתית וראייתית מלאה ועדכנית לעניין מצבה הכלכלי וכי התצהיר שצירפה אינו ערוך כדין מהטעם שלא נחתם בפני עורך דינה ונשלח אל בא כוחה באמצעות הפקסימיליה וסכום האגרה הועמד על סך נמוך (במקרה אחד 100 ₪ ובמקרה אחר 300 ₪) ובמקביל נקבע גם סכום העירבון על אלפי ₪ (ראה החלטות ב-ע"א 5753/14 וכן ב-ע"א 4872/14). לצערי, בענייננו, המבקשת פעלה באופן דומה כאשר פעם נוספת צירפה תצהיר שאינו ערוך כדין ולא צירפה אסמכתאות עדכניות. נוכח האמור לעיל איני סבור שבהחלטות השונות של בתי המשפט בבקשות לפטור מאגרה שהגישה המבקשת בהליכים שונים, יש להוות ראייה לכאורה לחוסר יכולתה לשלם את האגרה ויש לבחון את הבקשה לגופה בענייננו. בהקשר זה מפנה לפסק הדין שניתן ב-בש"א 7036/14 ע"י כב' השופט העליון ס' ג'ובראן בעניינה של המבקשת, כי אין דין בקשת פטור בתיק אחד כדין בקשת פטור בתיק אחר ואין ללמוד מהחלטה בתיק אחד, במערך נסיבות מסוים, להחלטה בתיק אחר.

באשר לסיכויי התביעה, לאחר שעיינתי בתביעה ובנספחיה נראה לכאורה בזהירות הראויה לשלב זה, כי עילת התביעה חלשה. מכתב התביעה לא ברור על מה נסמכת עילת התביעה. הסכם היזמות אליו מפנה כתב התביעה, אינו מאזכר את שמה של התובעת. התובעת מדגישה בכתב התביעה כי היא תובעת את מחצית הזכויות כיזמת עם בעלה וכי התביעה מתייחסת לזכויותיה שלה מול הנתבעים. נוכח כך שעיזבון המנוח נמצא בהליכי פש"ר ברור גם שהתביעה אינה יכולה להיות מוגשת בכל הנוגע לזכויות העיזבון, ככל שקיימות. נוכח האמור לעיל, טענת המבקשת לפטור מאגרה על פי תקנה 19(6)(א) אינה רלוונטית לענייננו. בנוסף, התובעת לא צירפה כל מסמך שיש בו לבסס את טענתה כי השקיעה מכספה סכום כלשהו באתר.

התביעה בענייננו הוגשה על סך גבוה מאוד של כ-6.1 מיליון ₪ ובהקשר זה נקבע ששעה שמדובר בסכומים גבוהים על בית המשפט לנקוט זהירות יתרה במתן פטור מאגרה (רע"א 430/07 סם מרית ואח' נ' מדינת אוקראינה ואח'). עוד נקבע בפסיקה כי ככלל אין צורך שתובע יצרף לכתב תביעתו ראיות או אסמכתאות להוכחת הסכום הנתבע אלא שלא כך הדבר, מקום שבו התובע מבקש פטור מתשלום אגרה, שאז הנטל על התובע להצביע על קיומה של עילה ראויה ולעיתים עמידה בנטל זה מחייבת לצרף אסמכתאות כבר בשלב זה של ההליך [בש"א (חי) 16578/02 אמר יצחק נ' בנק מרכנתיל דיסקונט(9.12.03)]. בענייננו, אני סבור שנוכח סכום התביעה הגבוה, היה על המבקשת לצרף אסמכתאות לביסוס טענותיה בדבר השקעה של סכומי עתק על ידה באתר ומשלא עשתה כן, לא עמדה בנטל המוטל עליה להצביע על קיומה של עילה ראויה.

בהתחשב בכל האמור לעיל, ניתן למבקשת פטור מאגרה לגבי סכום תביעה עד לסך של 200,000 ₪. מעבר לסכום הנ"ל, על המבקשת לשאת במלוא האגרה.

ניתנה היום, 14 ינואר 2015, בסמכותי כרשם בהעדר הצדדים.