מבוא:

1. לפניי בקשה מטעם הנתבע/המבקש לגילוי מסמכים ספציפי במסגרתה מבקש הוא להורות לתובעת ולצדדי ג' למסור תדפיסי חשבון בנק שלהם, עבור התקופה של השנה שקדמה לרכישת הדירה בקריית גת, קרי, עבור התקופה שמסוף חודש 06/2001 ועד סוף חודש 06/2002.

דיון והכרעה:

1. לאחר עיון ובחינת הבקשה לגילוי מסמכים ספציפי מחד ותגובת התובעת מאידך וכן, לאחר עיון במסמכים השונים שצורפו, מצאתי כי למען יעילות הדיון וחקר האמת ועל אף האיחור הניכר במועד הגשת הבקשה, יש לקבל את הבקשה, ואלה נימוקיי:
2. תקנה 113 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 קובעת כי בית המשפט רשאי, בכל עת, ליתן לפי בקשת בעל דין, צו לפי טופס 12 המורה לבעל דין אחר, לגלות בתצהיר, אם מסמך פלוני המפורש בבקשה, מצוי ברשותו או בשליטתו. מכאן, שסמכותו של בית המשפט ליתן צו לגילוי מסמך ספציפי, הינה בכל עת ואף לאחר הגשת תצהירי הצדדים.
3. תקנה 117 -118 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 מאפשרת לבעל דין לבקש עיון במסמכים שלא צורפו לכתבי הטענות ו/או לתצהיר ואילו תקנה 114 לתקנות אלו, מאפשרת לבעל דין, לדרוש עיון במסמך ספציפי אשר נזכר בכתבי טענותיו או בתצהיריו של בעל הדין .

1. הלכה ידועה היא כי גילוי מסמכים רלוונטי יכול לסייע לבית המשפט הן בקבלת תמונה מלאה ורחבה של הסכסוך המובא בפניו והן בחקר האמת. כמו כן, הליכים אלו תורמים גם לעיקרון היעילות הטבוע בעבודתו של בית המשפט.
2. סוגיית גילוי המסמכים נדונה ברע"א 7802/2010 עמירם גרופ יזום והשקעות יזום והשקעות בע"מ נ' קרל אופנת גברים איכותית בע"מ ושם קבע בית המשפט העליון:

"[...] הליכי הגילוי והעיון במסמכים מוסדרים בתקנות 122-112 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. הליכים אלו מבטיחים כי המשפט יתנהל ב"קלפים גלויים" כדי למנוע הפתעות במהלך המשפט מבעל דין אחד לרעהו ועל מנת לחסוך בזמן שיפוטי (רע"א 4234/05 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' פלץ ([פורסם בנבו] , ניתן ביום 14.8.2005). המדובר באמצעי שבכוחו להגביר את היעילות השיפוטית ואת ההגינות הדיונית, והוא נחוץ לצורך חתירה לחקר האמת (ראו: רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' איזנברג ([פורסם בנבו], ניתן ביום 1.11.2005); משה קשת הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי הלכה ומעשה 780 (מהדורה חמש-עשרה, 2007). חשיפת האמת בהליך המשפטי מותנית בקיום דיון הוגן אשר בו ניתן יהיה לפרוש את מלוא התשתית הראייתית הרלוונטית ותינתן לכל צד האפשרות להתמודד באופן ראוי עם טענות הצד שכנגד (בג"צ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז, סב(4) 167 (2008). בהתאם להלכה הפסוקה, הכלל הוא שבהתדיינות אזרחית יש להבטיח גילוי רחב ככל הניתן של המידע הרלוונטי למחלוקת הנדונה בבית המשפט (עניין בנק איגוד, בעמ' 61; רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נו(5) 193, 195 (2002)".

1. יצוין כי עיון בתיק בית המשפט אכן מעלה כי אכן ביום 25.2.2015 הגיש המבקש בקשה לגילוי מסמכים (להלן: "הבקשה הראשונה") וביום 18.6.2015 ניתנה החלטה על כך שנחה דעתי כי המשיבה פעלה למתן תצהיר גילוי מסמכים ומענה לשאלון ולפיכך הוריתי על מחיקת הבקשה למתן צו לגילוי מסמכים ומענה לשאלון.
2. יודגש, כי החלטתי זו התייחסה לשאלון ולמסמכים שהתבקשו אז ע"י המבקש עצמו מן התובעת ויוער כי ככל שנדרשו למבקש מסמכים נוספים, ראוי היה כי הבקשה תעלה בשלב מוקדם יותר ואולם, בד בבד ראוי לציין כי בניגוד לבקשתו הראשונה של המבקש לגילוי המסמכים שהיתה כללית ורחבה יותר והתייחסה לתקופת זמן לא מבוטלת, שעלולה היתה להערים קושי בלתי סביר על התובעת בהמצאת המסמכים המבוקשים, הרי שמצאתי כי הבקשה המונחת בפניי כעת, באשר להמצאת דפי הח-ן הינה ממוקדת ומתייחסת לתקופת זמן ספציפית שיכולה לשפוך אור, כך לטענת המבקש, על בירור התובענה.
3. בנוסף יוער כי, בהחלטתי מיום 18.6.2015 בה הורתי על מחיקת הבקשה, לא היה בה כדי למנוע מהמבקש לשוב ולעורר בקשתו במועד מאוחר יותר.
4. כמו כן, בניגוד לאמור בתגובת המשיבה, הרי שהתאריכים המצוינים בבקשה זו שלפניי שונים ומתייחסים לתקופה האמורה בסעיף 1 לעיל ואילו בבקשתו הראשונה מיום 25.5.2015 התייחס המבקש לתדפיסי ח-ן הבנק של התובעת משנת 2002 ועד 2008 - מכאן, שאין מדובר על אותה בקשה והמצאת דפי ח-ן עבור תקופה של כשש שנים אין היא דומה, לבקשה להמצאת דפי ח-ן, עבור שנה אחת.
5. לא נעלם מעיניי השלב המתקדם שבו מצוי התיק, כאשר אין חולק כי תצהירי התובעת הוגשו כבר ביום 14.1.2016 ואף המבקש הגיש תצהירים מטעמו כבר ביום 7.3.2016 וכי המבקש לא פעל לעורר בקשתו זו אף בסמוך למועדי הגשת התצהירים ע"י הצדדים. בעניין זה אף יוער, כי גם בדיון שנערך בפניי מיום 11.4.2016 לא העלה המבקש כל טענה באשר להיעדרם ו/או אי המצאתם של דפי הח-ן האמורים בתקופה הרלוונטית, לטענתו.
6. על אף האמור לעיל, ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים והתנהלותם בפניי, את הצורך של בית המשפט להגיע לחקר האמת וקידום תביעה זו, ועל מנת שלא לחסום את המבקש מלהוכיח את טענותיו, ובהתחשב בכך שהמצאת המסמכים ע"י התובעת יכולה להתבצע בצורה פשוטה יחסית ולאור הסכמת המבקש לשאת בהוצאות הכרוכות בהנפקת דפי הח-ן האמורים, ובהינתן כי אין בקבלת הבקשה כדי לעכב את מועד דיון ההוכחות הקבוע בתיק זה, סבורה אני כי באיזון בין האינטרסים של הצדדים, יש מקום ליתן את הצו לגילוי המסמך הספציפי, כמבוקש.
7. נוכח האמור לעיל, ובהתאם לסמכותי הקבועה בתקנה 113 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, אני מורה לתובעת לגלות בתצהיר, בתוך 14 יום, האם המסמכים המבוקשים ע"י הנתבע בבקשה זו, הינם בשליטתה.
8. בקשת המבקש להורות על צו לגילוי מסמכים לגבי צדדים שלישיים: עיון קצר בתקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 מעלה כי לא ניתן לחייב צדדים שלישיים בהמצאת דפי הח-ן המבוקשים. התקנה קובעת כך:

"צו גילוי מסמכים [123, 131(א)]

112. בית המשפט או הרשם רשאי, לפי בקשת בעל דין, ליתן צו לפי טופס 10, המורה לבעל דין אחר לגלות בתצהיר ערוך לפי טופס 11, מה הם המסמכים הנוגעים לענין הנדון המצויים, או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו ושאותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה; בית המשפט או הרשם רשאי לסרב לבקשה או לדחותה לזמן אחר, או ליתן כל צו אחר שייראה לו מתאים, בין דרך כלל ובין לסוגים של מסמכים." (הדגשות שלי, א.ל.)

1. לשון התקנה ברורה וחד משמעית והיא מאפשרת מתן צו המורה ל"בעל דין אחר" גילוי מסמכים מטעמו. לפיכך, ברי כי לשון התקנה אינה מאפשרת חיובם של צדדים שלישיים, שאינם בעלי דין בתביעה. לפיכך, הבקשה לחייב את צדדי ג' בגילוי מסמכים – נדחית.

סוף דבר:

1. לאור האמור לעיל אני מורה לתובעת לגלות בתצהיר, בתוך 14 יום, האם המסמך המבוקש ע"י הנתבע בבקשה זו, מצוי בשליטתה. למותר לציין, כי המדובר בדפי ח-ן של התובעת עצמה ומשכך, על פניו, דפי חשבון הבנק שלה, הינם בשליטתה.
2. יודגש כי, ככל שיתברר שאכן המדובר במסמכים המצויים בשליטת התובעת, וככל הנראה מסמכי ח-ן הבנק הינם בשליטתה, הרי שבהתאם לסמכות בית המשפט הקבועה בתקנות 114, 117 ו- 118 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, אני מורה לתובעת להמציאם לנתבע יחד עם התצהיר מטעמה.
3. את בקשת הנתבע/המבקש באשר לצדדים השלישיים בתביעה ואשר אינם צד לתובענה, אני דוחה.
4. היות ולא נעלם מעיני בית המשפט השלב הדיוני שבו מצוי התיק, עיתוי הגשת הבקשה והעובדה כי ניתן היה להגישה מבעוד מועד ובסמוך לאחר הגשת תצהירי התובעת, אני מחייבת את המבקש/הנתבע בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בגין בקשה זו בסך 5,000 ₪ לטובת התובעת.
5. המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, י' סיוון תשע"ו, 16 יוני 2016, בהעדר הצדדים.