1. לפני בקשת המבקש וב"כ לגמול ושכ"ט, בהמשך להודעת חדילה מטעם המשיבה מתאריך 10.2.15 ולנוכח החלטת בימ"ש מתאריך 26.3.15, לפיה יגישו הצדדים טיעוניהם לעניין זה.

רקע

2. בתאריך 11.11.14 הגיש המבקש תובענה ובקשה לאישורה כייצוגית, ועניינה הליכי גביה מנהליים בהם נקטה המשיבה כנגד הורים לתלמידים בעיר חולון, לשם חיובם בתשלומים שעניינם תשלומי רשות הנוגעים ל"תכנית קרב למעורבות בחינוך" (להלן: "תכנית קרב") שהינה תכנית העשרה נוספת לתכנית הלימודים הפורמלית וההשתתפות בה אינה חובה אלא מוגדרת בחוק לימוד חובה, תש"ט-1949 כ"רכישת שירותים מרצון", או במילים אחרות תכנית רשות, וכך גם התשלום עליה. ביהמ"ש התבקש להצהיר, כי למשיבה אין סמכות לגבות תשלומים עבור תכנית קרב באמצעים מנהליים תוך שימוש בפקודת המיסים (גביה). כן התבקש ביהמ"ש להורות למשיבה לחדול מהגביה ולהצהיר כי ככל שגבתה תשלומים בדרך זו, היא עשתה כן שלא כדין ועליה להשיב את הסכומים אותם גבתה בגין תכנית זו בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, תוך מינוי בעל תפקיד שיפקח על ביצוע הוראות ביהמ"ש.

3. בתאריך 10.2.15 המשיבה מסרה לביהמ"ש הודעת חדילה על פי סעיף 9(ב) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "החוק"),ובה ציינה, כי חדלה מהליכי גביה מנהליים לגביית חובות בגין "תכנית קרב". עוד ציינה, כי מדובר באירוע חד פעמי של משלוח התראות לגביית החוב, שנשלחו ממערכת ממוחשבת בטעות שבתום לב. כן הדגישה, כי לא גבתה כל חוב מהתושבים בדרך זו, אלא שלחה התראות בלבד. המשיבה ציינה ביחס לתכנית קרב, כי ישנם תושבים בתחומי העיר חולון שנטלו חלק בתכנית קרב במהלך שנת הלימודים אך לא שילמו בגין השתתפות ילדיהם מטעמים כאלה ואחרים שאינם רלוונטיים לתובענה דנא, באופן שנוצרו להם חובות בגין תשלומים שונים (חובה ורשות), אך מאחר ומדובר בתשלום רשות, העירייה לא פעלה ולא התכוונה לפעול לגביית החובות בהליכי גביה מנהליים וכל שנשלח, נשלח כאמור תוך טעות.

4. בתאריך 26.3.15 במהלך הדיון הגיעו הצדדים להסכמה ולפיה "לנוכח הודעת החדילה, כפי שמסרה הנתבעת, לא תבוצע כל גביה באמצעות פקודת המסים גביה לסכומי כסף כלשהם הנוגעים לתכנית קרב. אין בהודעת חדילה זו כדי לבטל חובות האזרחים חברי הקבוצה על פי תכנית קרב". כמו כן, הסכימו הצדדים להגיש טיעוניהם בכתב לעניין הגמול ושכה"ט ומכאן הבקשה.

טיעוני המבקש ובא כוחו

5. לטענת המבקש, המשיבה השתהתה במסירת הודעת החדילה ומסרה אותה ביום התשעים בדיוק והוסיפה עוד חודש ומחצה בהמתנה לביהמ"ש שיורה לה למסור הודעה ברבים כי הדרישות לתשלום נשלחו שלא כדין. לטעמו של המבקש, מדובר במקרה מובהק בו באים לכלל ביטוי כוחו וחשיבותו של הליך התובענה הייצוגית שכן הליך זה היה הגורם היחיד שהביא לאכיפת הדין על המשיבה וליישום עקרון שלטון החוק.

6. המבקש אף ציין, כי המשיבה לא גילתה מה היקף סכומי הכסף שגבתה כתוצאה ממשלוח דרישות התשלום ואף לא לכמה תושבים שלחה דרישות תשלום כאלה, למרות שפניה נעשתה אליה עוד ב- 12.11.14 על פי חוק חופש המידע והתייחסות מסרה המשיבה לבקשה זו רק ב- 10.2.15 בה עתרה להארכת מועד למסירת החומר ב- 30 ימים אך גם לאחר שחלפו 6 חודשים לא נמסרה אינפורמציה, אם כי טענה בעל פה שהדרישות נשלחו בטעות למאות אזרחים מבלי שפרטה כיצד מתרחשת טעות שכזו ומה האמצעים בהם נקטה למניעת התרחשות טעות חוזרת. הימנעות זאת חייבת לפעול לחובתה.

7. המבקש אף ציין, כי מדובר במקרה חמור של שימוש באמצעי גביה מנהליים שכן נעשה בו שימוש ביודעין והוא אף נמשך לאחר מתן הודעת החדילה, עת נציגי המשיבה אינם מוסרים לתושבים כי הדרישות לתשלום נשלחו בטעות והם המשיכו לגבות באופן אסור חרף הודעת החדילה. התנהלות זו מחייבת תשלום גבוה מצד המשיבה באופן שיביא לאכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו על ידי הרשות.

8. המבקש אף הפנה לשיקולי הפסיקה במתן שכ"ט וגמול, תוך התייחסות לשיקולי תשומה, שיקולי תפוקה והכוונה ציבורית, תוך התייחסות פרטנית לעובדה ולפיה התבקש ביהמ"ש למתן סעד הצהרתי והתועלת העתידית שצמחה לחברי הקבוצה. כמו כן הפנה לשיקולים ייחודיים לפסיקת הוצאות במקרים של הודעת חדילה, ולרבות עידוד ומתן תמריצים לפסיקת הוצאות ותגמול ראויים.

תגובת המשיבה

9. המשיבה עתרה לדחיית טיעוני המבקש ולאי חיובה בתשלום גמול ושכ"ט ואף עתרה לחיוב המבקש בהוצאות בהתאם לשיקול דעת בימ"ש עקב חוסר תום הלב בנקיטת ההליך דנא. לטעמה של המשיבה מדובר בהתנהלות צינית וחסרת תום לב תוך שימוש לרעה בהליכי תובענה ייצוגית, הן של המבקש והן של בא כוחו, תוך ניסיון להוציא כספים מהקופה הציבורית ולהתעשר על חשבונה, וכל זאת באשר עסקינן בבקשה שהוגשה ללא עילה וללא תכלית ראויה.

10. המשיבה הפנתה לכך, כי החובות בגינם נשלחה דרישת התשלום בטענות, הם חובות שריריים וחלוטים שדבר קיומם לא נתקף בהליך. עוד הפנתה לכך שהמבקש מלכתחילה שילם את הדרישה שהופנתה אליו לשם הגשת התובענה בלבד, אך את שאר חובותיו, בהיותו חייב סדרתי כלפיו ננקטים הליכי גביה שונים לאורך שנים, לא טרח להסדיר ולשלם, לרבות תשלומי חוב בגין ארנונה. כך גם לו היה פונה תחילה אל המשיבה קודם להגשת התובענה היה נמנע ההליך כולו, והיה מגלה כי המשיבה הנחתה זה מכבר כי לא יינקטו הליכי גביה מנהליים במקרים אלה.

11. המשיבה הדגישה, כי הבקשה לא הביאה תועלת כלשהי ובוודאי שלא תועלת כלכלית, באשר עסקינן בחובות חלוטים שאיש לא חולק עליהם שלא נעשו ביחס אליהם הליכי גביה, כמו עיקולים, אלא מדובר במכתבים שכאמור נשלחו תוך טעות ובאופן חד פעמי, גם למי שחייב כספים בגין תכנית קרב. כך גם לא עמדו המבקש ובא כוחו בתנאי הפסיקה לתשלום גמול ושכ"ט מאחר ולא הביאו כל תועלת לחברי הקבוצה, לא נטלו כל סיכון או טרחו טרחה מיוחדת, לא העלו כל נושא בעל חשיבות ציבורית וניהלו את ההליך באופן בלתי ראוי, כאשר אף הגישו תובענה זהה נוספת לאחר הדיון שהתקיים בביהמ"ש כנגד המשיבה.

12. המשיבה הדגישה, כי מטרת המבקש הינה אחת, הוצאת כספים מהקופה הציבורית ואי תשלום חלוטים לקופה הציבורית, מה שמחייב את הרשות לנקוט בהליכי גביה מתקדמים כנגד המבקש ורעייתו. לפיכך עסקינן בחייב סדרתי חסר תום לב המבקש להתנער מחובותיו. כך גם המבקש נהנה משירותי תכנית קרב והינו נדרש לשלם בגינה.

13. עוד הוסיפה המשיבה, כי אין מקום לטענה בנסיבות בדבר פסיקת גמול ושכ"ט באופן שיעודד הגשת תובענות ייצוגיות, עת עסקינן בתביעת סרק בגין מקרה בודד שמקורו בטעות טכנית. כך גם הוגשה התובענה ללא כל סיכון למבקש או לבא כוחו, עת לא פנו בפניה מקדימה למשיבה בטענות כאלה ואחרות. בהעדר תום לב, כך המשיבה, אין מקום לגמול ושכ"ט.

14. אשר לשיקולי הדין בפסיקת גמול ושכ"ט, טענה המשיבה, כי עסקינן בתביעת סרק בגין אירוע יחידני שמקורו בטעות, כאשר יש מקום לשקול שמירה על הקופה הציבורית בנסיבות. כך גם אין מדובר בהשבה כספית אלא צעד הצהרתי גרידא, ומכאן ששיקולי ההכוונה הציבורית נוטים שלא לחייב בתשלום גמול ושכ"ט.

15. בכל הקשור לשיקולי התשומה הכולל עלויות, סיכונים, מורכבות ההליך והוצאות שהוצאו, גם כאן אין כל מקום לחייב בהוצאות באשר התקיים דיון אחד בלבד שעניינו הודעת החדילה, כך גם לא התנהלו הליכים נוספים וההליך הסתיים במהרה, למרות שהיה מקום לדחות את התובענה על הסף.

16. בכל הקשור עם שיקולי התפוקה לחברי הקבוצה, כמו גם לדרכי ניהול ההליך, גם כאן ציינה כי המבקש ובא כוחו פעלו בדרכים חסרות תום לב, עקלקלות ונפתלות. אין מדובר בתועלת עתידית כלשהי לחברי הקבוצה וכל שעסקינן הינו דרך גביית החוב ולא עצם קיומו. המשיבה עמדה על כך שלא נגבה בהליכים במנהלים כל סכום שהוא ולא קמה כל תועלת לקבוצה המיוצגת.

תשובה לתגובה

17. המבקש חזר וציין, כי חובות במסגרת תכנית קרב יש לגבות בהליכים משפטיים ולא מנהליים, אלא שהשיבה לא טרחה להביא כל ראיה שכך נהגה, כך גם לא הביאה כל ראיה להתגבשות חובו של המבקש עצמו במסגרת תכנית קרב. המבקש אף הדגיש שוב, כי המשיבה נוקטת בהליכי גביה מנהליים לגביית תשלומי חינוך בניגוד גמור להודעת החדילה כמו ביצוע עיקול ברישום של מיטלטלין לאחר מועד מסירת הודעת החדילה (צורף כנספח א' לתשובה לתגובה), מכאן שלמרות ההודעה, הינה ממשיכה לגבות בהליכי גביה מנהליים כאילו לא ניתנה כל הודעה שכזאת. המבקש אף התייחס לטענת המשיבה בדבר הטעות שבמהלכי הגביה.

אשר לחובותיו האישיים ציין המבקש, כי הסדירם לפני שנים רבות ולכן התייחסות המשיבה לכך ראויה לכל גנאי באשר אינו חב למשיבה ולו אגורה שחוקה אחת. אשר לפניה המוקדמת הנטענת על ידי המשיבה ציין, כי פנה כבר ב- 12.11.14 על פי חוק חופש המידע, אך המשיבה נמנעת מלהשיב גם 6 חודשים לאחר מכן.

דיון

18. סעיף 9(ב) ו(ג) לחוק קובעים כדלקמן:

"9(ב) בית המשפט לא יאשר תובענה ייצוגית בתביעת השבה נגד רשות, אם הרשות הודיעה כי תחדל מהגביה שבשלה הוגשה הבקשה לאישור והוכח לבית המשפט כי היא חדלה מהגביה כאמור לכל המאוחר במועד הקובע.

(ג) החליט בית המשפט כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי הוא –

(1) על אף הוראות סעיף 22, לפסוק גמול למבקש בהתחשב בשיקולים כאמור בסעיף 22(ב);

(2) לקבוע שכר טרחה לבא כוח המייצג בהתאם להוראות סעיף 23".

סעיף 22(ב) בשינויים המחויבים לנושא החדילה, מחייבנו לבחון בקביעת הגמול את הטרחה שטרח התובע המייצג, הסיכון שנטל על עצמו בהגשת התביעה וניהולה בפרט אם הסעד המבוקש הוא הצהרתי, כך גם את התועלת שהביאה החדילה לחברי הקבוצה ומידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית.

19. בכל הקשור עם שכה"ט של ב"כ התובע המייצג לנוכח סעיף 23 לחוק, על ביהמ"ש להתחשב בתועלת שהביאה הודעת החדילה לחברי הקבוצה, מורכבות ההליך, הסיכון שנטל על עצמו עוה"ד בהגשת התובענה הייצוגית והוצאות שהוציא, כמו גם מידת החשיבות הציבורית של התובענה, אופן ניהולה והפער שבין הסעדים הנתבעים בה לסעדים שניתנו.

20. כמו כן על ביהמ"ש להתחשב במסגרת זו במטרותיו של החוק, כעולים מסעיף 1 לו, לרבות אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו, ומתן סעד הולם לנפגשים מהפרת הדין.

21. בנסיבות העניין, אין חולק כי המשיבה מסרה הודעת חדילה לאחר שהשכילה להבין כי אופן ביצוע גביית חובות תכנית קרב באמצעות הליכי גביה מנהליים, אינם ממן העניין וביטלה אותם. ביטול זה לא נעשה באופן מידי אלא המשיבה המתינה עד ליום האחרון המותר בדין למסירת ההודעה. מכאן, שהגשת העתירה המנהלית נשאה פרי ומעתה ואילך לא תגבה יותר הרשות המקומית תשלומי רשות במסגרת תכנית קרב בדרך של הליכי גביה מנהליים. בכך יצא ציבור החייבים נשכר. כך גם למעשה הוגשה בקשה לאישור התובענה הייצוגית לביהמ"ש ותובענה ייצוגית, ובכך, בוצעה מלאכה הן על ידי התובע הייצוגי והן על ידי בא כוחו שמחייב המשיבה בתשלום סכום הולם.

מהצד השני של המתרס, לא התנהל דיון ארוך אלא התקיימה ישיבה אחת בלבד, אופן הגביה כטענת המשיבה הופסק, ומקורו היה בטעות שיכולה היתה להיות מוסדרת בפניה מוקדמת על ידי התובע הייצוגי, ללא צורך בניהול הליך משפטי.

בהתחשב בכל הנתונים כאמור לעיל, ובמיוחד בעובדה ולפיה המשיבה הגישה הודעת חדילה שיש בה משום הודאה בהתנהלות שאינה הולמת את הדין, כי אז הגשת התובענה הייצוגית היתה במקומה ויש מקום לחייב את המשיבה לשלם לתובע גמול בסך של 7,500 ₪ ולבא כוחו שכ"ט בשיעור של 35,000 ₪ + מע"מ.

סוף דבר

22. הבקשה מתקבלת.

מיותר לציין כי איני מעלה על דעתי אפשרות ולפיה המשיבה ממשיכה לגבות בהליכים מנהליים חובות מתכנית קרב כטענת המבקש, ולכן טוב תעשה המשיבה אם תבדוק טענות אלה שמא התקלה הינה נמשכת.

מזכירות בית המשפט תעביר עותק פסה"ד למנהל בתי המשפט על מנת שירשם בפנקס התובענות הייצוגיות.

המזכירות תשלח עותק פסק הדין בדואר לצדדים.

ניתן היום, ט"ו סיוון תשע"ה, 02 יוני 2015, בהעדר הצדדים.