זו בקשת רשות ערעור על "אותו חלק בהחלטתו" של בית משפט השלום (השופט אחסאן כנעאן) מיום 21.9.14, לפיו נמחקה המבקשת 2 כיוון שלא חתמה על הבקשה וצו המניעה הזמני שניתן הותנה בהפקדת 100,000 ₪. ביחד עם בקשה הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע.

הלכה ידועה ומושרשת היא כי ערכאת הערעור אינה מתערבת בהחלטותיה של הערכאה הדיונית בכל הנוגע לסעדים זמניים, אלא במקרים חריגים (ראו: רע"א 8526/09 בניני בנק בע"מ נ' דרור הדרום חברה לפיתוח בע"מ, פסקה 23 (18.3.10); רע"א 3041/12 מגנזי תשתיות בע"מ נ' החברה הכלכלית לפיתוח בית אריה, (14.6.12); רע"א 6558/13 קראיס נ' דדון (8.1.14); רע"א 3882/14 סאלם נ' ולכינסקי (5.6.2014); רע"א 2640/14 ד.א. מעלה הכרמל בע"מ נ' אסתר רמתי (16.6.14). במקרה שלפני, אין שום הצדקה ליתן רשות ערעור, כל שכן מקום שערכאת הערעור מתערבת רק במקרים חריגים. לא נפלה בהחלטת בית המשפט קמא טעות כלשהיא.

כך, לגבי מחיקת המבקשת 2 מהבקשה. תקנה 70 קובעת שכתב טענות יהא חתום בידי בעל הדין המגישו. הן התביעה בפני בית המשפט קמא, הן הבקשה בפני בית המשפט קמא, והן הבקשות בפני בית משפט זה, אינן חתומות על ידי המבקשת 2 אלא רק על ידי המבקש 1. אילו היה המבקש 1 עו"ד המייצג את המבקשת 2, די היה בכך, אבל המבקש 1 אינו עורך דין, ואינו מייצג את המבקשת 2. לפני החלטת בית המשפט קמא לא הוגש מטעמה יפוי כוח המסמיך את המבקש 1 לייצגה בהליכים כלשהם, מן הסתם עקב כך שייצוג על ידי המבקש 1 בהליכים משפטיים בשעה שאינו עורך דין, הוא מעשה שעלול לסבך את המבקש 1 בהליכים נוספים. למרות שטענה זו הועלתה במפורש, לא חתמה המבקשת 2 על בקשות כלשהן, גם לא על בקשות שהוגשו לאחר מכן. להסיר ספק, נטענה טענה שהמבקשת חולה במחלת לופוס, אבל לא הוכח אף לכאורה שיש סיבה רפואית המונעת ממנה לחתום על כתבי הטענות. על כן, צדק בית המשפט קמא בהחלטתו, שהמבקשת 2 כלל אינה מבקשת בפניו, משלא חתמה על הבקשה.

לבקשה בפני בית משפט זה צורף מכתב של המבקשת 2 מיום 28.9.14, לפיו היא מאשרת את כל ההליכים שננקטו על ידי המבקש 1 כהליכים שננקטו גם עבורה בידיעתה ובהסכמתה המלאה. מכאן, שאין מניעה רפואית לחתימתה. על פי חוק השליחות, אישור בדיעבד כהרשאה מלכתחילה, למרות הסיכון שיש בכך למבקש 1, הנוטל על עצמו עשיית פעולות שיוחדו לעורכי דין, בעודו מושעה מלשכת עורכי הדין. על כן, אניח לצורך הדיון, שלמרות שבית המשפט קמא צדק בהחלטתו בענין זה, הרי לפי אישור בדיעבד, היה המבקש 1 רשאי לחתום בשם אשתו המבקשת 2 על הבקשה.

עוד צדק בית המשפט קמא בהחלטתו, שסיכויי התביעה נמוכים. זאת, משום שבניגוד לטענת המבקש שניתן לפתוח תיק הוצאה לפועל למימוש משכנתא על דירת מגורים רק לפי סעיף 81 ב(1) לחוק ההוצאה לפועל, הרי על פי הדין הקיים היום, לפני שיצליח המבקש לשכנע אחרת בעת הדיון בתובענה לגופה, ניתן לפתוח תיק הוצאה לפועל למימוש משכנתא על מקרקעין, לפי סעיף 81, ולענין משכנתא על דירת מגורים המשמשת למגורי יחיד, גם בשינויים המפורטים בסעיף 81 ב1. משמע, ניתן לפתוח תיק הוצאה לפועל למימוש משכנתא על דירת מגורים, לפי סעיף 81, ובנוסף על כך, יחולו המגבלות בסעיף 81ב1, שגם לדעת המבקש, חלים רק במקרה של מימוש משכנתא לגביית פיגורי הלוואה שהובטחה במשכנתא. כאשר לא חלות מגבלות לפי סעיף 81ב1, יפתח תיק המשכנתא לפי סעיף 81 ללא מגבלות נוספות.

עוד צדק בית המשפט בקביעתו, שהמבקש הביא בפני בית המשפט חצי אמת (שטר משכנתא שעליו חתם בשם אשתו לפי יפוי כוח) תוך הסתרת עובדות מהותיות (שני שטרי משכנתא נוספים חתומים על ידי המבקשת עצמה). בכך לא נהג בתום לב, באופן שדי בו כדי לדחות את הבקשה לסעד זמני. בית המשפט קמא גם צדק בקביעתו בדבר סיכויים נמוכים לטענת המבקש, שלמרות שבעת חתימתו היה עו"ד במקצועו, שזמן מה לאחר מכן החל ליייצג אותו בנק בגביית חובות, לא הבין את מהות הויתור על זכותו לדיור מוכן, ולא הסביר לאשתו ויתור זה. מנגד, צדק בית המשפט קמא בקביעתו, שמאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים.

אכן, כקביעת בית המשפט קמא, יש לערוך איזון בין סיכוי התביעה הנמוכים למאזן הנוחות הנוטה לטובת המבקשים, ומאזן נוחות זה מושג באמצעות מתן צו זמני תוך התנייתו בהפקדה.

בית המשפט קמא קבע את סכום ההפקדה לסך 100,000 ₪ ועוד המשך תשלומי המשכנתא. המבקש טוען, שלאור מצבו כעו"ד מושעה, ועל פי הנתונים שפורטו בבקשה לפטור מעירבון שהגיש, העמדת תנאי זה מעקרת למעשה את ההחלטה. זאת, כאשר החוב הוא 800,000 ₪ ושווי הדירה למעלה מ- 3 מיליון ₪. כלומר, המבקש סבור, שהאיזון הנכון בין סיכויי תביעה נמוכים למאזן הנוחות, הוא צו זמני ללא תנאים, לרבות לא התנאי של המשך תשלומי המשכנתא, למרות טענתו שהתיק נפתח שלא כדין, כי הוא יכול להיפתח רק בגין פיגור בתשלומי המשכנתא.

איני מקבל טענה זו. ראשית אציין, שאין בבקשה לפטור מעירבון פירוט מספיק, ועל כך כבר ניתנה החלטת הרשם. לפי תקנה 364, בית משפט לא ייתן צו זמני אלא בכפוף להמצאת התחייבות עצמית וכן ערבות מספקת, להנחת דעתו, לשם פיצוי בגין כל נזק שייגרם למי שאליו מופנה הצו הזמני, וכן, במקרה שהדבר צודק בנסיבות הענין, עירבון שלא יעלה על 50,000 ₪ אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו. ניתן לפטור מהמצאת ערבו, רק אם הדבר צודק וראוי, מטעמים מיוחדים שיירשמו. גם אילו היה מדובר בצו מניעה הניתן כאשר סיכויי התביעה טובים, בנוסף על מאזן הנוחות, היה על בית המשפט להבטיח את נזקיו של המשיב, במיוחד כאשר כעולה משורת ההליכים שננקטו, המבקש מצליח מזה שנים שלא לפרוע את חובו למשיב. כאשר מדובר באיזון הנעשה כנגד סיכויי תביעה נמוכים, על אחת כמה וכמה. שיעור ההפקדה אינו מצדיק התערבות ערכאת הערעור, אם כי היה מומלץ לערכאה הדיונית לחלקו בין ערבות, שמימושה מותנה בהוכחת נזק, לעירבון שחילוטו אינו מותנה בהוכחת נזק לפי תקנה 371 (א).

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה לרשות ערעור, ממילא, נמחקת הבקשה לעיכוב ביצוע והבקשה לפטור מעירבון. הבקשה לפטור מאגרה אינה נמחקת, וימשיך הדיון בה. מכיוון שהמשיב לא נדרש לתשובה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ב תשרי תשע"ה, 06 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.