25 ינואר 2015

לפני:

כב' הרשם טארק חסנין

החלטה

1. לפני בקשת התובע ל"דחיית ההוצאות" שנפסקו כנגדו ולטובת הנתבע 2 בהחלטה מיום 27.12.14 (להלן: ההחלטה).
2. בהחלטה מיום 27.12.14 בית הדין קיבל את בקשת הנתבע 2 לסילוק התביעה כנגדו על הסף, והורה על מחיקת התביעה כנגדו. בנוסף, חויב התובע בהוצאות הנתבע 2 בסך 1,000 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 ימים ללא קשר לתוצאות ההליך.
3. במסגרת הבקשה, התובע טוען כי אין בכוונתו לערער על החלטת בית הדין מיום 27.12.14 ולא נטען לשינוי נסיבות ו/או קיומן של ראיות חדשות. הבקשה מוגשת משיקולים כלכליים של התובע ומשיקולי מידתיות ואיזון. בנוסף, התובע מבקש כי בית הדין יתייחס לעובדה כי כתב ההגנה מטעם הנתבעת 1 הוגש באיחור ולשקול השתת הוצאות על הנתבעת 1.
4. הנתבע 2 מתנגד לבקשה ועומד על הוצאותיו.
5. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת הנתבע הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה ל"דחיית ההוצאות" להידחות.
6. הלכה היא, כי משעה שביה"ד סיים מלאכתו בפסק הדין או בהחלטה שיצאה מלפניו לא ישוב עוד להידרש להם. ( ראה בש"א 1380/01 אמיר חרמוני נ' התעשייה האוירית לישראל בע"מ, עבודה ארצי, כרך ל"ג (98) 27).
7. בע"ע 224/07 יוסי לוי - Jinyu Chi מיום 28.5.07 נפסק כי "על מנת שבית הדין ידון מחדש בבקשה שניתנה בה החלטה נדרש בעל הדין להוכיח שינוי נסיבות או קיומן של ראיות חדשות, אשר לא היו בידיו והוא לא היה יכול להשיגן בשקידה סבירה במועד הגשת הבקשה שנדחתה."
8. כאמור התובע אינו טוען לשינוי נסיבות או קיומן של ראיות אחרות אלא הטענה היחידה המונחת בבקשה הינה מצבו הכלכלי של המבקש ושיקולי מידתיות ואיזון.
9. עוד אציין כי אף לגופו של עניין לא מצאתי מקום לשנות מההחלטה בהיותה מידתית ומאוזנת וזאת מן הנימוקים שפורטו בהחלטה ואשר חייבו את הנתבע 2 להגיש בקשה לסילוק התביעה נגדו על הסף.
10. שיקולי מידתיות ואיזון נשקלו בעת פסיקת ההוצאות אשר ממילא נפסקו על הצד הנמוך.
11. באשר לטענה כי הנתבעת 1 הגישה כתב הגנה מטעמה באיחור טענה זו תקפה, אולי, לגבי הנתבעת 1 שאיננה צד בהליך נשוא ההחלטה. ודינה להידחות.
12. לאור האמור, דין הבקשה של התובע לדחיית ההוצאות להידחות.
13. סוף דבר- הבקשה נדחית.
14. בנסיבות אלה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ה' שבט תשע"ה, (25 ינואר 2015), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.